מיצובישי אאוטלנדר פלאג־אין: החשמלית שהתחפשה

אאוטלנדר פלאג־אין היא מהמכוניות החשמליות המתקדמות ביותר בעולם כיום. הנסיעה בה ברחבי קטלוניה זורמת כמו קאווה, וקשה לחוש שמדובר ברכב חשמלי. אלא שלא בטוח שזה יספיק כדי לשבות את הקהל בארץ, שכן מחירה צפוי להיות יקר ב־85 אלף שקל מהדגם עם מנוע הבנזין

תומר הדר, קטלוניה 08:2127.01.14

תגיות:

מיצובישי אאוטלנדר פלאג־אין

ביקב של דון קודורניאו, שעה נסיעה מברצלונה, בצל המונסראט, עושים קסמים עם ענבים. פעם ביוםהעובדים מבקרים אותם בכרם, מלטפים אותם, אומרים להם מילות עידוד בקטאלנית שוטפת, אך מקפידים על טון דיבור תקיף, כדי שיהיה להם אופי קשוח. ככה דון קודורניאו בכבודו ובעצמו היה עושה בשנת 1551, כשהיה מכין כמה בקבוקים לחברים.

היום הנינים של הנינים של דון קודורניאו עדיין מכינים כמה בקבוקים לחברים - 60 מיליון חברים בשנה - ששמחים לשלם על התענוג, והופכים את היקב של דון קודורניאו לגדול ביותר באירופה. פעם קראו למשקה של דון קודורניאו "שמפניה ספרדית", אבל הצרפתים מחבל שמפאן לא אהבו את הרעיון שמישהו משתמש בשם שלהם, ולקרוא למשקה "גזוז קטלוניה אלכוהולי", או "יין ברצלונה תוסס" כנראה לא נשמע כל כך טוב - אז הנינים של הנינים של דון קודורניאוהחליטו לקרוא ליין שלהם על שם המקום שבו הוא מיוצר: "קאווה", או מרתף בספרדית.

הענבים של דון קודורניאו זקוקים להרבה שקט כדי שהם יוכלו לשבת בבקבוקים במשך שנה ולחשוב, לכן ברחבי החווה הענקית של הדון המבקרים נוסעים רק ברכבים חשמליים מיוחדים, כאלה שאינם מצוידים במנועי בנזין או דיזל רועשים, שעלולים לעצבן את הענבים, להחמיץ את הקאווה ולגרום ל־60 מיליון חבריו של הדון לרכוש שמפניה צרפתית אורגינלית. אם הדוןהיה חי היום, הוא היה מטייל בחווה שלו בדממה במיצובישי אאוטלנדר PHEV, רכב הכביש־שטח החשמלי של מיצובישי.

מיצובישי אאוטלנדר פלאג-אין

הקו החדש של מיצובישי

אאוטלנדר PHEV הוא אחד הרכבים המורכבים והמסובכים ביותר שמיצובישי ייצרה אי פעם. מיצובישי עצמה היא חברה רבת־תהפוכות: בעבר היא התמחתה ברכבים עממיים, קשוחים ולפעמים ספורטיביים, אם מישהו זוכר את הלאנסר איבולושן ופאג'רו. לאחר מכן היא עברה לרכבים פשוטים וזולים. היום, אחרי תהפוכות כלכליות רבות, היא מייצרת רכבים עתידניים.

אנשי מיצובישי בטוחים שבעוד כמה שנים 20% מהמכוניות שלהם יהיו פלאג־אין, אך ממשיכים לייצר את הפאג'רו, הלאנסר והאטראז' בשביל מי שלא חולם עדיין בחשמלית שוטפת. כך זה עובד: לאאוטלנדר PHEV חשמלית יש מנוע בנזין בנפח 2 ליטרים, שאינו שונה מהותית ממנוע של אאוטלנדר רגילה.

מנוע הבנזין אינו מניע ישירות את הגלגלים, אלא מחובר לגנרטור שיוצר חשמל. מהגנרטור החשמל מוזן אל סוללת ליתיום־איון ענקית, ששוכנת מתחת לרצפה של האאוטלנדר, וכאשר האאוטלנדר צריכה לנסוע, החשמל מהסוללה מוזן אל שני מנועים חשמליים, שמותקנים בסרן הקדמי ובסרן האחורי של האאוטלנדר. וזה לא הכל: הגנרטור הקטן מלפנים לא תמיד פועל, כי האאוטלנדר ניתנת להטענה באמצעות שקע חשמלי ביתי, ואז בסוללה שלה יש מספיק חשמל לנסיעה לטווח של כמעט 50 ק"מ.

