$
משפט

הכנ"ר מרים ראש נגד חגיגת השכר בתיקי הפירוק

פרופ' דוד האן ממשיך בניסיונותיו לשים סוף לחגיגת שכר הטרחה בתחום הפירוקים. בתיק קמן סחר ביקש הנאמן לקבל 880 אלף שקל , אך האן הודיע כי הבקשה לא פרופורציונלית לעבודה וביקש לקצץ את הסכום לחצי

ענת רואה 08:0427.01.14

פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), משגר שוב מסר למפרקים ולנאמנים שלפיו חגיגת שכר הטרחה שמקורה בתקנה 8א מסתיימת. לאחר שהכנ"ר חשף את מדיניותו החדשה בתיק מעריב, שם התנגד לדרישת הנאמנים עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל לגרוף 5 מיליון שקל לפי התקנה תמורת המכירה של בית הדפוס, וטען ש"דרך המלך" היא פסיקת "שכר מימוש" או "שכר ניהול", שיניב להם פחות מחמישית מהשכר - מציג הכנ"ר שוב עמדה זו בתיק נוסף.

הפעם מדובר בחברת קמן סחר מתכות שנקלעה להקפאת הליכים באפריל 2012 והנאמן רו"ח אלון פרדקין גיבש לה הסדר נושים. החברה שייכת לקבוצת קמן אחזקות והיא חברה קטנה יחסית העוסקת בשירותי סחר וחיתוך של אלומיניום והעסיקה כ־20 עובדים. היקף חובותיה נאמד ב־35 מיליון שקל.

 

הכנ"ר דוד האן. מסלול לא מחייב הכנ"ר דוד האן. מסלול לא מחייב צילום: אוראל כהן

 

9 חודשים ותספורת קצוצה במיוחד

 

רו"ח פרדקין הפעיל את החברה במשך 9 חודשים, שבמהלכם גם גבה חובות מחייבים ולבסוף הצליח למכור את החברה ולגבש הסדר. ההסדר כלל תספורת קצוצה במיוחד לנושים הרגילים, שנאלצו להסתפק ב־5% בלבד מהחוב כלפיהם (הנושים חלקו ב־793 אלף שקל מתוך חוב של 15.8 מיליון שקל), ותספורת קלה לבנק לאומי, שקיבל 80% מהחוב שלו (החזר של 13.5 מיליון שקל לעומת חוב שעמד על 17 מיליון שקל).

 

באוגוסט האחרון פנה רו"ח פרדקין לבית המשפט וביקש לאשר את שכר טרחתו, וציין שהבקשה הוגשה בהסכמת בנק לאומי. הנאמן כתב שלפי תקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), ומאחר שהוא החזיר בממוצע לכל הנושים כ־50% מהחוב, הוא זכאי ל־7% מהקופה כולה. לפיכך ציין פרדקין שהשכר המגיע לו עומד על 1.2 מיליון שקל ובתוספת מע"מ, אך הוסיף כי בשלב זה הוא מבקש לאשר לו 880 אלף שקל בלבד ומע"מ.

 

השופט כרמי מוסק. חיכה לכנ"ר השופט כרמי מוסק. חיכה לכנ"ר צילום: אתר בתי המשפט

 

השופט דוד מינץ ביקש מהכונס הרשמי להגיב לבקשה בתוך 30 יום. משחלפו חודשיים והכנ"ר לא הגיב, הודיע השופט כרמי מוסק שמחליף את מינץ שיצא לשבתון, כי "בהיעדר תגובה - מורה כמבוקש".

 

הכנ"ר מתעורר ומבקש עיון חוזר

 

בשלב זה הגיש הכנ"ר בקשה לשופט מוסק לעיון חוזר בהחלטתו ולעכב את הביצוע שלה. הכנ"ר, באמצעות עו"ד יוסף בכריה, כתב בפנייתו לבית המשפט כי העיכוב במסירת עמדתו ביחס לבקשה נגרם משום שלבקשת השכר של פרדקין לא צורף דו"ח כספי כנדרש, וכן משום שבהתאם להוראות נוהל הכנ"ר, "נדרש אישור הנהלה להגשת עמדה לגבי שכר טרחה במקרה כגון זה, במיוחד כשמדובר בסכום גבוה".

 

בסופו של דבר הגיש הכנ"ר לאחרונה את עמדתו ובה כתב כי "ככלל, הכנ"ר סבור כי 'דרך המלך' בפסיקת שכר טרחה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון", היא באמצעות תקנה 8 - "שכר מימוש", או לפי תקנה 7 - "שכר ניהול". תקנות אלו, חשוב להסביר, מקנות לבעל תפקיד שכר באחוזים נמוכים בהרבה מאלו של תקנה 8א, המועדפת על בעלי התפקיד. כך למשל, כשמדובר בתיקים גדולים יחסית ובהם עשרות מיליוני שקלים בקופה, שכר המימוש עומד בממוצע על 1% מהסכומים שבקופה, ושכר הניהול אף מגיע לסכומים קטנים עוד יותר.

