אנחנו התרופה
כך הפכה חברת שראל מחזון ממשלתי שנועד להיטיב עם בתי החולים הציבוריים לגוף דורסני בתחום הרכישה והשיווק של תרופות בישראל, שצובר עוצמה ורווחים הודות להטבות ממשלתיות מפליגות ואינו מספק דין וחשבון כמעט לאיש
כשנוסעים לאורך כביש החוף, סמוך למחלף נתניה, ניתן להבחין בבניין השייך לאחת החברות החשאיות ורבות־העוצמה במשק הישראלי. לחברה הזאת אין בעלי מניות בשר ודם וגם לא מבנה משפטי סטנדרטי, אך יש לה הכנסות שנתיות גבוהות ממיליארד שקל בזכות מעמד מיוחד שהעניקה לה ממשלת ישראל. לישות התאגידית יוצאת הדופן הזאת קוראים שראל, חברה שנויה במחלוקת העוסקת באספקת ציוד ושירותים רפואיים ופועלת מתחת לרדאר כבר כמעט שני עשורים.
במהלך השנים הלכה שראל וצברה כוח עצום והשפעה - כמו גם אויבים - בתעשיית הבריאות הישראלית. ובכל זאת, למעט מקרים בודדים, היא הצליחה לא לעורר עניין, בעיקר משום שהמבנה המשפטי המתעתע שלה גורם לרבים לראות בה מעין יחידת סמך משעממת של משרד הבריאות, ולא אימפריה כוחנית שהיתרונות שהוענקו לה מאפשרים לה להתמודד בקלות עם מתחרותיה בתחום הרפואי. במקביל, כמדיניות, החברה עצמה מקפידה להתרחק ככל שניתן מאור הזרקורים. "כשעבדתי בשראל כמנהל מכירות קיבלתי רכב חדש, אבל לא היה עליו לוגו של שראל", מספר עובד לשעבר בחברה. "כששאלתי למה זה לא כמו בחברות אחרות, שעל הרכבים שלהן מוטבע לוגו, ענו לי: 'אנחנו עובדים בשקט. לא רוצים שידברו עלינו'".
בשנה האחרונה נדמה היה שנבקע סדק בדממה התקשורתית סביב שראל. זה קרה לאחר שקבוצה אחרת, הפועלת גם היא הרחק מאור הזרקורים, החליטה להתאחד נגדה. מדובר בקבוצת המגדלים המורשים של הקנביס הרפואי, שפנתה נגד שראל משום שמשרד הבריאות החליט להסדיר את תחום גידול והפצת המריחואנה הרפואית. כחלק מההסדרה הוחלט כי שראל, שהמשרד מפקח עליה, היא זו שתפיץ את הקנביס הרפואי. ההחלטה הזאת פוגעת אנושות באינטרסים של מגדלי הקנביס, ויש לה משמעות כלכלית רבה מבחינתם.
אלא שהיצמדות לקמפיין האגרסיבי של מגדלי הקנביס נגד שראל, שבעצמו חוטא לא אחת בפופוליזם ומניפולציות, תהיה טעות. את שראל חשוב לבחון בפרספקטיבה ארוכת שנים. והפרספקטיבה הזאת, כפי שחושף תחקיר "מוסף כלכליסט", מלמדת כיצד הפכה שראל מחזון ממשלתי שנועד להיטיב את מצבם של בתי החולים הציבוריים לגוף דורסני שצובר עוצמה ורווחים בזכות הטבות ממשלתיות, תוך שהוא בוחר שלא לתת דין וחשבון כמעט לאיש על המתרחש בין כתליו.
עמלה על כל פעולה
הרעיון בבסיס הקמתה של שראל, לפני 19 שנה, היה חיובי: שר הבריאות דאז אהוד אולמרט ביקש לסגור את יחידת הרכש הלא יעילה של משרד הבריאות ולהקים במקומה גוף שירכוש תרופות במרוכז מתאגידי התרופות וימכור אותן במחירי עלות לבתי החולים הציבוריים. הרעיון היה שלגוף כזה, שירכז כוח קנייה גדול, יהיה יתרון במשא ומתן מול חברות התרופות והוא יוכל להפחית עלויות עבור בתי החולים.
כבר בשלב ההקמה נטמנו הזרעים שהפכו בהמשך את שראל לגוף כמעט אוטונומי: הממשלה בחרה להקים אותה כגוף פרטי ולא כחברה ממשלתית. לשם כך נבנתה קונסטרוקציה משפטית מורכבת וחריגה בנוף התאגידי. ראשית הוקמה עמותה בשם בתי חולים ציבוריים למען הציבור, שחבריה היו נציגי בתי חולים ציבוריים, רופאים, עורכי דין ואנשי אקדמיה. אחר כך הוקמה החברה הפרטית שראל, שכל המניות שלה הוחזקו בידי העמותה.
