חקר ביצועים: השבוע של איתן אורנשטיין, נוחי דנקנר וועדת אנדורן

אנדורן מציעה חרב יעילה

ועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב בישראל מתחילה לגבש מסקנותיה, וכבר עכשיו הן מסעירות את השוק. מסתמן כי ההמלצה הבולטת תהיה להגדיר את פרק הזמן שבו יש להגיע להסדר, ולהעביר לידי הנושים את הניהול של חברה שלא תשלם את חובותיה. המלצה כזאת נוגעת באחת הבעיות העיקריות: פעמים רבות דווקא בעל השליטה הוא המכשול העיקרי בדרך להסדר יעיל ומהיר. חלקם מעורבים רגשית בעסק, חלקם בטוחים שיצילו אותו, חלקם זקוקים לו כדי לשלם חובות אישיים ומבלבלים בין האינטרס של העסק לאינטרס שלהם. האיום לקחת מהם את החברה ברגע שלא ישלמו את החוב יכול לשמש חרב מרחפת שתכפה על בעלי השליטה הסדר מהיר ויעיל.

אתי אפללו

יעל אנדורן מנכ"לית משרד האוצר צילום: אוראל כהן

אפילו לארה קרופט חוזרת

בשבוע שעבר השיקה חברת רוקסטאר את משחק האקשן GTA: San Andreas בגרסה למכשירי אפל. אם זה נשמע מוכר, זה כי סאן אנדראס יצא לקונסולות כבר ב־2004. השבוע השיקה Square Enix גרסה משודרגת לאייפון ולאייפד של טומב ריידר, משחק לוהט במיוחד - אם אתם ב־1996. בעולם שנשלט בידי משחקי קז'ואל פשוטים וכיפיים כמו קנדי קראש ואנגרי בירדס, היצרניות הוותיקות חוזרות גם הן אל התקופה שבה העולם והמשחקים היו פשוטים יותר, ומקוות ליהנות גם מהילת הרטרו. האייפון והאייפד אולי מבשרים על עולם חדש, אבל בתחום המשחקים נשארנו לגמרי בעולם הישן. הטכנולוגיה דוהרת קדימה, ואנחנו נידונו לחיות לנצח בעולם ברמת הטטריס.

דור צח

הרובוט המכחיש זה העתיד

לסמנתה ווסט יש קול חברותי וצחוק כובש. היא מתקשרת לאמריקאים ובקסם אישי רב מוכרת להם ביטוחי בריאות. כשהיא התקשרה למייקל שרר, עורך בכיר ב"טיים", משהו עורר את חשדו: הוא שאל שאלות על הפוליסה המוצעת, ועל כמה מהמורכבות שבהן היא השיבה במילים: "אני חושבת שיש בעיה בקו, מתנצלת על זה", תמיד באותם הטון והקצב. שרר שאל את ווסט אם היא רובוט, והיא חזרה ואמרה, באותו הטון: "אני אדם אמיתי", כולל צחקוק קטן. בדיקת "טיים" גילתה שמאחורי "ווסט" עומדת חברה קטנה לביטוחים ישירים, שיום אחרי החשיפה האתר שלה כבר נעלם מהרשת. לא נורא. היא היתה רק שלב מגומגם בדרך אל העתיד: טכנולוגיות זיהוי קול משוכללות יאפשרו לנהל שלל תסריטי שיחה של שירות ומכירות, ואולי גם הונאות, באמצעות הקלטות אוטומטיות. בני האדם ימשיכו לשמש את החברות בעיקר כמקור הכנסה.

אסף אביר

רובוט

קרן המטבע רוצה מועצה פיסקלית

ועדת הכספים סירבה השבוע לאשר לאוצר להעביר 2.79 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, כי חבריה גילו פתאום שהכסף מגיע ממשרדי ממשלה אחרים. באוצר טוענים שזה לא נכון, שהכסף מגיע מהרזרבות. לכל משרד ממשלתי יש רזרבה, מין כספת קטנה של האוצר: במקום להכניס לתקציב רזרבה אחת גדולה שכולם יכולים לראות, האוצר מחלק את הכסף בין תקציבי המשרדים. הם לא יכולים להשתמש בו, אבל כשהאוצר צריך הוא לוקח את הכסף בלי לשאול. בדיוק השבוע המליצה קרן המטבע העולמית להקים בישראל מועצה פיסקלית. לטענתה, אגף התקציבים בראשות אמיר לוי הוכיח בשלוש השנים האחרונות שהוא לא יודע לנהל את התקציב, ולכן דרוש גוף חיצוני שתהיה לו גישה לנתונים ויוכל לבקר את האוצר. בלי רזרבות סמויות, בלי "עודפים תקציביים", בלי גירעונות שאיש לא חזה. ואולי בכלל צריך לעשות לאגף התקציבים את מה שהוא אוהב לעשות לאחרים - להפריט אותו.

