אנחנו דור מפונק. אנחנו נביא את השינוי
התמונה שעולה מהנתונים על שוק העבודה בישראל עגומה אבל מלי אלקובי המתמחה באיזון בין עבודה לחיים הפרטיים, אופטימית. היא מזהה שבני דור ה-Y מתחילים להוביל היום שינוי באירגונים בהם הם מועסקים. הם רוצים איכות חיים, שכר גבוה ושעות עבודה סבירות תמורת הכישרון והמאמץ שהם משקיעים - ועכשיו המנהלים גם מתחילים להקשיב
הנתונים לגבי שוק העבודה בישראל מציירים תמונה עגומה. אנחנו נמצאים במקום השישי מהסוף בעולם באיזון בין עבודה לחיים פרטיים. גם במדד הפרודוקטיביות לשעת עבודה ישראל נמצאת שישה מקומות מתחת לממוצע של ארגון ה-OECD. עובד ישראלי מקבל 10 ימי חופשה כאשר הוא מתחיל עבודה לעומת 20 ימי חופשה איתם מתחיל עובד בחו"ל.
- שיעור המשתתפים בשוק העבודה גדל, אבל התנאים שלהם ירדו
- למה הכל צומח חוץ מהמשכורת שלנו
- פרשת מות המתמחה: "להפסיק להעביד בפרך הצעירים בבנקים"
אם אותו עובד הוא הורה הרי שהוא צריך להתמודד עם המצב בו לילדים בישראל יש 14 ימי חופשה במהלך השנה מעבר למקובל בעולם. למרות שמדד אשר בודק את הקשר בין פרודוקטיביות לבין שעת עבודה מגלה באופן מובהק שככל שעובדים יותר מספיקים פחות ולהיפך - בישראל עובדים יותר. ממוצע שעות העבודה בשנה במדינות ה-OECD הוא 1,700 ובישראל עובדים קרוב ל-2,000 שעות בשנה. למרות המצב העגום, מלי אלקובי, מנכ"לית דינמיקס, המתמחה באיזון בעבודה, אופטימית. את התקווה היא תולה דווקא בדור ה-Y - בני ה-20 עד ה-35 שאומרים עליהם שהם מפונקים, מאבדים עניין מהר, תזזיתיים וחסרי מוטיבציה. דווקא הם, לדעתה, יביאו את השינוי המיוחל, יגרמו לקיצור שעות העבודה, העלאת השכר והגברת הגמישות. כאשר זה יקרה תגדל גם ההשתפות בכוח העבודה וכך גם היעילות והיצרנות.
"צעירים מדור ה-Y בעצם היום מובילים שינוי במקומות עבודה. ראשית, עובדים עוזבים מקומות עבודה בגלל חוסר איזון. חלקם לא מוכנים לקבל תפקיד ניהולי מכיוון שהוא דורש יותר שעות עבודה. כמו כן, יש פריחה של התארגנויות של הורים כמו שדולת "הורות בעידן של קריירה" שארגנו כנס בשיתוף ויצ"ו בנושא הזה, אנשי מחאת העגלות ו"כולנו משפחה", שאומרים שהם לא מוכנים לשתוק יותר. הם רוצים איכות חיים, שכר גבוה ושעות עבודה סבירות עבור הכישרון שהם מביאים והמאמץ שהם עושים. בנוסף, יש היום עשרות מקומות עבודה בארץ שהוקמו בהם ועדי עובדים שאלו מקומות בהם מעולם לא הייתה התארגנות הסתדרותית של ועד עובדים. מי שהקים את הוועדים האלו הם חבר'ה צעירים מדור ה-Y שאומרים 'אנחנו רוצים תנאי העסקה הוגנת'. בעיני זו התעוררות מאוד חשובה שיש לה סיכוי מאוד גבוה לעשות שינוי", אומרת אלקובי.
מאמינים שאם נעבוד יותר נספיק יותר
מלי אלקובי צילום: חיים סרור
כמחצית מהעובדים בישראל משתכרים שכר שקרוב לשכר המינימום. בשנת 2012 השתכרו מחצית מהעובדים פחות מ־6,541 שקל לחודש ברוטו, סכום שקרוב יותר לשכר המינימום (4,300 שקל בחודש) מאשר לשכר הממוצע במשק (9,018 שקלים באותה השנה), כך לפי נתוני הלמ"ס. עם זאת, סביר להניח שהשכר של העובדים בישראל היה נמוך אף יותר כיוון שלפי נתוני הביטוח הלאומי השכר החציוני ב-2011 עמד על 5,831 שקל ברוטו. לפי הדו"ח השנתי של מרכז אדוה כ-30% מהעובדים משתכרים שכר מינימום והפערים בין המנכ"לים של החברות הגדולות לבין העובדים האחרים הם עצומים. לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2012, עלות השכר הממוצעת של המנכ"לים היתה גבוהה פי 42 מן השכר הממוצע במשק ופי 87 משכר המינימום באותה שנה.
