ראיון כלכליסט
אביגדור קפלן: השר"פ לא יצר סחרור שכר בהדסה
מנכ"ל בית החולים הדסה אומר לקראת הדיון הצפוי מחר בבקשה להקפאת ההליכים: "לא נפחית שכר לבעלי הכנסה נמוכה. יש הרבה עיוותים שצריך לתקן, כולל הגדלת ההכנסות מקופות החולים" ומוסיף, כי "על משרד הבריאות לעשות סדר בכל בתי החולים"
"לפי דעתי השר"פ בהדסה לא גורם לסחרור השכר. אם יש סחרור שכר אצל עובד מנהלי שאין רלבנטיות בין העיסוק שלו לזה של הרופא זה לא קשור לשר"פ, אלא להסכמים ולעיוותים אחרים", כך אמר היום (שבת) ל"כלכליסט" מנכ"ל בית החולים הדסה, אביגדור קפלן. מחר (א') צפוי להתקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בבקשה להקפאת הליכים שהגיש אתמול בית החולים. הבקשה תאפשר להדסה להמשיך ולתפקד, כולל תשלום שכר חלקי ותשלומים לספקים, וכך יוסר איום ההשבתה הכללית מעל בית החולים.
- בי"ח הדסה: ההנהלה והאוצר הגישו הבקשה להקפאת הליכים
- המשבר בהדסה מחריף: לאומי ומזרחי עצרו את האשראי לבית החולים
- הדסה: השר"פ הכניס 214 מיליון שקל לכיסי הרופאים בשנה שעברה
למרות שהבקשה נעשתה בגיבוי של משרד האוצר ותוך הבטחה להעביר 50 מיליון שקל מתקציב המדינה לקופת בית החולים בשלושת החודשים הקרובים, האמירה האחרונה של קפלן מתארת גם את חילוקי הדעות בינו לבין האוצר על השפעת השר"פ על המערכת. בהדסה מספר רופאים שמשתכרים מעל מיליון שקל בחודש ברוטו עקב העבודה בשר"פ, כאשר שיאני השכר הם שני רופאי עיניים ששכרם השנתי הכולל הגיע ל-5.5 מיליון שקל ו-4.5 מיליון שקל ברוטו. לטענת אנשי האוצר, אותם עשירית מרופאי בית החולים שמבצעים שר"פ גורמים לנורמות שכר גבוהות בבית החולים ומכאן להוצאות שכר מוגזמות.
אביגדור קפלן צילום: עמית שעל "יש בשר"פ עיוותים שצריך לתקן, אבל לא כולו דבר רע והתחליפים שקיימים במרכז הארץ, בהם רופאים עוזבים את בתי החולים בצהריים והולכים לקליניקות הפרטיות ולבתי החולים הפרטיים, לא יותר טובים. בסוף זה תלוי בתפוקות. יש רופאים שעושים הרבה מאוד שר"פ והרבה פעילות ציבורית ויש כאלה שעושים הרבה שר"פ ומעט ציבורית ואת זה צריך לתקן. מה שכן, השר"פ גורם לכך שהרופאים הבכירים מאוד נמצאים בבית החולים משעה מוקדמת ועד שעה מאוחרת בלילה".
באופן יחסי, מי אחראי ליותר עיוותי שכר, הרופאים או עובדי המנהל והמשק?
"אני לא חושב שאפשר להשוות בין סקטורים. בכל סקטור יש מקרים חריגים ואי אפשר לדבר על הציבור בהכללה. אם אנחנו מתייחסים לסקטור עובדי המנהל יש חריגות וגם לרופאים יש חריגות ויש גם מיעוט של אחיות בעמדות ניהול שיש לגביהן שכר חריג".
בהסכם המימון עם האוצר לשלושת החודשים הקרובים כתוב שעובדים יקבלו רק 90% משכרם. מדוע?
"כי תוכנית הסכם המימון (בו המדינה ונשות ארגון הדסה יזרימו 50 מיליון שקל כ"א - מ"פ וש"א) מספיקה רק ל-90% מהשכר. הסכם המימון אומר שניכנס למשא ומתן עם העובדים והספקים. הוא לא בא במקום צורך בהסכם הבראה. המטרה היא שייחתם הסכם הבראה בין כולם לכולם".
בית החולים הדסה הר הצופים, ירושלים
ה-10% מסמל משהו? רמז לעובדים שזה קיצוץ השכר המתוכנן?
"ודאי שלא. בהסכם ההבראה שגיבשנו יחד עם האוצר יש עובדים שההפחתה משכרם היא מינימלית. הייתה אמורה להיות דיפרנציאלית גם בהסכמה ההבראה. לבעלי הכנסה נמוכה אין מה להפחית. לבעלי שכר גבוה יש להפחית יותר. יש הרבה עיוותים שצריך לתקן. הכוונה היא לא לפגוע באנשים ששכרם הנמוך לא חורג מהשכר של מקביליהם בבתי חולים ממשלתיים (סטאז'רים, אחיות וכיוצא באלה). אבל אחרים משתכרים שכר גבוה בצורה חריגה".
