הכל כלול, חוץ מהסביבה

במבט ראשון, קראון פלאזה קופנהגן נראה כמו עוד מלון משעמם לאנשי עסקים. אבל האמת היא שמדובר באחד המלונות היעילים ביותר מסוגו בצריכת משאבי טבע: מערכת המיזוג וחימום המים מתבססת על חילופי טמפרטורות עם הקרקע בצינורות שיורדים 116 מטר מתחת לפני האדמה, המלון מכוסה בפאנלים סולריים, התאורה בו חסכונית, ואפילו בקבוקוני השמפו בחדרים עשויים מעמילן ולא מפלסטיק.

מלונות רבים בעולם בחרו לאמץ מודל דומה של חוויית מלון רגיל כלפי חוץ, ופעילות ירוקה יותר בהיחבא. זו פשוט דרך חכמה יותר לעשות עסקים - גם אם ההשקעה הראשונית במערכות גבוהה, ההחזר על ההשקעה בדמות חשבונות אנרגיה ומים נמוכים יותר הופך את העניין למשתלם.

בישראל לא מצאנו מלונות שעומדים בתקן הישראלי של בנייה ירוקה. התקן הזה, והמשמעות שלו עבור בתי מלון, עמדו במוקד מחקר שביצעו שגיא אלוני ואנני גלר מחברת הניהול AVIV AMCG עבור משרד התיירות. בהיעדר מלונות שיישמו את עקרונות התקן הירוק, העבודה התבססה על הנחות תיאורטיות - מה היה קורה אילו מלון ריץ קרלטון שנחנך לאחרונה בהרצליה, ומלון מגדל ירושלים ששופץ בבירה, היו מיישמים מספיק מהתקן כדי להיכלל ברמה הנמוכה ביותר שלו.

התוצאות היו ברורות. במקרה של ריץ קרלטון, שנבחר כדי לייצג יישום של בנייה ירוקה במלון חדש, ההשקעות במערכות ותהליכים ידידותיים יותר לסביבה היו מחזירות את עצמן בתוך שנה בלבד, ומאותו רגע מייצרות למלון חיסכון שנתי של כ־5.1 מיליון שקל בשנה - מה שהיה משפר משמעותית את רווחיות המלון. במקרה של מלון מגדל ירושלים, שנבחר כדי להדגים מקרה של שיפוץ מלון ותיק יותר, החזר ההשקעה עמד על ארבע שנים, והחיסכון השנתי הצפוי על כ־130 אלף שקל בשנה. מדובר גם כאן בסכום לא מבוטל עבור תעשייה הסובלת ממרווחים נמוכים, משנים ארוכות של החזר השקעה וממציאות עסקית לא פשוטה בשל המצב הביטחוני. כמו כן, החישובים של אביב לא הביאו בחשבון מקרה שבו מלון יעמוד בתקנים המחמירים ביותר של בנייה ירוקה, מה שיאפשר לו למצב את עצמו כמלון ירוק ובכך אולי למשוך כמות גדולה יותר של לקוחות.

בדרך כלל בנייה ירוקה מתקשרת עם בנייה מחומרים ממוחזרים, או בנייה בהתאם לכיווני הרוח והשמש כדי לחסוך בצורה מקסימלית באנרגיה. אך התקן החדש מכיל ניקוד גם על מהלכים כמו שימוש מחומרים ממקור אחראי (כלומר מקור שמיישם מדיניות של אחריות תאגידית), בדיקות של קרינה אלקטרומגנטית מהמבנה, תשתית טעינה לרכב חשמלי, נגישות לתחבורה ציבורית, מתקנים להחניית אופניים, שיתוף של השכנים בהליכי התכנון והבנייה, ועוד מהלכים שלא נכללים באסוציאציות המיידיות להגדרה "בנייה ירוקה".

כשפנינו להתאחדות המלונות לשאול מדוע אין מלונות שהחלו לעמוד בתקני הבנייה הירוקה בישראל, אמרו לנו כי "הדו"ח לא הובא בפנינו. עם זאת, כאשר היזם מגיע למסקנה כי בנייה ירוקה היא זולה יותר ותביא להחזר השקעה מהיר יותר, אין ספק שיבחר בה".

גלי גלט שמחי, מנכ"לית AVIV, הציעה הסבר משלה: "המחקר שלנו מוכיח בצורה חד־משמעית שיש החזר על ההשקעה במלונות ירוקים (ROI - Return on Investment), ולכן אני סבורה שלא זו הסיבה לכך שבארץ עדיין אין מלון שעומד בתקן הבנייה הירוקה. מהיכרותי עם השחקנים בענף אני חושבת שיש שתי סיבות עיקריות לכך שעדיין אין בארץ מלונות ירוקים. הראשונה נובעת מפערי ידע וחוסר היכרות עם התועלות שנובעות מבנייה ירוקה הן לבעלי המלון והן לאורחים. הסיבה השנייה היא רתיעה של היזמים מבירוקרטיה נוספת ועמידה בתקנים נוספים שעלולה, לדעת היזמים, לעכב את לוחות הזמנים של הפרויקט ובכך להגדיל את עלותו".