אין גמישות, אין חופשות
נושא נוסף שמשפיע לרעה על העובד הישראלי הוא חוסר הגמישות בארגונים ביחס למה שקורה בעולם. "הגמישות צריכה להתבטא במספר שעות העבודה וכן יש לאפשר לאנשים לעבוד במשרה חלקית. היום משרות גמישות קיימת רק בעבודות של משמרות, שהן עבודות סטודנטים או עבודות ייצור או במוקדים טלפוניים. כל המשרות המשמעותיות שהשכר בהן הוא גם גבוה יותר לא מאפשרות גמישות או משרה חלקית - מה שכן קיים בחו"ל", אומרת אלקובי.
דור ה-Y, רוצים שכר הוגן ושעות סבירות צילום: שאטרסטוק שעות העבודה הארוכות מתווספות למחסור בימי חופשה לעובדים אל מול עודף ימי חופשה של ילדים במערכת החינוך. מדובר בבעיה שמשפיעה מאוד על היכולת של העובד הישראלי לאזן בין בית למשפחה. "הכריזו שיקצרו את החופש הגדול מכיוון שאמרו שיש פער בין ימי החופשה של ההורים לזה של התלמידים. זה נכון שהפער גדול אבל כשמשווים מול העולם רואים שבחופשת הקיץ של ילדי ישראל אין שום בעיה. מדובר בפרק זמן סטנדרטי ואפילו מהנמוכים בעולם – את זה לא צריך לקצר. הבעיה היא בימי החופשה שיש במהלך שנת הלימודים, שם יש לנו 14 ימים יותר בהשוואה למדינות אחרות בעולם. הפער בין ימי החופשה של ההורים והתלמידים נובע מכך שלהורים יש רק 10 ימי חופשה ולתלמידים יש 14 ימים עודפים. הפתרון שמציע משרד החינוך הוא בדיוק הטיפול הלא נכון. גם לא הוסיפו ימי חופשה להורים וגם הפכו את חופשת הקיץ הישראלית לחופשת הקיץ הקצרה ביותר בעולם. במקום שנתאזן כלפי התלמידים - זה הפוך", מסבירה אלקובי.
כדי למנוע ניצול של עובדים על ידי המעסיקים יש צורך בחקיקה מצד המדינה ולא רק שינויים בתוך אירגונים ספציפיים. לדעת אלקובי צריך לקצר את שעות העבודה השבועיות ולהגביל את מספר השעות הנוספות. אבל הכוח המניע לשינוי הזה יגיע דווקא מדור ה-Y שמתחיל כבר לאט לאט לעשות שינוי מלמטה.
דור מפונק דורש שינוי
אומרים על הדור הצעיר, במיוחד בהקשר של שוק העבודה, שהם מפונקים, שהם לא מוכנים לעבוד קשה עבור השכר הגבוה שהם דורשים ושהם תזזיתיים ומרבים לעבור בין מקומות עבודה. אלקובי מסכימה שבקרב רבים מבני דור ה-Y יש פינוק יתר "לא באשמתם, זה כי פינקו אותם בבית". "רואים שכשקצת קשה להם מדי הם בהחלט יתפטרו יותר מהר וינסו לעשות שינוי יותר מהר. אבל בסך הכל מדובר על אנשים בעלי מוטיבציה זהה לחלוטין לדורות הקודמים שפשוט מסתכלים על החיים בצורה אחרת", היא אומרת. העובדים של דור ה-Y הם, לדבריה, חרוצים, כישרוניים ומחויבים לעבודתם. "במקומות עבודה מרוצים מאוד מהם והביצועים שלהם אפילו עולים על אלו של בני דור ה-X ודור הבייבי בום בגלל הטכנולוגיה והמהירות בה הם קולטים ידע", היא אומרת.ההסתכלות השונה של הצעירים על החיים והדרישות השונות שלהם ממקומות העבודה הן גם תוצאה של המציאות בה אנחנו חיים. "בחור בן עשרים שמגיע היום לעבוד באירגון שמבקש ממנו להגיע בבוקר בשעה מסויימת ולסוע בפקקים לבניין מסויים, בו הוא יפגוש את אותו המחשב שיש לו בבית והוא יודע שהוא יכול לעשות את אותה העבודה מהבית, על המחשב שלו שגם בטח יותר מתוחכם טכנולוגית מהמחשב שיש לו בעבודה, ואותו אירגון גם מבקש ממנו להישאר עד שעה מאוחרת ולחזור הבייתה בפקקים – זה לא מאפשר לו שום גמישות וזה לא נראה לו בכלל הגיוני. וזה באמת לא הגיוני", אומרת אלקובי. "בעולם כבר הפנימו את זה. יש יותר אנשים שעובדים מהבית או במשרות גמישות והכי חשוב - הם נמדדים לפי תוצאות ולא לפי שעות".
האופטימיות של אלקובי לגבי השינוי הקרב נובעת מכך שהיא מזהה בשלוש השנים האחרונות התעניינות גוברת בקרב חברי הנהלה באירגונים לגבי דור ה-Y. "הסיבה שהנהלות מעוניינות לשמוע ולעשות שינוי היא שהאירגונים מרגישים שהם לא מצליחים לשמר את העובדים הטובים שלהם וגם מתקשים לגייס אותם מלכתחילה. הרבה מקומות עבודה מוצאים שמועמדים לא מגיעים אליהם מכיוון שהמשרה לא גמישה, או השעות ארוכות מדי או השכר נמוך מדי", היא אומרת.
