בלעדי לכלכליסט
הפתרון היצירתי של עובדי חברת החשמל: שהמדינה תפרע 13 מיליארד שקל מחובות החברה
במצגת לוועדה לפתרון בעיות החברה האשים ועד עובדי חברת החשמל את המדינה במצב הפיננסי ודרש הזרמת כספים בסכומים לא ריאליים כדי להבריא את החברה. ואף מילה על חוסר היעילות
קביעת תעריף חשמל מראש לחמש שנים; מתיחת הרפורמה בחברת החשמל ל־15 שנה; הזרמת הון של 5 מיליארד שקל בתוך כשנתיים; הגדלת קופת המזומנים של חברת החשמל ב־2 מיליארד שקל; מימון 50% מפירעונות חברת החשמל שמתוכננים עד ל־2016; אפשרות להקים תחנות כוח סולאריות ובניית שלוש תחנות כוח חדשות, אחת מהן גרעינית - אלו עיקרי הרפורמה הנדרשת במשק החשמל לשיטת ועד עובדי החברה.
- רשות החשמל שכרה חברה חיצונית לבחינת תעריפי החשמל
- חברת החשמל מתכננת לצמצם את התחייבויותיה ב-15 מיליארד שקל
- מה מסתירה חברת החשמל במצגות שהגישה לרפורמה
אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות צילום: עומר מסינגר
כלל דרישות העובדים, שהגיעו לידי "כלכליסט", הוצגו לאחרונה באמצעות מצגת בפני ועדת יוגב שעוסקת בגיבוש רפורמה ארגונית במשק החשמל ובחברת החשמל בפרט. מצגת זו היא חלק משורה של מצגות שיוצגו בפני הוועדה על ידי גורמים רלבנטיים שונים בדרך לגיבוש הרפרומה. באופן תמוה, המצגת של העובדים לא מופיעה באתר משרד האנרגיה, שם מסבירים כי "הדבר יטופל בהמשך". גם מצגת חברת החשמל עצמה, שעיקריה נחשפו ב"כלכליסט" ביום חמישי שעבר לא פורסמו, כאשר ההסבר הלא רשמי של החברה לכך הוא שהנהלת החברה סיכמה עם הוועד שלא לחשוף את הנתונים כדי לייצר "אווירת שיחות" טובה ולא לאפשר לצדדים לנפק תחמושת אחד כנגד השני.
הדרישות שהוצגו על ידי הוועד אינן נוגעות באופן ישיר להתייעלות כוח האדם או לתנאי העבודה והפרישה של העובדים, כמצופה, אלא מתייחסות לחברה עצמה ולמצבה. הסיבה לכך אינה ויתור העובדים על דרישותיהם, אלא שדרישות אלה נדונות בנפרד מול ההסתדרות.
עיון במצגת מחדד את גישת ועד העובדים לרפורמה, שהיא בעיקרה פיננסית ורק אחרי זה ארגונית־משקית.
הוועד מחלק את מתווה הבסיס שלו לרפורמה לשלוש תקופות: פתרונות לטווח הקצר (עד לשנת 2015), פתרונות לטווח הבינוני (עד לשנת 2018) ופתרונות לטווח הארוך. מבחינת הטווח הקצר, ובדומה להנהלת החברה, ועד חברת החשמל מבקש מחיקת אג"ח צמיתות שהמדינה מחזיקה בהן. מדובר באג"ח בהיקף של כ־2.53 מיליארד שקל, נכון לסוף ספטמבר 2013, שהוועד מציע להמיר להון. בחברה רגילה משמעות הצעד הייתה המרה של חוב למניות, אבל מאחר והמדינה מחזיקה בחברת החשמל כמעט באופן מלא (99.85%), משמעות הצעד למעשה שקולה למחיקת חובות החברה, ללא כל תמורה.
