קרן המטבע: "ללא הגז הטבעי, הצמיחה בישראל צפויה להיות מתונה"

בניכוי ההשפעה של הגז הטבעי, צפוי מומנט הצמיחה בישראל להישאר מתון, המדיניות התקציבית המצמצמת של הממשלה והמשך התחזקות השקל מול המטבעות החשובים בעולם יכבידו על הכלכלה ויקזזו חלק מההשפעה של ההתאוששות הצפוי בביקושים מצד שותפות הסחר העיקריות של ישראל. כך כותבים מחברי הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל. 

עם זאת, את הדו"ח השנתי פותחים מחבריו בשיר הלל לכלכלת ישראל. לדבריהם, המשק הישראלי ניצב על יסודות כלכליים מוצקים, הצמיחה יציבה, שיעור האבטלה נמוך, האינפלציה נעה בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה של 1%-3%, מצבו של המגזר הפיננסי טוב והמשק הישראלי נהנה ממעמד איתן מול המשקים בחו"ל.

הדו"ח אושר אתמול על ידי דירקטוריון הקרן בוושינגטון. פרסום הדו"ח השנתי של קרן המטבע הבינלאומית בא בעקבות הביקור השנתי בישראל של משלחת הקרן, שבסיומו הגישו היום (ד') חבריה את הממצאים הראשוניים שלהם על כלכלת ישראל לשר האוצר יאיר לפיד ולנגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג.

אופטימי יותר בצמיחה, פסימי הרבה יותר באבטלה

על רקע אתגרים אלה, כותבים עוד מחברי הדו"ח, לצד אי הבהירות בסביבה הגלובלית, צריכה המדיניות המוניטרית להתקדם במסלולה. יחד עם זאת, בנק ישראל צריך להיות מסוגל להגיב במהירות לשינוים בסביבה הכלכלית. ייתכן ויהיה עליו לנקוט בצעדים נוספים כדי למנוע סיכונים מערכתיים כתוצאה מהמשך העלייה במחירי הדירות.

בפרק התחזיות הכלכליות, מעריכים כלכלני קרן המטבע כי המשק הישראלי יצמח השנה בשיעור ריאלי של 3.4%. תחזית זו אופטימית מעט יותר מהתחזיות המעודכנות של משרד האוצר (3.1%) ושל בנק ישראל (3.3%), הכוללות את השפעת הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר.

לעומת זאת, בנושא האבטלה דו"ח קרן המטבע פסימי הרבה יותר מההערכות של הגורמים הישראליים, וצופה כי היא תסתכם השנה ב- 6.7% מכוח העבודה במשק, לעומת 6.2% בתחזית של משרד האוצר ו- 6.4% בתחזית של בנק ישראל. גם בנושא היצוא תחזית קרן המטבע פסימית יותר והיא צופה כי הוא יגדל השנה רק ב- 2.2%, לעומת 4.9% בתחזית האוצר. 

לשכת התעסוקה (ארכיון) צילום: שאול גולן

על רקע חידוש המעורבות של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ, מעריכים כלכלני קרן המטבע כי יתרות מטבע החוץ של ישראל יגדלו בשנת 2014 ב- 3 מיליארד דולר ויסתכמו בסוף השנה ב- 85 מיליארד דולר. זאת כאשר כבר בסוף ינואר הסתכמו היתרות ביותר מ- 83 מיליארד דולר, וכאשר בנק ישראל כבר התחייב שרק לצורך נטרול השפעת הפקת הגז הטבעי על שער החליפין ("המחלה ההולנדית") הוא ירכוש השנה 3.5 מיליארד דולר.

תקציב 2015: המסים הנוספים כבר בדרך

כלכלני הקרן מזהירים את הממשלה מפני הסכנה של אי עמידה בתוואי הגירעון הפוחת שהיא עצמה קבעה לשנים הבאות, ומציינים כי כדי לעמוד בו יהיה על הממשלה להטיל מסים נוספים ולבצע קיצוצים בתקציב כבר בשנת 2015. בהקשר זה הם כותבים כי בהתחשב ברמות הנמוכות של ההוצאות האזרחיות בישראל, ביצוע המהלך הנדרש רק בדרך של קיצוץ בהוצאות עלול לפגוע בצמיחה לטווח ארוך. במיוחד אסור לדעתם לפגוע בהוצאות הממשלתיות לחינוך, הכשרה מקצועית והשקעות בתשתיות, שמיועדות להגביר את יכולת הייצור של המשק, או לצמצם את הפערים החברתיים.

