אלפי חרדים מפגינים ברחבי הארץ: "לא נתגייס בשום אופן"

אלפי חרדים מפגינים אחר הצהריים (ה') בכמה מוקדים ברחבי הארץ נגד מעצר תלמיד ישיבה שזומן לצו ראשון ועל רקע חוק הגיוס המתגבש . מתחת לגשר המיתרים בכניסה לירושלים התנהלה עצרת מחאה שבה השתתפו מאות מפגינים חרדים בעקבות מעצרו של תלמיד ישיבה שלא נענה לקריאת הצבא להתייצב לצו ראשון. בעקבות זאת נחסם כביש 1 ביציאה מהעיר סמוך לבנייני האומה. 12 בני אדם נעצרו באירוע, שהסתיים לאחר כמה שעות.

בהפגנה באשדוד נעצרו שמונה מפגינים החשודים בהפרות סדר, יידוי אבנים ותקיפת שוטרים. עימותים אלימים מתקיימים גם בצומת קוקה קולה בבני ברק, שבהם השתתפו כ-2,000 חרדים, וכמה מהם הפכו אופנוע משטרתי. הפגנות נערכות גם בבית שמש ובמודיעין עילית. כביש 4 נחסם אחר הצהריים בנקודות שונות ליד בני ברק ואשדוד בגלל ההפגנות.

חרדים מפגינים באשדוד צילום: אבי רוקח

את ההפגנות מארגנים חרדים ליטאיים מקבוצה המכונה "הפלג הירושלמי", והן מתקיימות בחסות בטאונם "הפלס". מדובר בזרם שנוקט קו תקיף יחסית לזרם החרדי המרכזי ביחס לדרך המאבק בגיוס תלמידי הישיבות. בירושלים משתתפים גם אנשי פלג העדה החרדית האנטי-ציוני. בעקבות ההפגנה בירושלים מורגשים עומסי תנועה באזור. כוחות משטרה נמצאים

במקום ומונעים את חסימת הכביש. המפגינים הניפו שלטים שעליהם נכתב בין היתר "לא שופטי בג"ץ ולא ועדת שקד יאיימו עלינו. לא נתגייס בשום אופן" ו"לא מתייצבים בלשכת הגיוס ולא מתחיילים לצבא השמד".

לקראת תום העצרת הוחרפו העימותים עם השוטרים, אחרי שמפגינים פוצצו נפצים ופרצו מחסומים שהוצבו במקום. הרב דוד זיכרמן קרא מעל הבימה לציבור החרדי ותומכיו לפתוח במרי כלכלי ולהפסיק לשלם מסים בעקבות שלילת התקציבים לישיבות: "אתם דוחקים אותנו לפינה. נצא למלחמה שכל מדינת ישראל תבער כמו מדורת אש. אנחנו, ניצולי השואה, נמצאים עכשיו בשואה הרוחנית. הלומדים תורה מקיימים את העם והאומה, ובמקום להודות להם מכניסים אותם לבית הסוהר. לא יצליחו להוביל אותנו אל השמד. לא יהיו פשרות או משא ומתן".

חרדים חוסמים את גשר המיתרים בירושלים צילום: גיל יוחנן

הרב בועז נקי, במקורב לרב שמואל אוירבך, ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי, אמר בהפגנה: "בן תורה שמוכן לחיות בפשטות במסירות נפש לוותר על כל מנעמי העולם הזה - לוקחים אותו בכוח לצבא. הם יודעים שחייל לא יכול להיות ללא מוטיבציה. יש להם מספיק צפונבונים שלא עושים צבא ואף אחד לא רדף אותם ולא רדף אחריהם. הם באו לפה כדי שיאיר לפיד יקבל יותר קולות. חבר'ה, זה לא יועיל. אנחנו חזקים. לקחתם את הכסף? לא איכפת לנו. אבל על בן תורה אחד אנחנו לא נוותר".

