הבלגי על היאכטה והבעלות במאגר תמר

פרק א

ארקנס מגיע לקפולסקי

בקיץ 1995 הגיע קובי מימון בלוויית אדם שמנמן, לבוש בחולצת פולו ורודה, לבית הקפה קפולסקי ברמת אביב ג'. השניים התיישבו לצד יובל רן, בעל השליטה דאז בחברת קווי אשראי, שעסקה בהלוואות חוץ־בנקאיות וברכישה והקמה של חברות ללא פעילות עסקית ממשית ובהנפקתן.

זו לא היתה הפעם הראשונה שבה נפגשו מימון ורן. בפגישה שהתקיימה זמן לא רב לפני כן הודיע מימון לרן כי ברצונו לרכוש מקווי אשראי 50% ממניות תאגידי הנפט שרכשה זה מכבר מאיש העסקים ג'ו אלמליח.

רן לחץ את ידיהם של מימון ושל הגבר הזר, שמעולם לא פגש קודם. במהלך הפגישה הקצרה הציג מימון את הזר כרובר ארקנס (Robert Arckens), גיסו מבלגיה. ארקנס הציג עצמו כבן זוגה של טינה מימון, אחותו של קובי, וסיפר שהוא מתגורר רוב הזמן בבלגיה, שם הוא עוסק בתחום הפרסום, ומבלה זמן ניכר על היאכטה שלו.

רוברט ארקנס

את הפרטים הללו ואינספור פרטים אחרים חשף רן לאחרונה בתצהיר מסמר שיער שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתצהיר מגולל רן את מערכת היחסים שלו לאורך שנים עם מימון וחיים צוף - שותפו ואיש סודו של מימון משנות נעוריהם בפתח תקווה. מערכת יחסים שהתחילה בשותפות עסקית התפתחה לחברות והפכה לבסוף לאיבה ממש.

לפי דברי רן בתצהיר, מטרת הפגישה ההיא בקפולסקי היתה להכיר לו את איש הקש שאמור להירשם כבעל החברה אשר תרכוש מקווי אשראי את מניות תאגידי הנפט. "מימון הודיע לי שהמניות תירכשנה על ידי חברה זרה... יונייטד קינגסוויי (United Kingsway). הם הסבירו לי שהדבר מאפשר להם להחליף בעלויות בחברה בלי שאיש יידע, תוך התעלמות משאלות של מיסוי, הצהרות הון וכדומה", כתב רן. "מימון וצוף התנו בכך את עסקת רכישת תאגידי הנפט. התעקשו ולא רצו שיידעו שהם הבעלים של יונייטד קינגסוויי. מימון הודיע לי כי הוא יציג את הדברים כאילו יונייטד קינגסוויי שייכת לתושב זר.

"ברור היה לי...", ממשיך רן בתצהירו, "ולכל מי שהיה קשור לקווי אשראי באותה התקופה שהוא (ארקנס) איננו הבעלים של יונייטד קינגסוויי, אלא אך ורק איש קש של מימון וצוף".

זמן לא ארוך לאחר הפגישה ההיא רכשה יונייטד קינגסוויי 50% ממניות תאגידי הנפט, ובהן מניות של החברות פספורט (היום אקויטל), נפטא, ישראמקו ויואל. בהמשך רכשה יואל, תחת הבעלות החדשה, נכסים נוספים, אשר המוכרים שבהם הם תאגידי הענק נצבא ואיירפורט סיטי.

קובי מימון. חי מאז 2010 בגרמניה. מכחיש כל טענה שקושרת אותו לבעלות ביונייטד קינגסוויי או בחברות בנות צילום: אוראל כהן

מאז העברת המניות ליונייטד קינגסוויי הקפידה החברה לדווח לרשויות, לרבות לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC, שפיקחה על ישראמקו אינק, אחת החברות הציבוריות בקבוצה שמקום מושבה ביוסטון), כי בעל הבית ביונייטד קינגסוויי הוא ארקנס.

פרק ב

ארקנס הולך לעולמו

לפי תצהירו של רן, לאחר רכישת המניות הפכו מימון וצוף לשותפיו בקווי אשראי. כאשר זו נקלעה למצוקה תזרימית קשה, דחקו בו לעזוב את הארץ לזמן מה, עד שיטפלו בתביעות החוב שהתעוררו. באפריל 1997 עזב רן את הארץ להולנד כשהוא מותיר מאחוריו חברה קורסת, נושים זועמים וחובות של עשרות מיליוני שקלים. לאחר זמן קצר עבר ליוסטון ונותר בקשר קרוב עם מימון וצוף. רן עצמו הוכרז כפושט רגל ומאז לא שב לישראל.