 

עו"ד אלי זוהר. רבע מהסכום בסברינה עו"ד אלי זוהר. רבע מהסכום בסברינה

 

לדברי הכנ"ר בעמדתו, במקרים מסוימים, כמו במקרה של חברת קמן סחר, שבהם מימוש היקף הכספים גדול יחסית, "עשוי החישוב האריתמטי לפי התקנות להביא לתשלום שכר טרחה לבעל התפקיד בסכומים משמעותיים שלעתים אינו פרופורציונלי למידת המאמץ האמיתי שהשקיע בעל התפקיד בניהול התיק".

 

הכונס הרשמי מפנה לפסק דינו של השופט ישי לויט בתיק גיבור סברינה מינואר 2001, ומצטט ממנו כדי לבסס את עמדתו בתיק הנוכחי.

לויט היה השופט הבכיר במחלקת הפירוקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב עד שנת 2002, כשיצא לגמלאות. הלכת סברינה היתה אחת המשמעותיות בתחום שכר הטרחה.

 

באותו מקרה ביקש המפרק עו"ד אלי זהר לקבל שכר טרחה של כ־2 מיליון שקל, סכום שנחשב אז אסטרונומי. לויט סירב, ופסק לזהר כרבע מהסכום שביקש. מתוך פסק דין זה מצטט הכנ"ר את האמירה שלפיה התקנות נועדו "לשמש מסגרת לבקשה לקביעת שכר טרחה ראוי לבעלי תפקיד", אך "במקרים שבהם הסכומים המתקבלים מהתחשיב שעל פי התקנות חורגים מן הסביר, אין לצפות שבית המשפט יאשר שכר טרחה בשיעור לא סביר, רק משום שכך מתקבל מחישוב אריתמטי".

 

על כך כתב הכנ"ר ביחס לבקשת הנאמן פרדקין: "צא ולמד כי גם אם לשון התקנות מאפשרת לכאורה לבעלי התפקיד לבחור ב'מסלול' שבו הם חפצים לפסיקת שכר טרחתם, הרי שההלכה האמורה מאפשרת לבית המשפט הנכבד לסטות מהמסלול המוצע על ידי בעל התפקיד".

 

הוא מוסיף שבית המשפט עשה שימוש בהלכה זו בתיק קלאבמרקט ומפנה להחלטה של השופטת ורדה אלשיך, שפסקה 23 מיליון שקל לטרבלסי ולנס ודחתה את בקשתם לקבל 50 מיליון שקל. לפי הכנ"ר, פסיקה של שכר טרחה שאינו לפי "מימוש" או "ניהול", לפי העניין, "מצריכה נסיבות קונקרטיות המצדיקות זאת, דבר שאינו עולה מהבקשה שבה עסקינן".

 

לדברי הכנ"ר, המנגנון לפיו פוסקים שכר חלוקה, "למעשה אינו יוצר תמריץ ראוי לבעל התפקיד, שכן שיעור החלוקה נגזר משווי הרכוש ומהיקף החובות, שהם במידה רבה משתנים שאינם תלויים בפעילות בעל התפקיד". במקרה הספציפי, מסביר הכנ"ר, שכר חלוקה יוצר היעדר הלימה לטובת הנאמן ביחס לתשלום שכר הטרחה הראוי והסביר אל מול היקף העבודה שבוצעה.

 

בנוסף, נכתב, אופי הפעולות שבוצעו במקרה זה מצביע על מימוש כספים כגון מכירת פעילות החברה וגביית חובות מלקוחות החברה - כל אלה הם 'מימוש' כספים לקופת הנושים. זאת לדברי הכנ"ר מבלי לפגוע בעבודה היעילה והמקצועית שביצע הנאמן. לפיכך מבקש הכנ"ר מבית המשפט לפסוק לרו"ח פרדקין 362 אלף שקל לפני מע"מ בלבד.

 

הנאמן מבקש להגיב לעמדת הכנ"ר

 

בינתיים פנה רו"ח פרדקין בבקשה דחופה למתן זכות תשובה לעמדת הכנ"ר, וטען כי תשובתו מתחייבת ומתבקשת לנוכח העובדה שאם תתקבל עמדת הכנ"ר מבלי לשמוע את הנאמן, ייגרם לנאמן ולצוותו נזק רב. השופט אפשר לו להגיב עד תחילת פברואר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x