אלשטיין מתקדם צעד נוסף בדרך לכיסא יו"ר טבע

המירוץ לתפקיד יו"ר דירקטוריון טבע במקומו של פיליפ פרוסט מתקרב לישורת האחרונה. אתמול הודיע דירקטוריון ענקית התרופות על מינויו של הדירקטור אמיר אלשטיין לסגן יו"ר החברה במקומו של פרופ' משה מני.

ההחלטה של מני (84) לעזוב את תפקיד סגן היו"ר אינה מפתיעה. כבר ב־2012 העריכו גורמים בדירקטוריון כי הוא לא יישאר בתפקידו זמן רב. חלקם אף העריכו שמני יבקש לפרוש עוד בטרם מסתיימת כהונתו בסוף השנה.

מסיבה זו ובצירוף העובדה שמועד סיום כהונתו הרשמי של פרוסט כיו"ר החברה הוא רק ב־2015, ההערכות בדירקטוריון היו שאלשטיין או חיים הורביץ – שניהם ממשפחות המייסדים של טבע, שסימנו כיעד את תפקיד יו"ר ענקית התרופות – יבקשו להתמנות בינתיים לתפקיד סגן היו"ר. זאת מתוך הנחה כי יורשו של פרוסט לאחר פרישתו יהיה בסבירות גבוהה המועמד שייבחר לתפקיד הסגן.

צילום: אוראל כהן

עומד בראש הוועדה לאיתור מנכ"ל חדש לטבע

על כוונותיו של אלשטיין שלא להיעצר בתפקיד הסגן ניתן ללמוד מהחלטתו לעזוב את תפקידו כיו"ר החברה לישראל, ובעיקר מתגובת בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, למהלך. "קיבלתי בהבנה את רצונו למקד את מירב משאביו בנושא אשר נמצא מבחינתו בסדר עדיפות עליון", מסר עופר בהודעה של החברה.

אלשטיין כבר אותת לאחרונה על כוונותיו להגביר את המעורבות בטבע. באוקטובר האחרון, לאחר שטבע הודיעה על עזיבתו של המנכ"ל ג'רמי לוין ומינויו של מנהל הכספים הראשי של החברה איל דשא למנכ"ל הזמני, התייצב אלשטיין לצד דשא בשיחה שקיים עם עיתונאים. לא היו"ר פרוסט, לא הסגן מני. מאוחר יותר היה זה דווקא אלשטיין שמונה לעמוד בראש ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל — תפקיד שלרוב עומד בו יו"ר הדירקטוריון.

אלשטיין מכיר היטב את טבע. הוא הצטרף לדירקטוריון החברה ב־1995 וכיהן בו כדירקטור עד 2004. לאחר מכן עבר לכהן כמשנה למנכ"ל החברה וכסגן נשיא למשאבים גלובליים, והיו שהעריכו שימונה בעתיד למנכ"ל החברה. אולם ב־2009, משהבין שלא ימונה לתפקיד, חזר אלשטיין לדירקטוריון והוא מכהן בו עד היום.

יתמודד עם הניסיון של לנדא להשתלט על הדירקטוריון

אחד האתגרים המרכזיים עמם ייאלץ להתמודד אלשטיין בתפקידו החדש הוא ניסיונו של בני לנדא להשתלט על דירקטוריון טבע. לנדא, מנכ"ל אינדיגו לשעבר, שמחזיק על פי הערכות מניות טבע בשווי עשרות מיליוני דולרים, מנסה בשבועות האחרונים לגבש קרנות אמריקאיות במטרה לשנות את דירקטוריון החברה ולהחליף אותו באנשי מקצוע מהעולם הרחב.

לנדא ינסה ראשית לשנות את התקנות של החברה, כך שהוא יאפשר שמרבית חברי הדירקטוריון לא יהיו ישראלים, במטרה להשתלט עליו מאוחר יותר. הצלחתו של לנדא תלויה בשיתוף הפעולה של הקרנות האמריקאיות הגדולות המחזיקות במניה, כאשר הוא זקוק ל־5% ממניות החברה כדי לזמן אסיפת בעלי מניות.