"צריך להעלות את התפוקה"
למרות האמירה כי קיצוץ השכר החד-צדדי אינו רמז לקראת המשך המשא מתן עם ועדי העובדים, קפלן אומר בראיון כי "שיעור הוצאות השכר של בית חולים מאוזן צריך להיות ברמה של 70% מכלל ההוצאות, במקום 80% כיום בהדסה. אבל אפשר גם לשנות את הפרופורציה הזו על ידי העלאת התפוקה. אני פועל לשני הכיוונים. אנחנו גם צריכים להעלות את התפוקה כמה שאפשר ויש לנו כושר מתן שירותים גדול".
בבקשה אתם כותבים שהחוב לעובדים הוא 600 מיליון שקל. ממה זה מורכב?
"החוב לעובדים ברובו הוא לא חוב במזומנים, אלא דברים כמו ימי חופשה וגם חצי משכורת שלא שילמנו בינואר. זה חוב שגוף שחי בצורה שוטפת צריך לעבוד בצורת פיי אז יו גו. לא צריך להקים עתודות בהיקף כזה. יש לנו בעיה קשה מאוד נוספת - רוקנו למעשה את כל קרנות המחקר של הרופאים ולקחו את הכסף הזה והשתמשו בו למטרות שוטפות. ועכשיו יש לנו חוב לגבי מי שנתנו את התרומות וחוב כלפי קרנות השתלמות מקצועית לרופאים ואין לנו כסף כנגדן (לטענת הרופאים מדובר על 150 מיליון שקל - מ"פ וש"א). נצטרך לראות איך מטפלים בחובות האלה. הואיל ומדובר בהבראה לא בפירוק, הכוונה היא לחזור לפעילות של גוף מאוזן, בריא פורח וממשיך לתת שירותים בלי עשבים שוטים".
נראה שעיוותים יש גם בהסדרים מול קופות החולים, שקיבלו מהדסה הנחות חריגות, במיוחד מכבי. מדוע?
"ההנחה ההממוצעת לקופת חולים בהדסה היא של 26.5%. במקרה של מכבי מדובר על 40%. אני לא יודע מה היו השיקולים, אבל גם 26.5% זה הרבה מעל ומעבר להנחה סבירה. משרד הבריאות, ששומר על בתי החולים שבבעלותו, דואג שהם לא יתנו הנחה של מעל ל-17%. היה כאן שיקול דעת מוטעה שאפשר היה לתקן אותו ב-31 לדצמבר 2013, אז ניתן היה לשנות את ההסכמים השונים שבין בתי החולים לקופות החולים, אך הממשלה בחרה דרך חוק ההסדרים שלא לעשות זאת אלא להמשיך את המתכונת הקיימת. זה חוק שניסינו לשכנע את חברי הכנסת לא לאשר אותו. הכניסו שם סמכויות למשרד האוצר והבריאות לתקן את העיוותים. אחד התיקונים יהיה תיקון העיוות הזה - שהדסה לא תמשיך להיות מקופחת במשך שלוש שנים נוספות".
משרד הבריאות צריך לפקח
האם אין אחריות למשבר גם על ארגון נשות הדסה שלא השגיחו מספיק על הנעשה בבית החולים שבבעלות הארגון?
"אותי חינכו שכשאתה מקבל מתנה תגיד תודה למי שנתן. ארגון נשות הדסה נתן מתנה של מיליארדי דולרים במשך 100 שנה. צריך להגיד להם תודה על המעשה הטוב הזה. הקימו שני בתי חולים לתפארת. הדסה הוא לא גוף פרטי אלא ציבורי. זה נכון שהם הבעלים ושמי ניהל אותו הם הישראלים. יושבי הראש אמורים להיות העיניים של נשות הדסה. גם הרגולטור היה יכול לעשות רגולציה כפי שהמדינה מפקחת על בנקים וחברות ביטוח למרות שהם גופים פרטיים. המדינה הייתה יכולה לפקח."זה שמשרד הבריאות לא עשה את זה אי אפשר להאשים את נשות הדסה. אני חושב שרגולציה נכונה צריכה לפקח על כל בתי החולים. מה שחסר היום בצורה מאוד אקוטית שהיה צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתעשה סדר בבתי החולים שתוליד את חוק בתי החולים. איך בתי החולים פועלים, מה המשטר התאגידי שלהם, איך הם מפקחים על הכסף. עשרות אלפי אנשים שעובדים במפעלים ענקיים של בתי החולים אין שום חוק שמסדיר את דרך העבודה שלהם".
