ההסתדרות החליטה: כל סיעה תוכל להציג מועמד ליו"ר

במצב החדש, חברי בית הנבחרים יבחרו מבין כל המועמדים, והמועמד שיקבל את מרב הקולות הוא שיכהן בתפקיד עד למועד הבחירות הכלליות, בעוד כשלוש שנים. בכל מקרה, כל שינוי שיכניס בית הנבחרים לחוקה ישאיר לו את האפשרות לא לקבל אף מועמד ולהחליט על בחירות כלליות לתפקיד יו"ר הארגון בתוך 60 יום.

למרות שבית הנבחרים אישר את השינוי בחוקה, ספק אם יהיו מועמדים רציניים מלבד ניסנקורן. בנוסף לתמיכתו המוצהרת של עיני בו, ניסנקורן נחשב כמי שעשה עבודה טובה בארבע השנים האחרונות כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ובתקופה האחרונה הוביל גם את המו"מ העיקריים מול המדינה והמעסיקים הפרטיים בנושא נמלי הים, הפרטת תעש, התארגנויות עובדים בסלקום ובכלל, ואת המו"מ על שיפור תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן. הנחה סבירה בהחלט היא שניסנקורן יזכה בתמיכת הוועדים הגדולים ורוב ראשי המרחבים בארגון, ועל כן הוא צפוי לזכות גם בבחירות ישירות.

ביהמ"ש הציע לדון מחדש בנושא

הצורך של בית הנבחרים לדון מחדש באופן מינוי יו"ר הסתדרות חדש לאחר פרישתו של היו"ר המכהן הוא תוצאה של הצעת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בשבוע שעבר הציע השופט יונה אטדגי כי ההסתדרות תדון בסעיף בעקבות עתירה של חה"כ איתן כבל ומיקי רוזנטל נגד המהלך שתכנן עיני. על פי התוכנית המקורית, בית הנבחרים היה אמור לאשר את מינויו של ניסנקורן שבוע לאחר הודעתו של עיני על פרישה, כלומר לפני כחודש. 

עופר עיני (מימין) ואבי ניסנקורן ביום בו הכריז עיני על פרישתו הצפויה צילום: אוראל כהן

כבר אז אמר עיני כי המהלך כולו נעשה על פי חוקת ההסתדרות, כאשר מנגד טענו כבל ורוזנטל כי עיני אמנם פועל על פי החוקה, אך הסעיף שמאפשר לו לעשות כן אינו חוקתי כשלעצמו, שכן הוא סותר את ערכי הדמוקרטיה.

לטענתם, רק בחירות כלליות חדשות לתפקיד, שבהן השניים כבר הצהירו כי ישקלו להתמודד, הוא הפתרון המתאים. השניים אף אמרו לאחר הדיון בבית המשפט כי כל החלטה מצד בית הנבחרים שהיא לא בחירות כלליות חדשות לתפקיד היו"ר תוביל אותם להגיש עתירה לבג"ץ.