בהמשך התצהיר מספר רן: "בשלב מאוחר יותר, דהיינו לאחר שכבר עזבתי את הארץ, 'התעוררה בעיה חמורה'. רובר ארקנס, שעל שמו רשמו מימון וצוף את יונייטד קינגסוויי, נפטר". לדבריו בתצהיר, "מימון וצוף סיפרו לי כי הדבר הלחיץ אותם מאוד ועלול היה לגרום לסיבוך גדול".

חיים צוף. חברו הקרוב של קובי מימון. הבעלים הרשום של יונייטד קינגסוויי, שמחזיקה בנתח ממאגר הגז תמר, השווה מיליארדים, בנצבא, באיירפורט סיטי ובנדל"ן באירופה צילום: אוראל כהן

הסיבה ל"סיבוך הגדול", מבאר רן בתצהירו, היתה שלרובר ארקנס, במקביל לחיים המשפחתיים שניהל בישראל, היתה משפחה בבלגיה. "למרות שמימון אמר לי... שארקנס נשוי לאחותו טינה, הסתבר כי בפועל הם לא היו נשואים. ארקנס היה נשוי באופן פורמלי לאשה אחרת. היה חשש אפוא כי המניות שהיו בחזקתו ביונייטד קינגסוויי יעברו ליורשיו החוקיים".

לפי התצהיר, "מימון וצוף נאלצו לפעול במהירות. המניות (של יונייטד קינגסוויי - ש"א) הן מניות למוכ"ז (ששייכות למחזיק בהן — ש"א), ולמרות ש... תעודת המניה המקורית היתה לכל אורך הזמן בידי טינה, הם סיפרו לי שצוף נסע לבלגיה וטיפל בהעברת המניות על שם צוף", כותב רן. "לא ידוע לי בדיוק מה הם עשו ומה הם טענו שם, אך הם סיפרו לי שבסופו של דבר הפעולה הצליחה. המניות אכן 'נרשמו' על שם צוף".

בדיקה במאגרי המידע של רשות ניירות ערך האמריקאית מלמדת שבאוקטובר 1997 דיווחה ישראמקו אינק - אחת החברות שבבעלות יונייטד קינגסוויי - כי ב־25 ביולי הועברה הבעלות ביונייטד קינגסוויי מרובר ארקנס לחיים צוף בתמורה לעמידה של צוף בהתחייבויותיה של יונייטד. העברת המניות לא צוינה בדיווח מוקדם יותר של ישראמקו, מ־30 ביולי, שעסק בעניינים שוטפים של החברה. בדיווח נוסף, מ־14 באוגוסט, נמסר ש"במהלך יולי" רכש צוף מארקנס את המניות, ללא אזכור תאריך מדויק. רק באוקטובר, כאמור, צוין התאריך המדויק: 25 ביולי, שישה ימים טרם פטירתו של ארקנס.

מאז ועד היום, במשך יותר מ־16 שנה, דיווחו יונייטד קינגסוויי, החברות־הבנות שלה, החברות־הנכדות והחברות־הנינות כי בעל השליטה בחברה הוא חיים צוף.

פרק ג

האימפריה מתעצמת

הרבה קרה במהלך השנים הללו. יונייטד קינגסוויי הפכה למעצמה אדירה, שמחזיקה כיום ב־74% מהשותפות י.ח.ק ("ראשי התיבות של שלושתנו: יובל, חיים וקובי", כותב רן בתצהיר. כיום אין לו חלק בי.ח.ק ואת מקומו תפסה משפחת לבנת, מהמשפחות העשירות ורבות־העוצמה במשק).

יובל רן. בעלי קווי אשראי שקרסה, והותירה חובות עתק. עזב את ישראל ב-1997 ומאז לא שב

י.ח.ק שולטת, באמצעות חברת אקויטל, בחברת האחזקות יואל, אשר בידיה מניות שליטה בכמה תאגידי ענק: ישראמקו אינק, המחזיקה בבארות נפט בארה"ב; נפטא, שבידיה בשרשור 28.75% מהזכויות במאגרי הגז תמר ודלית; איירפורט סיטי, שמחזיקה במרכז המסחר הענק ליד לוד; ונצבא החזקות, שבבעלותה 14 תחנות מרכזיות ברחבי הארץ וכמיליון מ"ר של שטחי משרדים להשכרה, מסחר, תעשייה וחניונים, נוסף לנדל"ן מניב בצרפת. לא מדובר ברשימת הנכסים המלאה, אבל די בה להבין ששווייה של יונייטד קינגסוויי הוא מיליארדי שקלים.

