קרנית פלוג: "מסתמנת האטה נוספת בצמיחה בישראל"
לדברי הנגידה, "עיקר הגידול בתעסוקה היה בשנתיים האחרונות בענפי השירותים הציבוריים, בעוד שמספר השכירים הישראלים בסקטור העסקי לא צמח"; יעל אנדורן: "האוצר לא מטפל בהעלאת גיל הפרישה"
"הצמיחה בישראל מתואמת עם זו של הכלכלות המפותחות, וגבוהה ממנה, ואנחנו צופים שהפער ימשיך גם השנה. ואולם, בהסתכלות על החודשים האחרונים, מסתמנת האטה נוספת בצמיחה בישראל, והקצב ירד מכ-3% בשנה וחצי האחרונות לפחות מ-2.5% בשני הרבעונים האחרונים, בעוד התוצר העסקי צמח בשני הרבעונים רק ב-1.6%", כך אמרה הבוקר (ג') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועידת הפיננסים בתל אביב.
לדברי פלוג, "הייצוא היה הגורם העיקרי שהביא להאטה ברבעון השלישי, וברבעון הרביעי ניכרו סימני שיפור. אך בשלב הזה הם מרוכזים בעיקר בענפי התרופות ובמידה מסוימת גם בכימיקלים והאלקטרוניקה, וטרם ראינו את ההתרחבות של השיפור לחלקים אחרים של ענפי הייצוא".
- בנק ישראל מציג: משק במשבר
- בנק ישראל הפתיע: הפחית את הריבית ב-0.25%, לרמה של 0.75%
- פלוג: להגדיל את ההוצאה על שירותי חינוך, בריאות ורווחה ולהעלות מסים
"אנחנו רואים המשך עלייה מהירה במחירי הדירות ויש גם עלייה בהיקף המשכנתאות. אנחנו מוטרדים מהעלייה בהיקף המשכנתאות וחלקן בתיקי האשראי של הבנקים. לא נהסס לפעול".
"אנחנו כמובן לא אדישים להתפתחויות בשער החליפין ולכן בנוסף להפחתת הריבית פעלנו בשוק המט"ח", אמרה פלוג וציינה שיתרות המט"ח בבנק ישראל גבוהות מ-80 מיליארד דולר. פלוג ציינה שיתרות מט"ח גבוהות תורמות ליציבות המשק ולעמידותו בזעזועים.
ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל (ארכיון) צילום: ענר גרין לגבי מקורות האשראי במשק ציינה פלוג את המשך העלייה באשראי החוץ בנקאי, בעוד שהאשראי הבנקאי למגזר העסקי ירד ל-50%. פלוג ציינה את המהלכים שנעשו כדי לחזק את היציבות של הגופים הפיננסים בפני זעזועים ואמרה "הרגולציה על האשראי החוץ בנקאי התפתחה באופן הדרגתי ויש בכך סיכון. מעל 100 חברות נכנסו להסדרי חוב משנת 2009 בהיקף חוב של כ-40 מיליארד שקל".
לגבי האבטלה ציינה הנגידה כי "בשוק העבודה נמשכת מגמה מעורבת: שיעור האבטלה ירד ונימצא ברמה נמוכה היסטורית וזאת בזכות עלייה בשיעורי התעסוקה שהתרחשה יחד עם התייצבות בשעורי ההשתתפות ברמה גבוהה מאוד. עיקר הגידול בתעסוקה היה בשנתיים האחרונות בענפי השירותים הציבוריים - בעיקר בחלק הלא ממשלתי של השירותים הציבוריים, בעוד שמספר השכירים הישראלים בסקטור העסקי לא צמח. גם שעות העבודה למועסק בסקטור העסקי ירדו, ושיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון עלה - אלה מבטאים רפיון מסוים בשוק העבודה".
יעל אנדורן: "האוצר לא מטפל בהעלאת גיל הפרישה"
מנכ"לית האוצר יעל אנדורן הכחישה את הפרסומים שלפיהם האוצר יוזם העלאה של גיל הפרישה. לדבריה, משרד האוצר לא עסק בנושא וכי אין לו תוכניות לטפל בו.
"אנחנו רואים שהשכר הריאלי לא הצליח להדביק את קצב הצמיחה וזה מחייב טיפול. אנחנו רוצים לייצר ערך לאדם העובד", אמרה יעל אנדורן. היא התייחבה ליוקר המחייה וציינה שבמשרד האוצר בוחנים את המקטעים כדי להבין היכן יש כשל שדורש טיפול. לדבריה הכוונה לעשות זאת באמצעות הגברת התחרות.
ביחס לתחום האשראי החוץ בהקאי אמרה אנדורן: "התחרות בין ספקי האשראי שיפרה את מצבן של החברות הגדולות אבל לא חלחלה לחברות הבינוניות והקטנות". לדבריה, בימים הקרובים תושלם עבודת הוועדה להסדרי חוב ויפורסמו מסקנות הביניים. "חשוב להחזיר את אמון הציבור בשוק ההון", אמרה אנדורן.
האוזר: "הבעיה היא בניצול הקפיטליזם"
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר אמר כי "אי השיוון בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. גם שיעור הגידול באי השוויון בישראל הוא מהגבוהים. לדבריו הצמיחה הגבוהה בישראל לא חילחלה לכולם ומי שנהנה ממנה הם העשירונים העליונים. "הבעיה היא לא בקפיטליזם אלא בניצול הקפיטליזם. אנחנו צריכים שיהיו כאן 'סוציוקפיטליסטים'" אמר האוזר.
יו"ר רשות ני"ע ציין שההעדפה של חברות טכנולוגיה להמכר או להרשם למסחר בחול היא אובדן דרך "על כל שקל של אקזיט, מדינת ישראל מאבדת 3 שקלים".