דרישת הוועד למתן ערבויות מדינה בגיוסי החוב עלול להיתקל בהתנגדות חריפה מצד החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי, שהתלוננה לא פעם שערבות המדינה לחברת החשמל "גוזלת" אפשרות לתת ערבות מדינה לסקטורים אחרים במשק כגון חקלאים ויצואנים. מכסת הערבויות הפנויות של המדינה כיום עומדת על 10–12 מיליארד שקל בלבד, כאשר רובה משוריינת למצבי חירום. מתן ערבויות נוספות גם עלול לאיים על דירוג האשראי של מדינת ישראל.
הוועד מבקש מהמדינה גם הזרמת הון מיידית בהיקף של 5 מיליארד שקל. הוועד לא מציין באיזה אופן יוזרם הכסף, אך הוא בעיקר לא מציין מהיכן לדעתו אמורה המדינה - אשר מעולם לא הזרימה כספים חברה - להביא מקורות אלה. דרישה נוספת, ומפתיעה לא פחות, היא השתתפות בתשלום מחצית מפדיונות החוב של החברה בשלוש השנים הבאות. לפי דיווח החברה, נכון לסוף ספטמבר 2013 בשלוש השנים הבאות אמורה החברה לפרוע כ־26.37 מיליארד שקל לבנקים ולציבור, כולל ריביות (ברוטו, ללא ניכוי מס). לפיכך, החברה מבקשת שהמדינה "תקח על עצמה" כ־13 מיליארד שקל מהחוב. בקשה למימון חוב בגובה מיליארדי שקלים בתקופה בה המדינה עדיין מתמודדת עם הבור הפיננסי שלה נראת כמעט דמיונית.
הוועד הציג עוד שורה של צעדים, אך לזכותו יצויין שדרישתו לחשב את תמהיל הדלק אחת לרבעון ולא אחת לשנה, היא צעד אחראי ונדרש. לו היה ניתן למדוד ולעדכן את תעריף החשמל אחת לרבעון החברה לא הייתה "מפספסת" בסוף 2012 את תחזית ההוצאות וההכנסות שלה בכ־1.82 מיליארד שקל. פספוס זה נגרם כתוצאה מכך שחטיבת הדלקים לא הייתה מתואמת עם נתוני הצריכה ועם מחלקת הכספים.
תעריף חשמל קבוע ל־5 שנים
רשימת המלצות ועד עובדי החברה לטווח הבינוני לא פחות ארוכה ומפורטת מזו של הטווח הקצר. כך למשל, ועד החברה מבקש לקבוע תעריף חשמל מראש לתקופה של חמש שנים.
קביעת התעריף מראש לחמש שנים תאפשר שליטה נוחה יותר על הכנסות החברה בכל שנה ולתכנון את מימון הפרישה של העובדים. כפי שפורסם בעבר ב"כלכליסט", המדינה רוצה לממן פרישה של כ־2,000 עובדים על ידי הורדת תעריף החשמל בפעימות של 4%–6% כל שנה. אלא שב־2015 אמור היה תעריף החשמל לצנוח בשיעור משמעותי הרבה יותר - כ־20%–30% - בעקבות הזרמת הגז הטבעי. על כן, מדובר במהלך מצוין עבור העובדים, אך פחות טוב לצרכנים שאמנם ירגישו בכיס הקלה, אבל פחות חדה ממה שהיו יכולים לקבל.
הוועד מבקש לקבוע "תוכנית פיתוח מאושרת למקטע הייצור וההולכה ל־15 השנים הבאות". זהו ניסיון לקבע את חברת החשמל כמחזיקת מערכת ההולכה הארצית. יצרני החשמל הפרטיים, שרק עכשיו החלו לפעול בשוק, רואים בקיבוע המצב כ"הריגת הרפורמה" כיוון שבמציאות שכזו לא ישנה כמה יחידות עצמאיות ופרטיות יפעלו בשטח - כל עוד חברת החשמל מחזיקה בהולכה משק החשמל ממשיך להיות תלוי בה.
