הון אנושי: מוזר השנה

מימין ציון בלס, אלי גידור ואיל מליס

למרות זאת גידור שידר עסקים כרגיל, ואילו משקיף מבית המשפט היה נוכח באירוע הוא היה מתרשם שהספקים, לפחות היום, מיודדים איתו מאוד. למנכ"ל שטראוס ציון בלס אמר גידור, שעדיין ממתין לגזר דינו, שהוא כלל לא מודאג ושלא יתרשם ממה שכתוב בעיתונים. שאלתי למה והוא ענה שמה שכתוב מבוסס על הדלפות של התביעה.

"העיתונאים מגיעים בבוקר", אמר גידור, "שומעים את טענות התביעה והולכים הביתה. איש לא נשאר לשמוע מה באמת קורה, וכך יש רק כותרות והאשמות מצד התביעה, שזה מה שמעניין וזה מה שג'וסי. אני רגוע".

דן שכטמן

אמרתי לו שכך או אחרת המצב של שופרסל כיום לא נראה מזהיר, גם אם הדו"חות של 2013 לימדו על התייצבות. "אף שאני כבר לא בשופרסל", גידור ענה לי, "אני עדיין מאמין בחברה, שתמיד תישאר הבית שלי. מדובר באחת החברות הטובות במשק. האשם בכך שהמכירות לא גדלו מספיק הוא מזג האוויר. השנה לא היה חורף, אז אנשים הפסיקו לקנות". עניתי שאני לא קונה את ההסבר הזה, תרתי משמע, ושסביר יותר שהסיבה לקיפאון במכירות היא שהמשכורות לא עלו, בזמן שהחשמל, המזון והדיור התייקרו. גידור התעקש: "אנשים הם יותר אימפולסיביים ממה שאתה חושב. כשקר הם עושים חמין ומבשלים יותר. הם אוגרים, זה בדוק. אצלנו, בהום סנטר, אנשים לא קנו מוצרי חשמל כי לא היה להם קר. אין לזה שום קשר לעובדה שהמשכורות לא עלו, ואפילו לא למחאה החברתית".

לבלס היתה דעה דומה, ועולם דימויים דומה. "כשיורד גשם כולם נרטבים", אמר, "אין מה לעשות, לכן גם המכירות שלנו ירדו". שאלתי מה הקשר בין מוצרים בסיסיים כמו של שטראוס למזג האוויר, והוא אמר: "תתפלא, האין־חורף משפיע גם על צריכת מוצרי החלב".

איציק אברכהן

יכול להיות שאני טועה, אבל אני מרגיש שבלי קשר למזג האוויר, כרגע זו פשוט עונת ההתבגרות של הציבור, שחושב פעמיים לפני שהוא מוציא כסף, שהולך ואוזל, וגם לא מהסס למחות. רק יומיים קודם לכן עמדו מפגינים ברמת גן מול סניף שופרסל שלי ומחו על המחירים. שבוע קודם, בקריית יובל בירושלים, נכנסו מפגינים כמעט עירומים לסניף שופרסל שלי במחאה על גובה המחירים בו.

זה הוביל אותי לשאול את מנכ"ל שופרסל הנוכחי איציק אברכהן למה בעצם הם לא מורידים מחירים ולפחות משווים אותם לאלה של רמי לוי כדי להקטין את התסיסה. "אנחנו הולכים לקראת הציבור", ענה אברכהן, "אנחנו מביאים לו את החידושים החכמים בעולם. התחלנו להפעיל קופה ממוחשבת, ואצלנו אפשר לעשות קניות באינטרנט מכל מקום בארץ, אפילו מרמת הגולן". אמרתי לו שכל זה טוב ויפה, אבל למה לא מורידים מחירים? "אנחנו נוריד מחירים אם הספקים יאפשרו לנו", חתם.

לפני הטקס הספקתי לשוחח עם אורח הכבוד, זוכה פרס נובל פרופ' דן שכטמן, שבא לקדם את מועמדותו לנשיאות. שאלתי על הכתבה שפרסמתי ב"מוסף כלכליסט", שעסקה בבעייתיות שבהפעלת חברות שמירה פרטיות בצהלה בתל אביב. שכטמן ענה: "נהדר, מדובר ביוזמה ברוכה של תושבים שמגנים על עצמם". אמרתי שמדובר בהפרטה של המשטרה. "העיקר שיש אנשים עם יוזמה", שכטמן אמר.

ואז התחיל הטקס. בזה אחר זה עלו מנכ"לים, מנהלי שיווק ומפתחי מוצר כדי לקבל פרסים על חדשנות ומקוריות. אחד פיתח פתיתים בצורת אותיות, אחר מזון לחתולים עם חמוציות, שלישי מכל פלסטיק לזיתים. את פרס החברות החדשניות ביותר קטפו שופרסל ושטראוס. החידוש היחיד שנעדר שם הוא זה שהציבור ממתין לו כבר זמן רב: הורדת מחירים. אולי מפני שעל זה, לצערי, אף אחד לא קיבל פרס באותו הערב.