ההפגנות נערכות לאחר שהבוקר הורה שר האוצר יאיר לפיד לעצור את תקציב הישיבות כולו. החרדים זעמו על החלטת שר האוצר וגורם בכיר בישיבות אמר: "זו רשעות של ממש. הוא תקע אותנו בלי כסף גם עבור התלמידים שמגיע להם. מעולם לא קרה שעצרו כסף אחרי שכבר יצא מהאוצר ועבר למסלקה. היה מצופה ממנו שיעביר את מלוא הסכום, ורק בחודש הבא - אחרי שכבר בירר מי צריך להיות מתוקצב ומי לא - להתקזז איתנו".

חרדים מפגינים באשדוד צילום: אבי רוקח

הבוקר נחשפה ב"ידיעות אחרונות" הטיוטה של הצעת חוק שירות הביטחון, שתובא לאישור חברי הוועדה בראשות יו"ר סיעת הבית היהודי איילת שקד. הטיוטה מפרטת את הליכי גיוסם של החרדים לשירות צבאי או אזרחי, מציבה יעדי גיוס לכל מחזור של תלמידי ישיבות וקובעת תמריצים שיינתנו לישיבות שיעמדו באותם יעדים.

הסנקציות, לעומת זאת, נעדרות מההצעה: חברי הוועדה חלוקים בשאלה אם להטיל על החרדים שיחמקו מגיוס סנקציות כלכליות, כפי שמציעה שקד, או סנקציות פליליות, כפי שדורש פרי. שר המדע ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד אף איימו כי אם לא יוטלו סנקצות פליליות - מפלגתם לא תתמוך בחוק, ואף תפרוש מהממשלה.

שוטרים ומפגינים בבני ברק צילום: גלעד מורג

בשלב זה, הוסכם להציב עבור כל שנה יעד לכמות החרדים שיגויסו. פוטנציאל מחזור גיוס מגיע לכ-8,000 צעירים, ויעדי הגיוס צפויים לעלות בהדרגה: 3,800 חרדים ב-2014 (2,300 לשירות צבאי, 1,500 לשירות אזרחי), 

4,500 ב-2015 ו-5200 בשנה שלאחר מכן - 3,200 בשירות צבאי ו-2,000 לאזרחי.

יעדי הגיוס מתייחסים לכלל הצעירים החרדים בני 18 עד 24. המשמעות היא שכל צעיר חרדי יוכל לדחות את גיוסו בשש שנים. אם בכל אחת מאותן שש שנים הוא יבחר לקבל פטור לשנה נוספת, אך יעד הגיוס יתמלא בלעדיו, הוא יזכה לפטור מלא מגיוס וישתלב בשוק העבודה. עם זאת, בכל אחת מאותן שנים שבהן לא תתמלא המכסה - יוטלו סנקציות גם עליו.

סעיף נוסף בחוק יצמצם את פערי השירות בין בנים לבנות - משך שירותם של הבנים יקוצר מ-36 חודשים ל-32 חודשים, ואילו זה של הבנות יוארך מ-24 חודשים ל-28 חודשים - ויעניק לצבא תוספת תקציב של חצי מיליארד שקלים, כדי לשלם ללוחמים שישרתו בשל כך מספר חודשים נוספים בשירות קבע.

החלטת בג"ץ השבוע התקבלה במסגרת העתירות הקוראות לגייס את תלמידי הישיבות ולא לתקצב את לימודיהם עם פקיעת תוקפו של חוק טל. בינתיים, בכנסת מתכוננים להצבעה על חוק השוויון בנטל שיחליף את אותו חוק שפקע, וקשור לשתי הצעות נוספות שאמורות לעלות במקביל - חוק משאל העם וחוק המשילות. כל החוקים הללו זקוקים לרוב של 61 חברי כנסת ואמורים לעלות להצבעה בעוד מעט יותר מחודש, בין 10 ל-12 במרס.