פוגל: "להעלות שכר נמוך. כל דרך לטפל בשכר הגבוה - נזקיה עולים על תועלתה"

אם אתם באזור

"נסענו אשתי ואני לטרייסט, שבה שוכן המטה של ג'נרלי. עשיתי ביטוח: אם לא אמצא חן בעיני מנהלי ג'נרלי שהציעו לי להתמנות ליו"ר מגדל, אשתי בוודאי תקסים אותם. הרגשתי חמימות רבה, והכימיה נוצרה מיד. נשארנו לבסוף שבוע בוונציה. אגב, המסלול ונציה-טרייסט מומלץ לכל תייר" (עמ' 216)

ממרומי הר 30 מיליון השקלים שצברתי

"אני רואה בצמצום פערים ובשוויון הזדמנויות עקרונות יסוד של חברה" (עמ' 48)

מודעות עצמית

"בחברות רבות עדיין קיימת בעיה בדמות טווח הפערים בין השכר הגבוה לשכר הנמוך. אקדים ואומר, שהפתרון חייב להיות העלאה מתמדת של שכרם של בעלי השכר הנמוך. כל דרך לטפל בשכר הגבוה - נזקיה עולים על תועלתה" (עמ' 231)

אז זהו ש...

"מובן שיש גופים המנצלים לרעה את המצב ומשלמים סכומים גבוהים שלא לצורך לאנשים לא מתאימים" (עמ' 234)

נכון

"הלוואי שבכספי האישי הייתי מטפל באותן מסירות ומקצועיות שבהן אני מתייחס לתפקידי במגדל" (עמ' 217)

אהרון פוגל בביתו במושב שורש צילום: אלכס קולומויסקי

ואף מילה על דמי ניהול

"בבוא היום עלולים חוסכים רבים לגלות שתשלומי הפנסיה שהם מקבלים נמוכים בהרבה מהציפיות שלהם. לצד העלייה בתוחלת החיים, הם נתקלים גם בריבית ארוכת הטווח הנמוכה" (עמ' 141)

היידה כחלון

"האם הסוציאליסטים של ראשית שנות השבעים, שהטילו מסים כבדים על עבודה ופטור ממסים על רווחי הון, הם החברתיים, או אני, שיזמתי את מיסוי רווחי ההון?" (עמ' 128)

ידעתי!

"קיים גם סבסוד מעוות ומיותר - סבסוד ההון באמצעות החוק לעידוד השקעות הון" (עמ' 35)

אהרון פוגל עם גביע המדינה בכדורסל צילום: שאול גולן

עכשיו אתה נזכר

"במהלך השנים אנחנו עדים לתופעה שלילית של היחלשות המשרדים מול שמירת כוחו של האוצר. אחת הסיבות לכך קשורה לתרבות הפוליטית ולחוסר האחריות המיניסטריאלית" (עמ' 41)

היי, זאת שלי

"הפרטה לשם הפרטה היא שגיאה קשה" (עמ' 161)

תגיד לבייגה

"נעשתה שגיאה גדולה בהפרטת כימיקלים לישראל. זו שגיאה מצד מדינה לוותר על הבעלות על אוצרות טבע" (עמ' 165)

אולי נסחפנו קצת

"יסודו של חוק ההסדרים בנימוק ציני, אך אמיתי, לצערי: ניצלנו את חולשת מבנה המשטר, שהיתה אחת הסיבות המרכזיות להידרדרות המשק, כדי לתקן את המצב. ייתכן שהיום נעשה בחוק שימוש מופרז" (עמ' 76)

אהרון פוגל בהנפקת נס בנאסד"ק צילום: אלן פרלמן נאסדק

מותר להשוות

"הענקת סמכויות מוחלטות לבנק המרכזי היא בעצם ביטוי לייאוש מאחריות הפוליטיקאים... אנחנו סומכים עליהם שיוציאו אותנו למלחמה, אבל לא בענייני אינפלציה" (עמ' 171)

זן ואמנות הכנת התקציב

"התכנון צריך להביא בחשבון מגבלות פוליטיות ואת מבנה המשטר, אך לנצל שעת כושר של החלפת ממשלה ומצב כלכלי־חברתי בעייתי לנקיטת צעדים משמעותיים" (עמ' 113)

