משרד הביטחון לוחץ להזרים עובדים זרים לעיר הבה"דים

בכירי משרד הביטחון עוסקים בשבועיים האחרונים בקדחתנות בניסיון לשכנע את משרדי האוצר והכלכלה להסכים להחריג את עיר הבה"דים מהאיסור על העסקת עובדים זרים בפרויקטים לאומיים. כך נודע ל"כלכליסט". מי שמנסה לתווך בין המשרדים הוא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר.

הלחץ של משרד הביטחון מגיע אף שבמכרז שנחתם ב־2012 להקמת קריית ההדרכה של צה"ל בדרום, התחייב משרד הביטחון שלא להעסיק עובדים זרים, אלא אם הממשלה תחליט אחרת. המקור ללחץ שמפעיל המשרד נובע מבקשתה של קבוצת מבט לנגב - הקונסורציום להקמת הקריה הכולל את החברות מנרב, קרו נוי, רד בינת ואלקטרה - שהזהירה כי ללא 300–500 פועלי בניין מיומנים היא עלולה לא לעמוד בלוחות הזמנים. נקודת המבחן הראשונה ללוח הזמנים היא בדצמבר 2014, שבו מתוכננת תחילת אכלוס קריית ההדרכה. הכוונה איננה לייבא עובדים זרים, אלא לנייד פועלים שהחברות בקבוצה כבר מעסיקות בפרויקטים אחרים בארץ.

קריית ההדרכה, או בשמה המקובל עיר הבה"דים, היא אחד ממיזמי הבנייה הגדולים בישראל בעשור האחרון ומוקמת בשטח של 250 אלף מ"ר בצומת הנגב. האכלוס הסופי מתוכנן לדצמבר 2015, ולמתחם צפויים לעבור בסיסי ההדרכה של חיל הרפואה, הלוגיסטיקה, השלישות, המשטרה הצבאית ועוד. המהלך גם יאפשר לצה"ל לפנות חלקים מהבסיסים שנמצאים על קרקעות נדל"ן יקרות במרכז - צריפין בראשון לציון, תל השומר ומחנה מקלף ברמת גן, וחלק מהקריה בתל אביב. עלות העתקת קריית ההדרכה ושני בסיסים נוספים בהמשך מוערכת ב־20 מיליארד שקל, וחלקה ימומן ממכירת השטחים שיתפנו במרכז.

במשרד הביטחון נוגעים במקום רגיש לשר האוצר יאיר לפיד, שמעוניין לקדם תוכניות בנייה גדולות. לפי המשרד, ללא ידיים זרות עלולה הבנייה להתעכב בכמה חודשים, ולהוביל לדחייה גם בתוכניות הממשלה להורדת מחירי הדיור.

300 פלסטינים לא הספיקו

בפברואר 2012 זכתה מבט לנגב במכרז לבניית קריית ההדרכה בעלות של 9 מיליארד שקל. על פי המכרז, החברה תקים ותתפעל את הקריה במשך 25 שנה ולאחר מכן תמסור את השטח למדינה. לפי תנאי המכרז, כל עיכוב יעלה לזכיינית בקנסות: מיליון שקל על כל חודש איחור ו־2 מיליון שקל על כל חודש לאחר ארבעה חודשים. כך שאיחור של חצי שנה יעלה למבט לנגב 8 מיליון שקל, נוסף להפסד הכנסות מוערך של כ־6 מיליון שקל בכל חודש בגלל דחיית האכלוס עצמה.

הסיבה להגבלות החמורות על העסקת עובדים זרים בפרויקט נובעת מהרצון לנצל את היקפי הבנייה כדי לאפשר יותר מקומות תעסוקה לעובדים ישראלים. בעבר כבר הביעו ראשי רשויות בנגב חשש כי למרות הסיסמאות להפרחת הנגב, הקבלנים יעדיפו להעסיק עובדים סינים ולא תושבי הדרום. בדיון בוועדת העבודה לפני כארבע שנים הרגיע עו"ד ניסים זימבר ממשרד הביטחון את ראשי הרשויות. "אני חושב שהחששות בנושא הם מופרזים", אמר. "אנחנו מתכוונים לאסור על העסקת עובדים זרים בהתאם להחלטות הממשלה".

