האם גם ההכנסות מהגז יגיעו לביטחון?

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אישרה אתמול את הצעת החוק להקמה וניהול של קרן הגז. על פי ההערכות, בתוך כמה שבועות תאושר ההצעה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. הקרן קמה מכוח חוק רווחי הגז (ששינסקי), והיא אמורה לקלוט לתוכה את המיסוי שישלמו החברות שמפיקות ומוכרות גז, במטרה לנצל את ייצוא הגז כדי להעשיר את קופת המדינה. ומכיוון שמדובר בנכסים בין דוריים הכנסות הקרן אמורות להיות מנוהלות בראייה ארוכת טווח ולטובת מטרות חברתיות כלכליות.  

הספין הביטחוני רוצים ספינות טילים? חפשו במקום אחר אז האם צריך להגן על מאגרי הגז? בוודאי שכן, אבל קרן הגז לא נועדה לביטחון שוטף ליאור גוטמן, 2 תגובות לכתבה המלאה 

למה הוקמה בכלל קרן לניהול הכנסות הגז?

כיצד תנוהל הקרן ומי בוחר את השקעותיה?

לפי התכנון, הקרן תנוהל בדומה למודל הנורבגי, כלומר דירקטוריון (שייקרא מליאה) ותחתיו ועדת השקעות. הדירקטוריון יכלול שבעה אנשים: היו"ר יהיה שר האוצר ותחתיו שלושה עובדי מדינה ככל הנראה ממשרדי האוצר והאנרגיה, ושלושה נציגי ציבור". תחת הדירקטוריון תפעל ועדת השקעות שתכלול חמישה אנשים: נציג האוצר, נציג בנק ישראל ושלושה אנשי ציבור בעלי מומחיות בתחום ההשקעות, שייבחרו על ידי ועדת איתור שתוקם לאחר אישור החוק בראשות שופט בדימוס.

תחת ועדת ההשקעות תעבוד יחידת תפעול שתהיה אחראית על הקנייה והמכירה בפועל, והיא תשב פיזית בתוך בנק ישראל.

מבנה הקרן הוא פשרה בין רצונו של בנק ישראל להיות מעורב בהשקעות ולהחזיק את יחידת התפעול של ההשקעות בתוכו לבין רצון האוצר להשתמש בכסף כראות עיניו. הבעיה היא שבמבנה שאושר, שר האוצר יכהן כיו"ר הקרן - כלומר שחקן פוליטי חזק, שעלול להשפיע על בחירת אפיקי השקעת כספי הקרן, במקום גורם נייטרלי ולא פוליטי.

קידוח לווייתן

בעיה נוספת נוגעת לאופן אישור ההשקעות. בדומה להעברות תקציביות עלומות, שמאושרות כיום כלאחר יד בוועדת הכספים ללא פיקוח וללא שקיפות, גם כאן הציבור עלול לגלות שמישהו החליט שמימון מזגנים לכיתות הלימוד בעיר הבה"דים הצבאית זו מטרה חינוכית, או שעידוד קריאה בגילאי הרך יופנה רק למגזרים נבחרים.

לדברי המשמר החברתי בכנסת, "החוק שאושר היום בוועדה יאפשר לממשלה לעשות בקרן כבשלה, או כפי שניסח זאת נציג האוצר בדיון 'הפירות יוקצו כל שנה בהתאם למדיניות הממשלה', תחת פיקוח פרלמנטרי דל ביותר של הוועדה המפקחת והוועדה המשותפת".

מה ההכנסות הצפויות לקרן ולמדינה?

הקרן תשלם למדינה בכל שנה 3.5% מרווחי השקעותיה ב־10 השנים הראשונות להפעלתה. על פי החוק, הקרן תחל בהשקעותיה רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל, הרף המינימלי שנקבע כמתאים להשקעות בחו"ל. על פי ההערכות, הרף הזה יושג במהלך 2017. מהשנה ה־11 ואילך הקרן תשלם למדינה ממוצע של אחוז הכסף שעבר למדינה מההשקעות בעשר השנים הקודמות.

גובה הסכומים שיועברו למדינה תלוי בכמות יצוא הגז ובמחיר המכירה שלו בכל שנה נתונה. התחזיות השונות לגבי הכנסות הקרן עד שנת 2040 נעות מ־100–200 מיליארד שקל (לפי המועצה הלאומית לכלכלה), דרך 300 מיליארד שקל (לפי אוצר) ועד 500 מיליארד שקל (לפי ח"כ גפני).

מה מבטיח שהכסף לא יגיע כרגיל לביטחון?

הכנסות המדינה מהקרן אמורות לשמש למטרות חברתיות־כלכליות, המוגדרות בתחומים של חינוך, רווחה, בריאות ותשתיות תחבורה ציבורית. מטרת הקרן אינה תקצוב נוסף לביטחון וזה אף חודד בחוק, זאת משום שביטחון הוא לא מטרה כלכלית חברתית גרידא. בכיר שגיבש את מקורות ומבנה הקרן אמר בנושא: "מהיום, שמשרד הביטחון ילך לחפש מקורות תקציבים חדשים לספינות שלו".

עם זאת, המדינה תוכל לנצל את ההכנסות מהקרן גם במקרים חיוניים חריגים כמו אסון טבע לאומי, שיוגדרו ככאלה באישור של 70 חכ"ים. הבעיה היא שהמדינה "שכחה" להגדיר מהם בדיוק אותם אירועים לאומיים, אותם אסונות פיננסיים שבעקבותיהם אפשר יהיה להוציא את הכסף מהקרן, ולא להשקיע אותו בסלילת כבישים או בסיוע לשכבות החלשות.

אילו שינויים עברה הצעת החוק המקורית?

השינוי המרכזי שהתקבל אתמול הוא ששימושי הקרן, כלומר פירות ההשקעה שהאוצר מחליט עליהם, יובאו לוועדת כספים להחלטה. זאת משום שמדובר בכסף שהוא סוג של תקציב מדינה. שינוי שני הוא שגפני הצליח לשכנע שתוקם ועדה לפיקוח על הקרן. ועדה זו, שתורכב מנציגי האוצר ומחברי כנסת, תקבל דו"חות תקופתיים של הקרן ותאשר תקציבים למטרות השונות. הבעיה בכך היא שהאוצר למעשה יפקח על עצמו.

שינוי שלישי נוגע ליכולת השימוש בכסף, לפי מודל שהועתק מוועדת החוץ והביטחון, שמקבלת תקצוב שונה מחוק תקציב המדינה הקבוע. כך למשל, אם בשנה נתונה חוק תקציב המדינה יעמוד על כ־350 מיליארד שקל, יתווסף אליו נספח שיקרא "חוק שימוש בכספי קרן הגז" שערכו כ־2 מיליארד שקל. חוק זה יכלול פירוט היכן יושקע הכסף ולאילו מטרות.

שינוי רביעי שהתקבל אתמול הוא חובת הדיווח שתקבל ועדת הכספים לגבי ההשקעות שבוצעו בשנה החולפת. עם זאת, הדיווח ייעשה רק בדיעבד, ולכן חוטא לעקרון החשוב של שקיפות.