מיקו צרפתי, יו"ר ועד העובדים צילום: אוראל כהן
בקשות אחרות לטווח הבינוני כבר פורסמו בעבר: עדכון תעריף החשמל לפי עלויות הייצור, ההולכה והחלוקה העדכניות, פעולה אותה רשות החשמל עושה בימים אלו, מתן אישור לשחלוף תחנות כוח ישנות בחדשות בדומה לתוכנית להסבת יחידות ייצור בפחם לכאלה בגז. אחת הבקשות הישנות, שכבר עברה לפסים מעשיים, היא הקמת תחנת הכוח החדשה באשקלון - פרויקט D. מדובר בתחנת כוח בהספק של כ־1,300 מגה וואט (כ־10% מכושר הייצור של החברה) שתפעל בגז ובפחם. הממשלה החליטה להקים אותה ב־2002 אולם עד היום היא לא קמה בעיקר בשל התנגדות משרד האוצר וארגוני סביבה. בסוף אוקטובר האחרון חברת החשמל כבר החלה בתכנון בניית התחנה בפועל ומפרסומי החברה עולה שההליך התכנוני החדש אושר על ידי מנכ"ל החברה אלי גליקמן במרץ האחרון וכי החברה החלה במשא ומתן מול חברת קצא"א להקמת הפרויקט.
הקמת התחנה ותפעולה ידרשו מאות עובדים, כך שלאחר השלמת בנייתה - תהליך שמוערך בשבע שנים - החברה תוכל לשמור על חלק ממצבת העובדים שאמורים לפרוש. ברשות החשמל הגדירו את הבקשה להקמת תחנת הכוח והצגתה בפני ועדת יוגב כקיבוע סופי של מונופול חברת החשמל.
התעריף ייקבע לפי המיקום
רשימת ההמלצות של הוועד לטווח הארוך קצרה יחסית והיא דורשת את מה שאולי נראה מובן מאליו: "פיתוח משק החשמל על פי תוכנית אב ממשלתית לטווח הארוך", פעולה שמשרד האנרגיה נכשל בו בקדנציה הקודמת ואף זכה לביקורת נוקבת על כך מצד מבקר המדינה.
המלצה, ואולי בקשה, מטעם הוועד היא שיתאפשר לחברה להיכנס ליזמות בתחום ייצור החשמל הסולארי. מדובר בתחום עיסוק שתפס בשנים האחרונות תאוצה עד שנבלם בגלל שינויי רגולציה תכופים, אולי אפילו תכופים מדי. לחברת החשמל אסור להקים תחנות כוח שמבוססות על "חשמל ירוק", ומבחינת חברת החשמל מדובר במנוע צמיחה מעניין שיאפשר לה להקים חטיבות חדשות ולנתב לשם עובדים קיימים. מצד שני החברה, בשל גודלה והמונופול שהיא מהווה בתחום מערכת הולכת החשמל, עלולה לבלום מתחרים בדרך להקמת עשרות יחידות קרקעיות לייצור חשמל.
בקשה מקורית לטווח הארוך שהציג הוועד היא הצעה להנהיג תעריף חשמל דיפרנציאלי לתעשייה. ועד עובדי החברה מבקש שיאפשרו לו לתת "הנחות בתעריפי תעו"ז (תעריפי זמן ועומס - ל"ג) לפי אזורים גיאוגרפים". מונה תעו"ז ניתן כיום לצרכני חשמל כבדים מאוד - כגון מפעלי תעשייה - שיכולים לנתב את צריכת החשמל שלהם ביחס לשעות היום. בשעות השפל של הביקוש, למשל בלילה, הם יכולים לקבל הנחה משמעותית בתעריף החשמל ובלבד שיפעלו בשעות בהן שאר המדינה ישנה. מתן אפשרות להנחות בתחום יאפשר לבעלי מפעלים בפריפריה לקבל הנחה נוספת על ההנחה הנתנת להם כיום.
בקשות אחרות שמפורטות במצגת כבר עלו בעבר וכוללות הכרה בהשקעות הוניות של החברה מרגע בניית המתקן ולא מרגע הפעלתו. ישנו גם אזכור נוסף לרצון להקים תחנת כוח גרעינית - זו אמורה לקום בשטחי הנגב, אלא שהיא דורשת תיאום הדוק ומורכב עם ארה"ב ועם מועצת הביטחון של האו"ם.