אלא שגורמים המעורבים בפרויקט אמרו ל"כלכליסט" כי זמן קצר לפני החתימה על המכרז ב־2012 כבר הבינו במשרד הביטחון שלא ניתן יהיה לעמוד בהבטחה להעסיק רק ישראלים. ואולם, עקב הרצון לצאת לדרך עם המכרז הוחלט שלא להתעכב עם אישור בממשלה לשינוי הסעיף האוסר העסקת עובדים זרים, ולפתור את המחסור בכוח אדם תוך כדי בניית הקריה. לכן הקבלנים שעובדים עבור מבט לנגב קיבלו אישור להעסיק כ־300 פלסטינים מיהודה ושומרון, שמהווים כמעט שליש מפועלי הבניין מ־1,040 העובדים שמועסקים במתחם. 500 עובדים נוספים מועסקים באספקת שירותים ומוצרים לקבלנים בשטח.

מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל. השלכה על מכרזים עתידיים צילום: אריאל בשור

תקדים מנהרות הכרמל

העובדים הפלסטינים גם הם לא פתרו את המחסור בכוח אדם שעליו מתלוננת מבט לנגב, שכן שעות העבודה שלהם מוגבלות בשל הצורך לעבור כל יום במחסומים בכניסה לישראל. המחסור של מבט לנגב הוא בעובדים בשני תחומים עיקריים: עבודות גמר ועבודות אלקטרו־מכניקה, שבחלקן עוסקים כיום פלסטינים. על לפי גורמים בקבוצה, נעשו מאמצים גדולים שלא צלחו למצוא עובדים ישראלים, למשל בירידי תעסוקה בנגב.

בעבר כבר החריגה המדינה את האיסור להעסקת זרים בפרויקטים לאומיים, למשל בפרויקט מנהרות הכרמל, אז ניתן לזכיין, חברת כרמלטון, אישור להעסיק עובדים זרים של חברת הכרייה הסינית CCECC בשל המיומנות הייחודית שנדרשה.

אם יתקבל אישור החרגה נוסף, צפוי המהלך להשפיע על שני הפרויקטים הגדולים הנוספים שנותרו לבצע כחלק ממעבר צה"ל לנגב - הקמת קריית התקשוב בבאר שבע וקריית המודיעין ליד צומת שוקת. בשניהם טרם פורסם מכרז סופי, כך שייתכן שאלו כבר לא יכללו איסור להעסקת עובדים זרים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "העברת בסיסי צה"ל דרומה מחייבת מתן מענה דחוף לצורך הגובר בידיים עובדות במקצועות הבנייה. מחסור כזה עשוי לגרור עיכוב באיוש קריית ההדרכה המתוכנן לסוף השנה. עם זאת, הזכיין מחויב לעמוד בלוחות הזמנים ללא קשר לחסם זה או אחר. במערכת הביטחון פועלים לסייע בפתרון המצוקה, שעשויה להתעצם עם ההתקדמות בשלבי מעבר בסיסי צה"ל הבאים דרומה".

המטרה: פינוי צריפין ותל השומר

קריית ההדרכה, או בשמה המקובל עיר הבה"דים, אמורה להחליף מסוף השנה חלק גדול מבסיסי ההדרכה תומכי הלחימה של צה"ל במרכז הארץ ובצפון. על שטח של 250 אלף מ"ר מוקם בצומת הנגב מתחם שאליו ייכנסו בעתיד ההדרכות של חיל הרפואה, הלוגיסטיקה, חימוש, שלישות תיאום וקישור, חינוך, המשטרה הצבאית ועוד. מהלך זה יאפשר לצה"ל לפנות חלקים מבסיס צריפין, תל השומר, מחנה מקלף ברמת גן וחלק מהקריה בתל אביב. קריית ההדרכה תכשיר מדי שנה 90 אלף חיילים, רובם למקצועות תומכי הלחימה, וישהו בה באופן קבוע כ־11 אלף חיילים ואנשי סגל.

בפברואר 2012 זכתה מבט לנגב במכרז לבניית קריית ההדרכה בעלות הקמה של 9 מיליארד שקל. על פי המכרז, החברה גם תקים וגם תתפעל ותתחזק את הקריה במשך 25 שנה כולל זמן ההקמה, ולאחר מכן תמסור את השטח למדינה.

שני שלבים גדולים נוספים כחלק ממעבר צה"ל לנגב הם העברת בסיס של חיל התקשוב ליד אוניברסיטת בן־גוריון. המכרז נמצא בשלבי הליך המיון המוקדם. מהלך שני הוא הקמת בסיס מודיעין גדול בסמוך לצומת שוקת. העתקת בסיסי צה"ל לנגב אמורה להסתיים ב־2018 ולהביא איתה עשרות אלפי משרתי קבע ומשפחותיהם אל הדרום. עלות ההקמה של הבסיסים השונים מוערכת ב־20 מיליארד שקל וחלקה ימומן ממכירת השטחים שיתפנו במרכז הארץ לקבלנים.