הסכום ששילמה אי.די.בי לגורמים שונים בהסדר החוב: 32 מיליון שקל
איך תקבע ועדת אנדורן מהי הנקודה שבה יש להעביר את השליטה?
שני אירועים מכוננים התרחשו השבוע בשוק ההון המקומי. הראשון נוגע לשופט איתן אורנשטיין, שהכריע כי אי.די.בי יוצאת משליטת נוחי דנקנר, לאחר תהליך הסדר חוב שמתנהל כבר שנה וחצי ומפרנס שורה ארוכה של פונקציונרים. במקביל, חשף "כלכליסט" את הרעיון המהפכני של ועדת אנדורן שמונתה לגבש כללים לניהול הסדרי חוב בישראל.
- מדוע קפצה מניית אי.די.בי אחזקות ב-26% במחזור של 12.9 מיליון שקל
- יואב ערמוני : "הכסף שדנקנר הוציא על ההצעה שלו צריך לחזור לקופת החברה"
- השופט אורנשטיין הותיר סיכוי נמוך ביותר לערעור של דנקנר
הוועדה צפויה לקבוע כי חברה שלא תעמוד בהתחייבויותיה תעבור אוטומטית לנושים ללא מעורבות בית המשפט. המסקנות הצפויות של ועדת אנדורן עושות טיפול שורש בדיוק להסדרים דוגמת אי.די.בי. אילו המסקנות היו מיושמות לפני שנה וחצי, הן היו מונעות את בזבוזם של 32 מיליון שקל שיצאו מהקופה המידלדלת של נושי אי.די.בי ופרנסו עוד ועוד חנפנים וגורמים שפעלו ספק לטובת נושי החברה, ספק לטובת בעליה.
אלא שלפני שהמסקנות יוצאות לאוויר העולם, ועדת אנדורן חייבת להתמודד עם בעיה מהותית — כיצד יוגדר האירוע שבעקבותיו ייקבע כי החברה לא עומדת בהתחייבויותיה ומי יהיה זה שיגדיר אותו. ללא הגדרה חדה, הקביעה הפשטנית, שלפיה אי־עמידה בהתחייבויות תפעיל שסתום אוטומטי להעברת השליטה לנושים, לא תעמוד במבחן המציאות. דנקנר, למשל, התעקש — ומתעקש עד עכשיו — שאי.די.בי אחזקות יכולה לעמוד בכל התחייבויותיה, ורק הנושים עצרו אותו מלהעביר תשלומי ריבית בטענה להעדפת נושים אסורה.
אם רוצים להימנע ממצב של העדפת נושים, צריך למצוא הגדרה שלא תסתמך רק על אי־ביצוע התשלום בפועל. הבעיה שהגדרה כזו היא סובייקטיבית ונתונה למניפולציות. ניתן, למשל, לטעון שברגע שהשווי הנכסי הנקי של החברה הוא שלילי — זה יהיה האירוע שיפעיל את השסתום. אולם שווי כזה צריך להיות מגובה בהערכת שווי — הנתונה למניפולציות חשבונאיות. גם התייחסות לקיומה של הערת עסק חי בדו"חות דורשת מעורבות של רואי חשבון שמתפרנסים מקופת החברה.
אין היום גוף שהוא לגמרי נטול אינטרסים שיכול לקבל החלטה אובייקטיבית לגבי יכולת או אי־יכולת של חברה לעמוד בהתחייבויותיה, למעט בית המשפט — שאותו מבקשת ועדת אנדורן להוציא מהתהליך. מקרה אי.די.בי מוכיח כי גם כך מדובר בהחלטה לא פשוטה לקבוע מתי חברה היא חדלת פירעון, כך שמול ועדת אנדורן ניצב אתגר אמיתי למצוא הגדרה נקייה, אובייקטיבית ופשוטה לאירוע שבו בעל השליטה יאבד את החברה שלו בעקבות חדלות פירעון, וכן למצוא דמות אובייקטיבית בעלת סמכות לקבוע שאכן אירוע שכזה התקיים.