"שיטת החינוך הפרונטלית נמצאת בשלב המוות הארגוני"

"מי שלא שם לב העולם משתנה, ומשתנה מהר. לכולנו קשה לעמוד בקצב הזה – וגם לנו בהייטק קשה לעמוד בקצב הזה. הקצב הולך וגדל והוא מסחרר, יש שינויים טכנולוגיים על ימין ועל שמאל ולכן נדרשת חשיבה אחרת מה צריך לעשות", כך לדברי עדי דיאמנט, מנהל מעבדות החדשנות במרכז המחקר והפיתוח במיקרוסופט ישראל, במהלך הוועידה לעתיד החינוך של "כלכליסט" ומיזם "סיסמה לכל תלמיד".

דיאמנט התייחס לשינוי שצריכה לעבור מערכת החינוך בשל השינויים הטכנולוגיים וקצב השינוי המהיר בתחום. "יש מודל שפיתחו בשנות ה-60 במינהל עסקים, שנקרא מודל מיחזור החיים של ארגונים", אמר דיאמנט. אם פעם החברות עברו את המסלול הזה של לידה, דרך שלב הבגרות ולדעיכה במשך עשרות שנים והיה להם מספיק זמן להתמודד עם שלב הדעיכה, היום הקצבים האלה מהירים מאוד והרבה מאוד ארגונים גדולים שהיו מוצלחים חווים את שלב הדעיכה וחווים את שלב המוות. הדרך היחידה לצאת משלב הדעיכה זה באמצעות חדשנות".

עדי דיאמנט צילום: עמית שעל

לדבריו, קודאק, בלוקבסטר, יבמ ונוקיה הן דוגמה לחברות שהיו צריכות להמציא את עצמם מחדש. "הרבה מאוד ארגונים לא שורדים את המציאות המטורפת שאנחנו חיים בה. גם משרד החינוך והמורים. שיטת החינוך הפרונטלית התחילה במהפיכה התעשייתית. המורה החזיק את הידע ובצורה סכמתית ופשוטה הוא היה צריך ללמד את החומר שהוא יודע, לעשות בחינות ולהעריך את התלמידים. חברים, המודל הזה נמצא בשלב המוות הארגוני. מי שלא שם לב מתהלך כמו זומבי בקרב אנשי החינוך.

"כל העולם נמצא היום באינטרנט. לתלמידים יש נגישות לחומר בדיוק כמו שיש למורים ולכן למורים אין יותר יתרון של ידיעת החומר. לכן גם המורה צריך להעביר את תפיסת העולם ואת הדיסציפלינה החינוכית ולהפוך ממורה שמעביר ידע למנטור, שמקנה כלים לתלמיד לגשת למידע", הוסיף דיאמנט.

"לא הייתה אומה שחוללה מהפכה יותר גדולה בעזרת המחשב האישי מישראל"

"זה סימבולי שהשבב הראשון הומצא במעבדות בל באותה שנה שהאו"ם אישר את הקמת מדינת ישראל. בכמעט השבעים שנה שעברו מאז, לא הייתה אומה שחוללה מהפכה יותר גדולה בעזרת המחשב האישי ותעשיית השבבים מישראל", כך אמר דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל וראש הועד המנהל של הטכניון.

לדבריו, "אין היום גבול ליכולת העיבוד של המחשבים. זאת פעם ראשונה בהיסטוריה האנושית שהכל ניתן לשמירה. ובתוך נחשול השינויים האלו, מערכת החינוך צריכה להמציא את עצמה מחדש".

ימין הזכיר מאמר שקרא לפני מספר חודשים במגזין "אטלנטיק": "הוא עשה סקר בקרב מדענים וממציאים - מהן חמישים ההמצאות הגדולות ביותר בתולדות האנושות מאז המצאת הגלגל. אין שם הרבה הפתעות - המטוס, המצפן, המכונית, האינטרנט, מכונת הדפוס שהייתה במקום הראשון. אבל אני הופתעתי מבחירה אחת - במקום 47 נבחר המסמר, שהומצא במאה הראשונה לפני הספירה.

"למסמר השפעה אדירה על עתיד האנושות ועל המעבר לערים. ולדעתי, אם היו עושים סקר דומה רק על עולם החינוך, מכונת הדפוס הייתה זוכה גם במקום הראשון אז, על תחילת הנאורות ודור ההשכלה. והנה, לפני כמה עשרות שנים הומצא המחשב האישי, ואחר כך האינטרנט".

בניגוד להצהרה האגדית של מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, שטען כי לעולם לא נצטרך יותר מ-640 קיי-בייט זכרון, ימין מאוד אופטימי לגבי עתיד הטכנולוגיה. הוא רואה את יכולת העיבוד, שטח האחסון ורוחב הפס כאין סופיים, וכך גם הדברים שאנחנו יכולים ליצור איתה:

דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל צילום: עמית שעל

"אין היום גבול ליכולת העיבוד של המחשבים. לכל אחד מאיתנו יש בסמארטפון שלו יותר כוח עיבוד ממחשב-העל החזק ביותר לפני כמה עשרות שנים. אין גבול גם לנפחי האחסון, והכל ניתן לעבור דיגיטזציה, כל התרחשות בחיים שלנו וביקום הנראה לעין. כמעט הכל מתועד היום - ובעתיד המילה כמעט תרד, והכל יהיה מתועד.

"אין גבול לרוחב הפס, והיכולת שלנו להעביר מידע. היכולת לחבר מקורות מידע ולנבא מגמות תרבותיות ובריאותיות. תארו למשל שבתוך כל אחד מאיתנו יהיה חיישן. לא צריך לדמיין - יש את הסמארטפון. הוא יוכל להעביר מידע על הכימיה שלנו, ולהשוות אותנו לאנשים אחרים, לספק לנו דיאגנוסטיקה בזמן אמת על מחלות. בעתיד, בהכל יהיה מחשב.

"הייתי לפני שבועיים בפקולטה לרפואה בטכניון, ואמרו לי שרבים מבוגרי הפקולטה הם תלמידי מדעי המחשב. אלו כבר לא מדענים שרק יושבים על מבחנות, אלא סינטצה.

"בתוך נחשול השינוי הזה נמצאת מערכת החינוך, שמנסה להמציא את עצמה מחדש. מורה מתל אביב יכול להעביר שיעור לעשרה תלמידים ברחבי הארץ בעזרת סקייפ, והכל שלוב והדוק בתוך הטכנולוגיה. קשה לדעת מה צריך ללמד היום - אבל כן צריך ללמד היום גמישות, דימיון, חשיבה יצירתית, רב-תרבותיות ומספר שפות".