לאורך השנים הקפידו מימון וצוף לטעון כי האחרון הוא בעל השליטה באופרציה העסקית הסבוכה, הכוללת עשרות חברות, ואילו מימון הוא שכיר העובד בעבור החברות. רן, לעומת זאת, טוען לכל אורך תצהירו שמימון הוא בעל הבית האמיתי של העסקים הללו, ואילו צוף הוא "תושב זר אחר... אף הוא איש קש שלו". גם כרמלה וילנסקי מימון, פרודתו של מימון המצויה עמו כיום בסכסוך, טענה באחרונה בשיחות טלפון שרן הקליט והגיש לבית המשפט כי בעלה הוא בעל השליטה בפירמידה העסקית.

"חשוב להבין מדוע מתעקש מימון על סיפור הבדיה שצוף הוא בעל השליטה ביונייטד", כותב רן בתצהירו, "בעקבות רכישת פירמידת הנפט והתקשרותו עם כרמלה, אם ילדיו, הפך מימון להיות תושב ישראל החל מראשית שנות התשעים. באף אחת מהצהרות ההון שלו הוא לא דיווח על בעלותו בפירמידת הנפט או בנכסים אחרים, ובהתאם חמק מתשלום מסים". צוף, לעומת זאת, מסביר רן בתצהיר, הוא תושב הולנד שאינו מחויב בדיווח לרשויות המס הישראליות. ב־2010, יש לציין, עזב מימון את ישראל ומאז הוא מתגורר בגרמניה.

פרק ד

65 מיליון שקל, וחסל?

נחזור לרגע לאחור, לקווי אשראי שקרסה. ב־2002 מונה עו"ד יצחק מירון למפרק הקבוע של החברה. הוא הגיש תביעה משפטית נגד שורה של נתבעים, ובהם רן, מימון וצוף, בטענה שהיו אחראים להתמוטטות קווי אשראי. מירון ביקש לתפוס כמה שיותר נכסים כדי לכסות לפחות חלק מחובות העתק שנותרו כלפי הנושים ובעלי המניות של החברה.

אלא שלאורך שנים ארוכות לא הצליח המפרק לבנות תיק חקירה מבוסס נגד הנתבעים והתקשה להשיג ראיות להברחת נכסים שלא כדין מקווי אשראי. השינוי חל ב־2010, כאשר רן, שעדיין חי ביוסטון, החליט לשתף פעולה עם המפרק. לפי תצהירו, הוא הגיע להחלטה הזו לאחר שהבין כי מימון וצוף ניצלו אותו לאורך השנים וביצעו פעולות שונות כדי להשחיר עוד את תדמיתו, המוכתמת ממילא.

מאז אותו היום חשף רן בפני עו"ד מירון מידע רב בנוגע לדרך שבה התמוטטה קווי אשראי. לאורך עמודים רבים בתצהירו מפרט רן התנהלות בלתי חוקית לכאורה שלו ושל יתר המעורבים בפרשה, שבאמצעותה השתלטו לבסוף, לטענתו, מימון, צוף ומשפחת לבנת על תאגידי הנפט. רן, חשוב לציין, עשוי היה ליהנות, הן תדמיתית והן כלכלית, אילו היה נקבע שמימון וצוף השתלטו שלא כדין על נכסי קווי אשראי, מכוח היותו בעל מניות בקווי אשראי ערב קריסתה.

האינפורמציה החדשה שהגיעה מרן הוצגה על ידי המפרק מירון בבית המשפט, והמגעים להסדר בינו לבין הנתבעים עלו סוף סוף על פסים אופרטיביים יותר. לפני כחודש, ב־5 בדצמבר 2013, אושר בבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה שאליו הגיע המפרק עם מימון, צוף, בני משפחת לבנת ונתבעים נוספים, זוטרים יותר. לפי ההסדר, הנתבעים ישלמו 65 מיליון שקל לקופת הפירוק - פי 300 מהסכום שהציעו לפני תחילת שיתוף הפעולה עם רן.

קידוח תמר מאגרי גז ששווים מיליארדים צילום: אלבטרוס

רן סבור שגם הסכום המוגדל נמוך מאוד מהשווי העצום של האחזקות שנגזלו, לשיטתו, מקווי אשראי. לטענתו, זו היתה הסיבה להגשת התנגדותו להסדר הנושים, אשר לוותה בתצהיר הנוכחי. ההתנגדות, חשוב לציין, נדחתה על ידי בית המשפט, וההסדר כאמור אושר.

