זלמן שובל: "אני מניח שחלק מהביקורת על הניהול בהדסה מוצדקת"

"אני מניח שחלק מהביקורות על הניהול מוצדקת, כי הדסה סחבה איתה במשך שנים גרעון שוטף". כך אמר הערב (א') זלמן שובל, שכיהן כדירקטור במשך 11 שנה בבית החולים הירושלמי אשר הגיש ביום שישי בקשה להקפאת הליכים בשל חובות עתק של 1.3 מיליארד שקל.

"למרות זאת אי אפשר להתעלם ממה שקרה בגלל ההונאה של מאדוף", הוסיף שובל שכיהן כדירקטור בין השנים 2001-2012. "נשות הדסה העבירו כ-40 מיליון דולר בכל שנה, ומאז ההונאה בסביבות 14 מיליון דולר - ויש לזה משמעות אדירה".

בית החולים הדסה. שובל: צריך שותף אסטרטגי צילום: אוהד צויגנברג

שובל התייחס גם לטענות לפיהן ארגון נשות הדסה היה מעורב מאוד בניהול, מה שהחליש את כוחו של הדירקטוריון לאשר שינויים מבניים וארגוניים. "אין ספק שבעלות הבית, נשות הדסה, היו מעורבות מאוד וזה היה אליה וקוץ בה. זה הביא להתערבות יתרה בהחלטות ההנהלה המקצועית. בתקופה שמנהל בית החולים למשל היה שלמה מור יוסף הוא היה מאוד עצמאי ודעתני, וזה הביא להתנגשות עם נשות הדסה".

"צריך שינויים מבניים עמוקים"

"אני חושב שהפתרון הוא להכניס שותף אסטרטגי, לצד שינויים מבניים עמוקים", הוסיף שובל. "בית החולים הדסה הוא בעל חשיבות לאומית, למגוון של אוכלוסיות באזור, וחייבים שהוא ימשיך לפעול".

בית החולים הדסה מעוניין להעלות את נתח ההכנסות שלו משירותי הרפואה הפרטיים שמספקים הרופאים ל-33% עד 40%, במקום רק 30% שעליהם דובר עד כה. כך עולה מהבקשה שהוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בירושלים כחלק מהליך הקפאת ההליכים של בית החולים.

בכך למעשה מקטב בית החולים עד יותר את הויכוח עם ועדי הרופאים. בבקשת ההקפאה ציין בית החולים כי הנתח שלו משירות הרפואה הפרטית הוא 15.9%, כ-40 מיליון שקל בשנה שעברה. עם זאת, ארגוני הרופאים טוענים כי מדובר במניפולציה של הנתונים מצד בית החולים וכי הנתח האמיתי הוא כפול, ולכן אין סיבה שיסכימו להגדיל את חלקו בהכנסותיהם.