במכוניות כמו טויוטה פריוס פלאג־אין העיקרון דומה, אך התפעול שונה: בפריוס, לדוגמה, כאשר החשמל בסוללה נגמר, מנוע הבנזין מתחיל לפעול והיא הופכת למכונית היברידית רגילה; באאוטלנדר מנוע הבנזין אינו שולח כוח אל הגלגלים, אלא משמש כגנרטור שממלא את הסוללה. רק כאשר הנהג הנמרץ דורש הרבה כוח, מנוע הבנזין של האאוטלנדר מתחבר לגלגלים הקדמיים באמצעות מערכת מצמדים מתוחכמת, ומספק את הכוח הדרוש.

נטענת בלי שקע

האאוטלנדר אינה תלויה רק בשקעים חשמליים. נגיד שהגעת במסעותיך אל חיק הטבע באאוטלנדר החשמלית - ובחיק הטבע אין שקע. אם הנהג מעוניין, הוא יכול לצוות על האאוטלנדר לעמוד בחניה נטולת השקע החשמלי ולהפעיל את מנוע הבנזין למשך כשעה, שבמהלכה ניתן לטעון את הסוללה עד 80% מתכולתה, לצרוך רק 3 ליטרים של בנזין ולקבל טווח נסיעה של כמה עשרות קילומטרים חשמליים.

אאוטלנדר PHEV. מנוע הבנזין משמש כגנרטור למנוע החשמלי ונכנס לפעולה רק כשהמכונית זקוקה לתוספת כוח

על הנייר זה נשמע ירוק מאוד, אך אאוטלנדר רגילה שנוסעת כ־30 ק"מ גם תלגום 3 ליטרים של בנזין. אנשי מיצובישי, כמו ניני ניניו של דון קודורניאו, במיצובישי מאוד גאים ביציר כפיהם, אך מבינים שהלקוח הסופי לא ממש מתעניין בשפע המנועים החשמליים, המתגים והגנרטורים.

בפועל, הלקוח רוצה לחסוך כסף, לכן האאוטלנדר החשמלית מצליחה במיוחד במדינות שבהן ניתנות הטבות מס ניכרות. לפי הנתונים שאנשי מיצובישי מציגים בגאווה, עד היום נמכרו 8,197 מכוניות מיצובישי אאוטלנדר PHEV באירופה, רובן המכריע בהולנד. יש גם נתונים שאנשי מיצובישי אינם מציגים, בטח שלא בגאווה: שיווקה של אאוטלנדר PHEV בארה"ב הלך פחות חלק, לאחר שבמרץ 2013 עצרה מיצובישי את הייצור מפני שבסוללות הליתיום־איון המתוחכמות התגלו קצרים חשמליים.

אם אתם רוכשים את אאוטלנדר PHEV כדי שהשכנים יראו כמה אתם ירוקים, עדיף שלא תטרחו. זו לא טויוטה פריוס שכל קימור בגופה זועק "איכות סביבה"; אאוטלנדר PHEV נראית בדיוק כמו אאוטלנדר רגילה. הצבע מעט שונה, הגלגלים מעט מעוצבים יותר ובצד יש פתח מיוחד לחיבור לשקע החשמל, אבל זה הכל. אנשי מיצובישי הבינו את מה שאנשי בטר פלייס מעולם לא השכילו להבין: רכב חשמלי אינו צריך להיות מיועד לקומץ מביני עניין שמוכנים לפשרות כואבות, אלא להיות מוצר נגיש שדורש מינימום של טרחה בחיי היומיום. לכן את רצפת תא המטען הם הרימו ב־2 ס"מ בודדים בלבד, כדי שתוכל לאכלס את מארז הסוללות בלי לפגוע בנפח הטעינה. את תא הנוסעים הם כמעט לא שינו כלל, פרט לידית ההילוכים ומערכת המולטימדיה, ואת המתלים ומערכת הבלימה הם שדרגו, כדי שחוויית הנהיגה תזכיר ככל האפשר את זו של אאוטלנדר רגילה.

הבעיה היחידה שאנשי מיצובישי נתקלו בה היתה הרעש: בלי מנוע בנזין שפועל כל הזמן ברקע, הלקוחות עלולים להקשיב לרעשי הכביש, או הרוח, או ציוצי הציפורים. לכן השמשות של אאוטלנדר עבות יותר, כדי שהרעש יישאר בחוץ.

