עשרה סיבובים בלי נוקאאוט

בקרבות אגרוף שאינם נגמרים בנוקאאוט, בהישמע צליל הפעמון המבשר על סוף הקרב שני המתמודדים מניפים זרועות לאוויר כאות ניצחון.

כך קרה גם זמן קצר לאחר פרסום דו"ח המומחה הכלכלי אלי גבאי, שניתח את שתי החלופות המשופרות להסדר חוב העומדות על הפרק עבור נושי אי.די.בי אחזקות. בתזמון מתואם היטב, שתי הקבוצות המתמודדות על השליטה באי.די.בי שיגרו מסרים של ניצחון, עם הפניות לסעיפים בדו"ח המחמיאים להם או לאלו המקניטים את המתחרה. היה זה הסימן הראשון לכך שבקרב בין קבוצת גרנובסקי־דנקנר לזאת של אקסטרה־אלשטיין אין נוקאאוט. בקושי ניצחון בנקודות.

יכול להיות שהמנצחים האמיתיים מהדו־קרב הזה הם בכלל מחזיקי איגרות החוב של אי.די.בי. אמנם עדיין צפויה להם "תספורת", אולם מסתמן שהיא לא תהיה נוראית כפי שהיה צפוי לפני שנה, ושיעור ההחזר יגיע ליותר מ־70% מהחוב.

בדו"ח המומחה מופיע תיאור גרפי של התקדמות השווי המוצע לנושים לאורך תקופת המשא ומתן על ההסדר. אם במרץ 2013 הצעת החברה שיקפה שווי של 1,043 מיליון שקל לנושים, ההצעות המשופרות שהוגשו לפני שבוע משקפות שווי של 1,678 מיליון שקל.

"להצלחה אבות רבים", אומרת הקלישאה. ואמנם כך, ניתן למנות כמה גורמים שתרמו לצמצום התספורת הצפויה למחזיקי האג"ח של אי.די.בי — מהגאות בבורסה, שהזניקה את שווי השוק של החברות בקבוצת אי.די.בי; דרך אדוארדו אלשטיין, שהיה הראשון שהציב חלופה להצעת ההסדר העלובה והמעליבה של החברה; השופט איתן אורנשטיין, שהשכיל לאפשר התמחרות בין המציעים; וכלה בנוחי דנקנר.

כן. לבעל השליטה הנוכחי באי.די.בי, זה שנושא באחריות לקריסתה של אי.די.בי ולהשמדת הערך למשקיעים. אלמלא דנקנר נאחז בקרנות המזבח, אלשטיין היה לוקח את אי.די.בי בסיבוב הראשון בלי להזיע. לכן גם לדנקנר יש מניות בהצעות המשופרות שקיבלו הנושים. בימים הקרובים יתברר אם אלו המניות היחידות שייוותרו בידיו.

נוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין צילום: אוראל כהן