מדד השחיתות: ישראל במקום ה-23 מתוך 34 מדינות ה-OECD
בהשוואה כלל עולמית ניצבת ישראל במקום ה-36 מתוך 177 מדינות שנבדקו השנה, זאת לעומת המקום ה-39 מתוך 176 מדינות בשנה שעברה
- הכדורגל השתגע בשם השחיתות
- השחיתות לא משתלמת: כך תלחמו בתופעה בחברה שלכם
- מדד השחיתות העולמי: הישראלים אינם מאמינים לנבחרי הציבור
המדד עצמו כולל מדינות נוספות מלבד מדינות ה-OECD ובדירוג הכללי, בהשוואה לכל המדינות הנכללות במדד, נמצא כי ישראל מדורגת במקום ה- 36 מתוך 177 מדינות, עם ציון 61 מתוך 100. מדובר בשיפור קל לעומת השנה שעברה, בה דורגה במקום 39 מתוך 176 מדינות.
מדד תפישת השחיתות מתפרסם על ידי עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, שהינה שלוחה של הארגון העולמי למאבק בשחיתות Transparency International, המפיק את המדד. זהו המדד המקיף ביותר בעולם הבודק את רמת השחיתות הנתפסת בסקטור הציבורי במבט השוואתי. דירוג המדינות במדד נעשה על פי סקאלה של 100-0 והינו ציון יחסי. הציון 100 מציין את המדינה הנתפשת כנקייה ביותר משחיתות.
את רשימת המדינות הנתפסות כ"נקיות" ביותר משחיתות מובילות מדינות ה-OECD. בראש הרשימה מדורגות דנמרק וניו זילנד - שתיהן במקום הראשון עם הציון 91. אחריהן מדורגות פינלנד ושבדיה עם ציון 89, נורבגיה וסינגפור עם ציון 86, שוויץ - 85, הולנד - 83, אוסטרליה וקנדה - 81. המדינות הנתפשות כמושחתות ביותר, על פי המדד, הן סודן, אפגניסטן, קוריאה וסומליה.
איפה אנחנו ביחס לשכנים?
אם עושים השוואה של ישראל ביחס למדינות המזרח התיכון התמונה מעט משתנה. מדינות המזרח התיכון קיבלו ציונים נמוכים משמעותית: ירדן דורגה במקום 66 עם הציון 45; מצרים דורגה במקום 114 עם הציון 32; לבנון דורגה במקום 127 עם הציון 28, וסוריה דורגה בתחתית הרשימה במקום 168 עם הציון 17.
הדו"ח אף מציג חלוקה גיאוגרפית של רמות תפישת השחיתות לפי אזורים עיקריים בעולם. לפי חלוקה זו, האזור הנתפס כמושחת ביותר הינו מזרח אירופה ומרכז אסיה, כאשר 95% ממדינות אלו קיבלו ציון הנמוך מ-50. האזור הנתפס כ"נקי" ביותר משחיתות הינו האיחוד האירופי ומערב אירופה בהן 23% בלבד מהמדינות קיבלו ציון שהינו נמוך מ-50.
לדברי יו"ר עמותת שקיפות בינ"ל ישראל ומבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס: "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, אלא היא בעלת השלכות קשות על אמון הציבור. על ממשלת ישראל לפעול להגברת השקיפות בפעילותה, לפרסם פרוטוקולים של ועדות שהקימה הממשלה ושאינם חסויים בכלל, וועדת שרים לענייני חקיקה בפרט, וכן לאמץ באופן מיידי כללי אתיקה משמעותיים לשרים ולסגני שרים. המאבק לטוהר מידות בשירות הציבורי צריך לקבל עדיפות גבוהה בפעילותם של גורמי אכיפת החוק. הטיפול בתלונות על שחיתות ציבורית צריך להיות מיידי ובתיאום מלא של כל הגורמים הפועלים בתחום זה. קיימים, לצערנו, עדיין 'עשבים שוטים' של שחיתות ציבורית שצריך לעקור מן השורש ומיד, ביד קשה ובענישה מחמירה".
לדברי מנכ"לית עמותת שקיפות בינ"ל-ישראל, עו"ד גליה שגיא, "מדד תפישת השחיתות העולמי מתפרסם זו השנה ה-20. הנתונים מצביעים על כך שבאופן יחסי ישראל נמצאת במקום בינוני בלבד במדד וכי לא חל שינוי משמעותי בשנים האחרונות. ביחס למדינות ה-OECD, ישראל מדורגת בקביעות בחציון התחתון של מדינות אלו ולא כמו שהינו רוצים לראות ולהיות."