זן ואמנות הרפורמות

"אם עובדי חברת החשמל, בזק, אל על או בנק כלשהו נפגשים באירוע חברתי ומגלים שרק אחד מהם הוא מושא רפורמה, אין סיכוי שהרפורמה תבוצע. כולם חייבים להרגיש שהשינוי קורה אצלם בעת ובעונה אחת" (עמ' 130)

כך גובשה תוכנית הייצוב של 1985

"כמו בכל הישיבות הליליות בבית ראש הממשלה, באחת לאחר חצות נמזג וויסקי. אחרי לגימה ראשונה אני זוכר את עצמי שר שיר של דורי בן זאב, 'שודדים גנבו לי את הלילה', שיר פופולרי באותם ימים" (עמ' 69)

לא רוצה להגיד, אבל אמרתי לכם

"כאשר הוגשו המלצות ועדת בכר אמרתי לשר האוצר נתניהו שהצעדים האלה שנראים נכונים יביאו לתוצאה הפוכה - הבנקים יתחזקו, והצרכן ישלם יותר. תגובתו היתה: 'אהרון, אני מסכים איתך, אבל זו רפורמה'" (עמ' 192)

ומה עם גילוי הפניצילין?

"בתחום התקשורת, אני רואה את עצמי אחראי לשינוי התרבותי בשימוש בטלפונים במדינה. אני מגזים, אך לא בהרבה" (עמ' 131)

ומה עם המצאת נורת הליבון?

"הוועדה המייעצת של בנק ישראל בראשותי העלתה את הרעיון לרכוש מטבע חוץ כמחצית השנה לפני שהבנק התחיל להתערב בשוק כדי להגן על המשק מפני התחזקות השקל" (עמ' 185)

כך ביטלנו את פרויקט הלביא

"לפתע קלטתי בזווית עיני ששרת הבריאות שושנה ארבלי־אלמוזלינו (שהתנגדה לביטול – ש"א) נכנסה לחדר השירותים. אמרתי לשר האוצר משה נסים, 'החזר מיד את כל הממשלה פנימה. לך לשמיר ובקש ממנו לערוך את ההצבעה מיד'" (עמ' 89)

חכם סיני עתיק

"רק אם פוליטיקאי משתכנע שהציבור לא יאשים אותו במשבר, הוא מוכן לקבל החלטות לא נוחות שיש בהן כדי למנוע את הקטסטרופה" (עמ' 66)

רגע, מה?

"הנושא שהיה על הפרק - מניעת פשיטת רגל של המערכת הקיבוצית בדרך של הסדר חוב, או במילים אחרות: מניעת ההתמוטטות של בנק הפועלים ובנק לאומי, שהחזיקו במרבית חובותיהם של הקיבוצים"

(עמ' 98)

אה.

"את ההתנגדות של שרי הליכוד פתרתי בפגישה איתם. 'אל תספרו לאף אחד, אתם אמנם מתבקשים לאשר מיליארד שקל להסדר, אבל בעצם לא מדובר בהעברת מיליארדים לקיבוצים. ההפך הוא הנכון - הם אלה שיתחילו לשלם מיליארדים" (עמ' 103)

ככה, בקטנה

"בתוך שבועות גיבשנו רשימת מטרות אסטרטגיות וכ־40 רפורמות בכשלים המבניים של המשק ובפעולות המשרדים השונים" (עמ' 113)

חמלה

"חייבים ללמד את תושבי תל אביב שלגירעון יש מחיר, אמנם אין ברירה אלא לעזור בסופו של יום, אבל תושבי תל אביב צריכים לסבול לפחות שלושה שבועות מריח האשפה שתצטבר. אחר כך נעזור עם התנאים המתאימים"

(עמ' 149)

היד הנעלמה והשוק החופשי

"כילד וכמבוגר הייתי שמנמן. אמי ציידה אותי בלכתי לבית הספר בשלושה תפוחי עץ. חברי ליאור היה רזה, ואמו שלחה אותו לבית הספר עם שלושה סנדוויצ'ים ובהם חביתה ונקניק. רק נפגשנו והטקס החל: הוא היה מעביר לי את הסנדוויצ'ים, ואני הייתי נותן לו בתמורה את התפוחים. ליאור היה מרוצה, אני הייתי מרוצה, אמא שלו מרוצה ואמא שלי מרוצה. רואים? חופש כלכלי ויצירתי עושה אנשים מרוצים" (עמ' 297)