בנושא תוספת ההכנסות הנדרשות, כותבים כלכלני הקרן כי המהלכים הרצויים הם הרחבה של בסיס המס בדרך של ביטול פטורי מס קיימים, כמו הפטור ממס על קרנות ההשתלמות, והפטורים ממע"מ על פירות וירקות, על שירותי תיירות ועל מע"מ באילת. עוד הם מציעים לממשלה להעלות את שיעורי המסים העקיפים, ובהם המע"מ ומס רכוש, ולהטיל מסים חדשים שמפחיתים השפעות חיצוניות שליליות, כמו למשל מס על גודש תנועה או מס על כלי רכב מזהמים.

המחלוקת הבאה בין בנק ישראל לאוצר

המערכת הפיננסית בישראל נותרה יחסית איתנה, כותבים אנשי הקרן בהמשך הדו"ח השנתי. יחד עם זאת הם מציינים כי יש צורך להקים ועדה ליציבות פיננסית (FSC) שתורכב מכל המפקחים העיקריים ותוכל לסייע מהותית לקידום גישה מערכתית יותר למדיניות המגזר הפיננסי. לדעתם, בנק ישראל צריך לקבל את התפקיד המוביל בגוף זה, ויש לעגן זאת במהלך חקיקה שיבוצע בהקדם האפשרי.

הכוונה להקים ועדה ליציבות פיננסית היא למעשה גלגול נוסף של סיפור ישן על מחלוקת רוויית יצרים וארוכת שנים בין משרד האוצר לבין בנק ישראל. מדובר בשאלת המבנה הרצוי של הפיקוח על שוק ההון, המבוצע כיום על ידי שלושה גופים שונים - הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר, והרשות לניירות ערך. קיימת הסכמה די רחבה שיש להקים גוף פיקוח כלל-מערכתי אחד, והמחלוקת הבלתי פתורה בין שני הגופים הכלליים החשובים במשק היא האם הוועדה החדשה שתוקם תפעל במסגרת בנק ישראל או במסגרת משרד האוצר.

מחברי דו"ח קרן המטבע מציינים בהקשר זה שתי הצעות אפשריות. הראשונה היא שהוועדה תתמקד בימים רגילים במדיניות מקרו-יציבותית (Macro-Prudential),ובראשה יעמוד נגיד בנק ישראל, במקביל, תוקם ועדה נפרדת לניהול משברים בהובלת משרד האוצר. מדיניות מקרו-יציבותית היא מדיניות הדוגלת בפיקוח על יציבות כלל המערכת הפיננסית, במקום שמירה על כל מוסד פיננסי בנפרד. הכוונה היא למעשה לנסות לסכל מראש "סיכון מערכתי" - מצב שבו כשל בתחום פעילות אחד עלול להתגלגל אל תחומי פעילות אחרים ולגרום למשבר פיננסי בכלל המשק.

ההצעה השנייה היא שלוועדה ליציבות פיננסית יהיו שני תפקידים: ניהול מדיניות מקרו-יציבותית בימים כתיקונם, וניהול משברים בעת הצורך. בראש הוועדה על פי הצעה זו יעמוד שר האוצר. מחברי דו"ח קרן המטבע תומכים בהצעה הראשונה ובפעילות הוועדה במסגרת בנק ישראל, אולם המילה האחרונה בנושא טעון זה עדיין לא נאמרה.

דו"ח חשוב, אבל אין צורך להפריז בחשיבותו

אולם למרות עובדה זאת, אין צורך להפריז יתר על המידה בחשיבות של דו"ח הקרן. מדובר במידה רבה בריטואל קבוע שחוזר על עצמו שנה אחר שנה, שבו שתי ישויות אינטרסנטיות משתמשות זו בזו לצרכיהן האישיים. מצד אחד ניצבים ראשי האוצר ובנק ישראל, שבמשך שנים עושים שימוש מושכל בדו"חות של קרן המטבע כדי להעצים את עמדותיהם המוכרות, כמו למשל הצורך לשמור על מסגרת התקציב והאיסור לחרוג מגבולות הגירעון. בצידה השני של עסקת התן וכך הזאת ניצבת האחות הגדולה, קרן המטבע הבינלאומית, ששולחת לארץ מדי שנה את נציגיה כדי לוודא שהנתינים במזרח התיכון עומדים בכללים הכלכליים המקובלים עליה.