שאול אמסטרדמסקי

אילוסטרציה. אגף התקציבים לא יודע לנהל את התקציב צילום: shutterstock

ביהמ"ש העביר השליטה באי.די.בי

לנוחי דנקנר יש שלל הסברים לכישלון. הכתף הקרה שהפנו לו הציבור והתקשורת, הסחף נגדו שיצר המכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התאהבות הפתע של המוסדיים באדוארדו אלשטיין - כולם אשמים, חוץ ממנו. "איש עסקים מצליח שאף אחד לא שמע עליו" הגדיר השבוע את מחליפו מוטי בן־משה, כאילו היה תמונת ראי שלו עצמו: איש עסקים כושל שכולם שמעו עליו. השופט איתן אורנשטיין העדיף השבוע את זה שלא שמענו עליו, ובפסק דין מקיף, חריף ותקיף פירט לדנקנר את הסיבות האמיתיות לכישלון. המסר העיקרי שלו צריך להישמע לא רק אצל דנקנר, אלא אצל אנשי העסקים כולם: חברה שלא עמדה בהתחייבויותיה, שלא תתלונן על כשלים של אחרים.

משה גורלי

לבד בבית המשפט

היה משהו מחמיץ לב במראה של נוחי דנקנר השבוע בבית המשפט, מוקף סוללת עורכי דין בשכר ומעט מאוד מאנשי שלומו. בעולם החדש של דנקנר הבנקים לא מהססים להקשיח עמדות בפומבי, המנהלים השכירים שהוא הפך לעשירים כבר מזמן לא איתו, ואפילו סתם אנשי עסקים שפעם במקרה עברו לידו לא חוששים להשתלח בו. זה אחד הצדדים המכוערים של עולם העסקים, שמתגלה בכל פעם שמישהו נופל: אין רגע של חסד, אין אפילו חמלה צבועה. יש רק צד אחד מכוער יותר מזה: הצביעות, ההתרפסות והחנופה שבדיוק אותם אנשים מפגינים כשמישהו עולה לגדולה.

גלית חמי

נוחי דנקנר בבית המשפט צילום: עמית שעל

הוצאות להורג בצפון קוריאה

בין החדשות הנדירות שמסתננות החוצה מצפון קוריאה הגיעה השבוע אחת גדולה: ג'אנג סונג טאק, דודו של המנהיג קים ג'ונג און ומהאנשים החזקים במדינה, הוצא להורג. העולם שמע, עקב אחרי המאמצים לשכתב את ההיסטוריה - ג'אנג נמחק מתמונות בחדר בקרה של שיגור טילים, ארכיוני חדשות הושמדו, חשיבותו במדינה מוזערה ברגע - וגיחך, אבל הדיקטטורה המזרחית מספקת מעט מאוד סיבות לצחוק. הוצאות להורג הן עניין יומיומי בצפון קוריאה, שגם כולאת מאות אלפי בני אדם במחנות עבודה לכל החיים. רק לפני כמה שבועות דווח על הוצאה פומבית להורג של עשרות אנשים, אבל כשלא מדובר במשחקי הכס ובמנהיג קפריזי שאפשר להתבדח עליו - נושא זכויות האדם במדינה בעלת הרקורד הגרוע בעולם פשוט עובר מתחת לרדאר.

רחל בית־אריה

היקום גדול עלינו

מדענים דנים הודיעו השבוע כי היקום עלול לקרוס בכל רגע ולהצטמק לכדור קטן ורותח. למעשה, הם הוסיפו, ייתכן שהתהליך אף החל. הבסיס לתיאוריה טוען שבמוקדם או במאוחר שינוי רדיקלי באחד מכוחות היקום יגרום לכל חלקיק להפוך לכבד באופן קיצוני, והיקום לא יעמוד בשינוי המסה הזה. יש משהו מנחם במחשבה על קריסת היקום - לא רק משום שצרת רבים היא נחמת טיפשים, אלא בעיקר בזכות הפרופורציה. במדינה שמנוהלת בידי אנשים עם אגו בגודל היקום, טוב שיש תזכורת שכולנו, בסך הכל, יצורים זמניים על סלע מרחף בחלל.

אוריאל דסקל