פרק ה

דום לב על היאכטה

כעת ניתן לחזור לארקנס ולקו העלילתי שהכתבה נפתחה בו: מה שנושי קווי אשראי שאישרו את ההסדר לא ידעו הוא שלפני כשלוש שנים נקש המפרק מירון על דלת בית מגורים בפאתי בריסל. הוא הציג את עצמו בפני אשה בשם פרדריקס והסביר את מטרת בואו, בכובעו כמפרק קווי אשראי. פרדריקס, מתברר, היתה אלמנתו הקשישה של ארקנס ואם שלושת ילדיו הבלגים.

באמצעות פרדריקס ביקש מירון להתחקות אחר הימים הרחוקים ההם ב־1997, שבהם עברה הבעלות ביונייטד קינגסוויי מארקנס בעלה לחיים צוף. מירון למד מפרדריקס שבעלה רובר ארקנס נפטר מדום לב על היאכטה שלו ב־31 ביולי 1997, שישה ימים לאחר המועד שדווח עליו כמועד העברת המניות. מירון שאל אם ייתכן שבעלה מכר את המניות ב־25 ביולי, ערב מותו, ופרדריקס ענתה שזה אינו סביר משום שהוא שהה על ספינתו שבועות לפני מותו מדום לב.

באותה פגישה נכח גם פרקליטה הבלגי של המשפחה, ברנרד מנגן (Maingain). בשיחה עם "מוסף כלכליסט" השבוע הדגיש מנגן כי "לא ייתכן שארקנס מכר את המניות שישה ימים לפני מותו, משום שבמשך ארבעה שבועות לפני המוות שהה על ספינתו".

עו"ד יצחק מירון. רתם את בני משפחת ארקנס לטובת קופת הפירוק צילום: אוראל כהן

מירון נדרך. בידיו כבר היתה בעת ההיא עדותו של רן שהובאה לעיל, ולפיה ביולי 1997 נאמר לו שצוף נוסע לבלגיה על מנת להעביר לידיו את הבעלות ביונייטד, זאת כדי למנוע מפרדריקס את האפשרות לטעון שהיא יורשת המניות. מירון שאל את פרדריקס אם לאחר מות בעלה הגיע אליה אדם בשם חיים צוף וחתם איתה על חוזה להעברת מניות יונייטד קינגסוויי. פרדריקס ענתה שאינה יודעת מה זה יונייטד קינגסוויי ומעולם לא שמעה על חיים צוף.

בשלב ההוא הבין מירון כי ייתכן שיוכל להשיג הישגים לקופת הפירוק באמצעות המשפחה. הוא חתם עמם על הסכם שיתוף פעולה, באופן שיאפשר לבני המשפחה לתבוע את זכויותיהם לכאורה ביונייטד קינגסוויי בהתבסס על המידע שבתיק הפירוק. במסגרת זו הוסכם על חלוקת כל סכום שיתקבל כתוצאה מתביעה כזו, אם תוגש, כך שבשלב ראשון ישמש הכסף לכיסוי חובות קווי אשראי לנושיה. הסכום שיוותר לאחר מכן יחולק שווה בשווה בין בני משפחת ארקנס לבין בעלי המניות ההיסטוריים של קווי אשראי, וביניהם יובל רן. לאור ההסכמה, התחייב מירון להימנע מלתבוע את עזבונו של ארקנס.

עו"ד מירון הבין ככל הנראה כי אם יש ממש בגרסה שלפיה השליטה של ארקנס ביונייטד קינגסוויי מעולם לא הועברה מידיו לידי חיים צוף - טענה המוכחשת מכל וכל על ידי מימון וצוף (ראו תגובה) - הרי שהיא מסבכת אותם לכאורה בדיווחים שקריים לרגולטורים ולרשויות המס בנוגע לבעלות ביונייטד קינגסוויי ובחברות שתחתיה ומסכנת לכאורה את השליטה של צוף בחברות הללו.

בסוף 2011, פחות משנה לאחר המפגש ההוא, נפטרה פרדריקס ארקנס ולנעליה נכנסו שלושת ילדיה הבלגים (שמותיהם שמורים במערכת), כיום בשנות ה־40 לחייהם. מאז הם עומדים בקשר רציף עם מירון, עם מנגן ועם פרקליט בלגי נוסף בשם טיבולט בוויה (Bouvier), שנשכרו לייצג אותם.

