מחליפים מנוע

בנובמבר 2012 פצח הפעיל הסביבתי והסופר ביל מקביין בקמפיין Divestment. מטרת הקמפיין של מקביין, שהפך לתנועה עולמית, פשוטה - להסיט השקעה מחברות דלקי מאובנים וגז. "אם זה שגוי להרוס את האקלים, הרי זה גם שגוי להרוויח מההרס הזה", נכתב באתר התנועה. "אנחנו מאמינים כי מוסדות חינוך ודת, עיריות, ממשלות ושאר מוסדות שמשרתים את טובת הציבור, צריכים לבצע הסטת השקעות מדלקי מאובנים".

סטודנטים מפגינים בקליפורניה בדרישה להפסיק את ההשקעה בדלק מאובנים

זה התחיל באוניברסיטאות אמריקאיות. הסטודנטים התגייסו לקמפיין של מקביין והחלו להפעיל לחץ על המוסד שבו הם לומדים. אוניברסיטת הרווארד, המנהלת השקעות של 31 מיליארד דולר שחלק גדול מהן מושקע בחברות דלקי מאובנים, סירבה בתוקף לבצע שינויים. אבל כשהלחץ נמשך, יותר ויותר אוניברסיטאות הצטרפו. אוניברסיטת סן פרנסיסקו למשל התחייבה במאי 2013 להסיט השקעה בסך 51 מיליון דולר מחברות נפט. גם גופים אחרים הצטרפו: ראש עיריית סיאטל הורה כבר בדצמבר 2012 לקרן הפנסיה של עובדי העירייה להפסיק השקעות בחברות דלקי מאובנים מזהמות. תהליך דומה התבצע בבולדר, סנטה פה, פורטלנד ועשרות ערים אחרות. התנועה אף החלה להצמיח הישגים גלובליים: הכנסייה של אנגליה הודיעה בפברואר כי היא שוקלת לבצע הסטת השקעות. בינואר הודיעו 17 ארגונים פילנתרופיים, ובהם ענקית ההשקעות Wallace Global Fund, על הסטת השקעות בסך 1.8 מיליארד דולר מחברות דלקי מאובנים.

במקביל נאלצות ספקיות האנרגיה הגדולות להתמודד עם "הלם פחמן" (carbon shock): האופן שבו חברות הדלקים נאלצות להשקיע יותר ויותר כסף כדי לקצור את פירות דלקי המאובנים. כך למשל ון ואן ביורדן, מנכ"ל ענקית האנרגיה Shell, הודיע שהחברה צופה לרבעון הרביעי של 2013 רווח נקי נמוך ב־48% מהצפוי. הסיבה? תנאי שוק חלשים בזיקוק, הוצאות קידוח גבוהות והפקה נמוכה של גז ונפט. מחקר חדש שביצע הפרלמנט האירופי מגלה כי מוסדות פיננסיים אירופיים כמו בנקים וקרנות פנסיה חשופים להלם פחמן בהיקף של טריליון יורו, ומדינות כצרפת ובריטניה, שמשקיעות יותר מכולן בדלקי מאובנים, עלולות לסבול בעתיד הקרוב מהפסדים של מיליארדים.

ועכשיו מגיע השוק הגדול מכולם - נורבגיה שוקלת להסיט השקעות מדלקי מאובנים. בשבוע שעבר, תחת לחץ ציבורי מסיבי, הודיע הממשל הנורבגי שיקים ועדה לבחון הסטת השקעות מקרן ההשקעות של המדינה, זו שעשתה את ההון העצום שלה מקידוחי דלקי מאובנים בים הצפוני. הקרן הזו, שמנהלת 840 מיליארד יורו, היא לא רק קרן ההון הריבונית הגדולה בעולם, היא גם שחקנית עצומה באנרגיית דלקי המאובנים עם אחזקות גלובליות של 1.3% מערכו של שוק האנרגיה העולמי. אם הנורבגים יחליטו להסיט את השקעותיהם הם לא רק ייצרו טלטלה בענף, אלא גם יקבעו תקדים היסטורי למדינות מתקדמות אחרות.