לא משתרכת מאחור

אאוטלנדר PHEV נוטשת את דון קודורניאו והענבים השקטים שלו ועולה למונסראט. היא מעט נוקשה יותר מאאוטלנדר רגילה, אבל יש לה סוללה מלאה באנרגיה והרבה רזרבות של כוח. במהירויות נמוכות, וגם לפעמים גבוהות למדי, היא מסוגלת לנסוע עשרות קילומטרים בכוחו של המנוע החשמלי בלבד. כאשר היא זקוקה באופן נואש לתוספת כוח, היא מפעילה את מנוע הבנזין שמלפנים, אך זה לא קורה הרבה.

רוב הזמן אאוטלנדר נוסעת במצב חשמלי בלי בעיות. מהר היהודים בברצלונה, היישר לאורך שדרת לה רמבלה ומשם אל קצה העיר, היא יודעת להתנהל ללא טיפה אחת של בנזין. מחוץ לעיר המצב משתנה: הנהג כלל אינו מודע לשפע הפעילות שמתרחשת מתחת לישבנו: כשאאוטלנדר פלאג־אין נוסעת בעיר, המנועים החשמליים פועלים בדומייה, וכשהיא משייטת מחוץ לעיר, מנוע הבנזין שולח לעתים כוח אל הגנרטור, שבתורו מעביר חשמל לסוללה ובורר אם לשלוח אותו אל המנוע האחורי.

פעם, בכביש חוצה ישראל, נתקעתי מאחורי מכונית חשמלית. לא רק אני. הרבה נהגים נתקעו מאחוריה. היא לא יכלה לעקוף והנהגים התעצבנו. לאאוטלנדר אין בעיה כזו: כשהנהג מואס במצב החשמלי, לחיצה החלטית על דוושת התאוצה שולחת את האאוטלנדר בקלות ל־160 ק"מ בשעה, והוא יכול יותר. כשהוא מאיץ הוא גם יוצר חשמל, כדי שיהיו רזרבות לנסיעה בעיר. בניגוד למכונית החשמלית ההיא, שהכעיסה נהגים בכביש חוצה ישראל, האאוטלנדר לא זועקת על היותה חשמלית. קשה לדעת שיש לו סוללה, הנהג לא נדרש לבצע כל פשרות וברוב הזמן קשה לדעת בכלל שמדובר ברכב חשמלי. האם זה יתרון? תלוי את מי שואלים.

פער מחירים לא מוצדק

אאוטלנדר PHEV תשווק בקרוב בישראל. כבר כיום נמצאות כמה עשרות מכוניות בדרכן ליבואנית מיצובישי כלמוביל. האאוטלנדר לא יכולה לטעון לכתר הבכורה של מכוניות הפלאג־אין: התואר שייך לפריוס פלאג־אין, אך את הטויוטה החשמלית הצרכנים כמעט שכחו לחלוטין, אף שהיא עדיין משווקת בארץ. שיווק רכב כזה מציב בפני היבואנית בעיה רצינית: מדובר במוצר שעד כה לא שווק בישראל - כזה שעמוס בטכנולוגיה יקרה, אך מסתיר את עצם קיומה של הטכנולוגיה ומתחפש למכונית רגילה לחלוטין, כדי לא לבלבל את הלקוחות.

ויש גם את העניין הפעוט של המחיר: על פי הערכות אנשי כלמוביל, האאוטלנדר PHEV צפויה לעלות כ־250 אלף שקל. לשם השוואה, אאוטלנדר רגילה בעלת מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטרים עולה 165 אלף שקל. האם הפער הזה מוצדק בשם החיסכון בדלק? בחישוב כלכלי קר, התשובה כנראה שלילית. אם כך, תקוותה של היבואנית צפויה לבוא מכיוונם של הלקוחות החדשניים, אך אאוטלנדר שבקרביה שוכנים שני מנועים חשמליים וסוללת ליתיום־איון ונראית כמעט כמו אאוטלנדר רגילה עשויה לא להתאים לכל אחד.

בפועל, האאוטלנדר PHEV היא מכונית מרתקת, פחות בגלל העיצוב או הביצועים ויותר בגלל הקלות שבה הטכנולוגיה הרבה שטמונה בה מתפקדת. עם זאת, דווקא בגלל הטכנולוגיה הזו, כנראה שהאאוטלנדר תמצא בית בשנים הקרובות אצל מאות בודדות בלבד של לקוחות. גם זו התחלה.

פרטים