ל"מוסף כלכליסט" נודע כי בשלב ראשון יבקשו בני משפחת ארקנס לבטל הסכם שנחתם עם מותו של רובר עם טינה מימון ביחס לנכסי המנוח. רק בשלב מאוחר יותר, לפי הערכות, עתידה להיות מוגשת תביעה נוספת בבלגיה, בנוגע למניות יונייטד קינגסווי. לדברי עו"ד מנגן, במקרה כזה "איננו מוציאים מכלל אפשרות תביעה של חיים צוף ויעקב מימון".

פרק ו

היורשים מתעוררים

במשך זמן רב שמר מירון את הקלפים קרוב לחזה. זמן קצר לפני החתימה על הסדר הנושים האחרון, שבמסגרתו היו אמורים מימון, צוף ויתר הנתבעים לשלם 65 מיליון שקל בתמורה להסרת כל טענה נגדם, חשף מירון את קיומם של בני משפחת ארקנס. מלבד זאת, הוא התעקש כי ההסדר לא יכלול את הטענות שעשויה להעלות המשפחה הבלגית.

מימון וצוף ההמומים סירבו בתחילה, אך לאחר ימים ספורים חזרו בהם. בהסדר שהוגש לבית המשפט והגיע לידי "מוסף כלכליסט" נכתב כי למפרקי קווי אשראי לא תהיה כל טענה נוספת כלפי מימון וצוף.

במקביל לכך הגיש מירון הודעה חסויה לבית המשפט, שבה ככל הנראה שתי נקודות מהותיות. הראשונה היא שמירון מתחייב לא להעביר כל מידע שאסף במרוצת השנים לצד ג'. השנייה היא שהסכמה זו אינה כוללת מידע שהועבר למשפחת ארקנס.

עד לרגע זה ממש, יש להניח, איש מן הנושים, בעלי המניות ובוודאי הציבור הרחב לא מודע לקיומם של בני המשפחה הבלגית, שצצו משום מקום ועשויים להפוך לשחקנים הראשיים במערכה הבאה. גם סביר שאיש מן הנושים שטפחו על כתפי מירון לאחר שהשיג להם הסדר של 65 מיליון שקל לא האמין כי המפרק של קווי אשראי, שלאורך שנים שבע מרורים מהנתבעים בתיק, רקם תוכנית, שאם תצלח עשויה להגדיל משמעותית את ההסדר שאושר בחודש שעבר.

תגובות

"הטענות של רן נדחו בבית המשפט, הסדר הפשרה אושר"

"מר צוף ומר מימון אינם רואים מקום להתייחס לחייו האישיים של מר ארקנס או להרגלי הזוגיות שלו או לנאמנותו לאשתו. כל הפעולות באשר לשליטה של מר צוף בחברת יונייטד בוצעו כדין ולא נפל בהן פגם כלשהו. גם לפרטים הנטענים בנוגע למשא ומתן שכביכול התקיים עם עו"ד מירון אין קשר למציאות או לאמת. לגבי שאלת ייצוגם של בני משפחת ארקנס על ידי עו"ד מירון מוצע להפנות את השאלה אליו. לצוף ומימון לא ידוע על כך דבר וחצי דבר.

"הטענות שהובאו מפיה של כרמלה וילנסקי הן מיחזור של טענות כוזבות שהועלו ופורסמו בעבר ביוזמת רן או ביוזמתה. מר מימון אינו רואה מקום להרחיב עליהן".

עו"ד יצחק מירון, שהופתע מעצם הפנייה בעניין, מסר בתגובה כי אינו יכול להתייחס למקרה: "אני פועל כפקיד בית משפט, ותפקידי להביא לנושים את מרב הפירות. כך פעלתי וכך אמשיך לפעול".

טינה מימון לא ענתה לפניות "מוסף כלכליסט".

פרקליטיה הבלגים של משפחת ארקנס מסרו בתגובה: "בתביעה שנגיש נעמוד על שלושה אינטרסים השלובים אלה באלה - של נושי קווי אשראי, של בני משפחת ארקנס ושל הציבור בישראל. לכן כל הסדר שיכלול רק התייחסות לאינטרס הכלכלי של משפחת ארקנס לא יתקבל על ידינו. אנחנו נשמח לשתף פעולה עם הרשויות בישראל בכל הקשור לעניין, משום שאנו סבורים שבמקרה הזה ישנו אינטרס ציבורי מובהק ומשום שהאינטרס של הציבור בישראל חשוב לנו".

יובל רן מסר בתגובה: "מימון וצוף גרמו סבל וצער רב לכל הגורמים בפרשת קווי אשראי. העובדות מדברות בעד עצמן. כבר הצהרתי בפני בית המשפט, כי כל סכום שיגיע אליי בעקבות ההסדר בקווי אשראי, אתרום למטרות ציבוריות".