נאחז באוויר

באפט כבר השקיע סכומים מרשימים באנרגיה מתחדשת בכלל ובאנרגיית רוח בפרט. הוא מלך הרוח הבלתי מעורער בארה"ב, והסכומים שהוא משקיע רק הולכים וגדלים. באפריל 2012 הצהיר באפט שהשקעה בסביבה היא קריטית לעסקים, וקישר בין קיימות לרווחיות: "חברה חייבת להשקיע במרכיבים המהותיים לרווחיות: העובדים שלה, הקהילה והסביבה".

וורן באפט צילום: בלומברג

לבאפט יש פריבילגיה, או פשוט תפיסה עסקית נבונה, שמשחקת תפקיד עצום בבחירתו להשקיע סכומי עתק באנרגיות מתחדשות. חברת האנרגיה שלו MidAmerican שונה מהותית מחברות אנרגיה אחרות משום שהיא לא מחויבת לשלם לבעלי המניות שלה דיבידנדים אדירים מהרווחים שהצטברו, ולכן מסוגלת להפנות את הרווחים להשקעה חדשה, במקרה הזה באנרגיית רוח. במכתב השנתי שלו למשקיעים ב־2011 הסביר באפט שהחברה מוכנה לפגיעה במחיר המניה שלה בטווח הקצר שבו אין רווח מיידי מפעולותיה, אבל בטווח הארוך היא תהיה חסינה יותר לשינויים, בשוק שבו הפקת חשמל מדלקי מאובנים הופכת פחות ופחות רווחית.

במקביל, מחירן טורבינות הרוח הולך וצונח. בשני העשורים האחרונים צנח ב־90%, ובשלוש שנים האחרונות לבדן המחיר ירד ב־30%. הצפי להתאוששות גורפת בענף יביא מן הסתם את העלויות למחירים תחרותיים יותר מאלה של היום בחשמל שמופק מגז או פחם. כיום מדובר על עלויות למגה וואט חשמל מגז של 70 דולר, פחם 78 דולר וטורבינות רוח 82 דולר, אבל המגמה היא ירידה במחיר הרוח ועלייה במחירי הגז והפחם. תעשיית הרוח כולה התקינה השנה 32 ג'יגה וואטים ברחבי העולם. זהו נתון נמוך ב־28% אחוז לעומת השנה הקודמת, אבל בשנה הבאה היא צפויה להתקין 44 ג'יגה וואטים חדשים. אם ממשלות יפסיקו את הסובסידיות לדלקי מאובנים, מחירי חשמל מאנרגיית רוח כמעט וישתוו למתחרים. המקרה של מדינת איווה בארה"ב, המדינה סחופת הרוחות שבה מקים באפט את הפרויקטים שלו, מבהיר זאת היטב. מקור החשמל הזול ביותר באיווה הוא טורבינות רוח, ואם מדינות נוספות יצטרפו למגמה, מחיר קילוואט רוח יהפוך זול יותר.

וזה כבר מתרחש. אחרי 2012 שהיתה שנה קשה ליצרניות טורבינות הרוח הגדולות, הן מציגות השנה זינוק קולוסאלי במכירות. וסטס (Vestas), יצרנית טורבינות הרוח הגדולה באירופה, הגדילה את מכירותיה בחצי השני של השנה ב־86%, המכירות גם צומחות בקצב מסחרר אצל ג'נרל אלקטריק וכמובן אצל סימנס, שממנה הזמין באפט את עסקת הרוח הגדולה בתולדות החברה.