אלא שכדי להשלים את שינוי התקנות הוא זקוק לתמיכה של רוב בעלי המניות. הקרנות האמריקאיות מחזיקות ב־33% ממניות טבע, כאשר הבולטות שבהן הן קפיטל גרופ ו־וולינגטון, המחזיקות ב־7.5% וב־7% ממניות החברה בהתאמה, בעוד ואנגארד מחזיקה ב־3.5%.

הקרנות אינן שבעות רצון בתקופה האחרונה מתפקודה של טבע על רקע פיטוריו של ג'רמי לוין והתמודדות החברה עם פקיעת הפטנטים הצפויה של חלק גדול מתרופות המקור של טבע ובראשן הקופקסון – תרופת הדגל שפיתחה טבע לטיפול בטרשת נפוצה, האחראית למחצית מהרווח הנקי שלה.

הפרשיות שהעיבו על הכהונה בחברה לישראל

מוקדם לחזות אם אלשטיין יצליח להדוף את ניסיונותיו של לנדא. בינתיים, מחזיקי המניות של טבע יקוו שכהונתו בחברה תהיה מוצלחת מזו שרשם בחברה לישראל, שאליה הצטרף ב־2009 כשמונה ליו"ר החברה־הבת טאואר. באותה שנה מונה אלשטיין לסגן יו"ר החברה לישראל ולאחר שנה מונה ליו"ר החברה לישראל במקומו של עידן עופר.

בתקופתו של אלשטיין סבלה החברה מכמה אירועים משמעותיים, שעוררו שאלות בנוגע ליכולת בחירת ההשקעות שלה. לצד הצלחות כגון מיזם תחנות הכוח בדרום אמריקה, AC פאואר, ספגה החברה מספר פגיעות משמעותיות, ביניהן הכישלון של בטר פלייס, בה השקיעה כמיליארד שקל שירדו לטמיון.

מלבד ההשקעה הכושלת בבטר פלייס, ספגה החברה לישראל עוד כמה אירועים בעייתיים, גם אם לא באשמתה הישירה, כאשר אחד מהם הוא הסדר החוב המתקרב בחברת צים, בהיקף של כ־3 מיליארד דולר, ואילו האירוע השני הוא העובדה כי גם בזן נאלצה להגיע להסכמות עם הבנקים המממנים כדי שאלו יפתחו לה קווי אשראי, ומתעתדת לבצע בתקופה הקרובה הנפקת זכויות בהיקף 150 מיליון דולר כדי שתוכל לעמוד בלוח הפירעונות שלה.

לבסוף, מלבד הביצועים העסקיים, אלשטיין ומנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד עלו לכותרות כאשר החברה ניסתה בסוף 2012, רגע לפני היכנסו של תיקון 20 לחוק החברות, להעניק להם אופציות בשווי עשרות מיליוני שקלים. אלשטיין היה אמור לקבל אופציות בשווי של 25 מיליון שקל וניר גלעד היה אמור לקבל אופציות בשווי זהה. בעקבות הלחץ הציבורי ביטלה החברה את המהלך.

אלשטיין היה מעורב בפרשה נוספת, כאשר החברה לישראל הודיעה בתחילת 2013 כי היא מתעתדת להפריד את פעילויות החברה לשתי זרועות – הראשונה תכיל את כיל ובזן ואילו הזרוע השנייה תכיל את חברות הצמיחה, טאואר, AC פאואר, צים וקורוס.

אם מהלך הפיצול היה מושלם בהצלחה היה אמור אלשטיין לקבל בונוס של 3.2 מיליון שקל ואילו גלעד היה אמור לקבל בונוס של 4 מיליון שקל.

הפרה החולבת של החברה, כיל, נפגעה לאחרונה משמעותית מהירידה במחירי האשלג בעולם, בעקבות פירוק הקרטל הביילרוסי־רוסי שסייע לשמור על יציבות מחירי האשלג ללא קשר לביקוש.

לאחרונה הוקמה בישראל ועדת ששינסקי 2, שאמורה לבחון את רווחיות החברות המפיקות הכנסות ממשאבי המדינה, שנה בלבד אחרי שהוסכם כי קציר המלח בים המלח ימומן על ידי כיל, כאשר את מסקנות אותה ועדה יראה כבר אלשטיין מכיסאו כסגן יו"ר טבע, ולא כצד מעורב ישירות.