בניין שראל בנתניה צילום: נמרוד גליקמן עם זאת, אף על פי שמדובר בחברה פרטית, הממשלה התייחסה לשראל כאל גוף ממשלתי והזרימה אליה מענק של 15 מיליון שקל עם הקמתה, נוסף להלוואה של 20 מיליון שקל. במקביל היא העניקה לה הטבה אדירה, שתקפה עד היום: מעמד מיוחד של ספק פטור ממכרז. משמעות הדבר היא שבתי חולים ממשלתיים, שחייבים לערוך מכרז בכל פעם שהם מבקשים לרכוש תרופות או ציוד רפואי, יוכלו להיות פטורים מהעול הזה אם יבחרו לרכוש את המוצרים באמצעות שראל.
פרופ' ירון זליכה, שהיה החשב הכללי באוצר, הסביר השבוע ל"מוסף כלכליסט" כי הסיבה שהממשלה הקימה גוף פרטי היתה רצונה לעקוף את חוק חובת המכרזים. שראל עצמה כופרת בטענה ומדגישה כי ממילא החילה על עצמה את החובה לערוך מכרזים כשהיא קונה תרופות מחברות התרופות. לדברי גורמים בחברה, הממשלה הקימה גוף פרטי פשוט כדי למנוע מינויים פוליטיים.
ניתן היה לחשוב שמרגע הקמתה של שראל ירוצו כל בתי החולים לרכוש ממנה את הציוד והתרופות הדרושים להם. אלא שהמציאות היתה אחרת. כמה שנים לאחר שהוקמה התברר שבתי החולים הציבוריים הגדולים, ובראשם שיבא ורמב"ם, מעדיפים במקרים רבים לנהל בעצמם מכרזי רכש חרף מורכבותם ועלותם, במקום לקנות תרופות דרך שראל. הסיבה היתה ששראל הפכה להיות ספקית יקרה, שגובה עמלות מבתי החולים כדי לממן את המנגנון העסקי שלה, שהלך ותפח.
בדיקה שערך משרד האוצר ב־2001, כשמונה שנים לאחר הקמת שראל, גילתה כי המחיר של 103 הפריטים שמכרה אז שראל גבוה ב־16% בממוצע מהמחיר ששילם בעבורם בית החולים שיבא, שהפעיל יחידת רכש עצמאית. עובד לשעבר בשראל אמר השבוע ל"מוסף כלכליסט": "החברה גובה עמלה על העבודה שלה. בהתחלה, כשהגעתי לשראל, שאלתי למה בכלל צריכים אותנו וענו לי ש'אנחנו מווסתים את השוק, יוצרים איזונים ומורידים מחירים'. אבל זה לא הסתדר עם העובדה ששראל גובה עמלות על כל פעולה שהיא עושה".
מה גובה העמלות?
"תלוי. בחטיבת הציוד הרפואי שראל גובה עמלה נמוכה יחסית, שנעה בין 5% ל־8%, תלוי אם היא מפיצה את המוצרים בעצמה לבתי החולים או שהספק עושה זאת. אילו שראל היתה עוסקת רק בציוד רפואי, היא כנראה היתה חברה מפסידה. אבל באותו הזמן חטיבת התרופות, בראשות דוד גבאי, שהוא אלוף במשא ומתן ויודע להוריד חברות תרופות על הברכיים, גוזרת קופונים גבוהים ועושה הרבה כסף".
אבי בוסקילה מנכ"ל שראל. "כל עלמה גבוהה מ-15% דורשת אישור שלי" צילום: שראל העמלות שם גבוהות יותר?
"היו מקרים שבהם הקופונים הגיעו ל־30%".
צריך לממן את המערך
הפיכתה של שראל מגוף שנועד להוריד עלויות לגוף שלכאורה מרוויח על חשבון בתי החולים הציבוריים עוררה בעבר ביקורת עזה בדיונים שהתקיימו בכנסת. "למרות כל ההטבות ששראל קיבלה... פטור ממכרז ובלעדיות", הזדעק ב־2004 אמנון כהן, שהיה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, "שראל עדיין יקרה יותר מספק אחר". כהן הגדיר את הקשר בין שראל למשרד הבריאות כקשר תמוה ושגוי.
הביקורת של כהן ודומיו מדויקת בעיקר באשר לבתי החולים הקטנים. אלה, להבדיל מבתי החולים הגדולים, אינם מסוגלים להחזיק מחלקות רכש עצמאיות ולנהל מכרזים יקרים, ולמעשה תלויים בשראל. "בתי החולים הקטנים, נהריה, חדרה, צפת, קונים היום אך ורק דרך שראל", אומר ספק של החברה. "היא קובעת להם מה הם קונים והם כבולים אליה. רק בתי חולים גדולים שיכולים להרשות לעצמם קונים היישר מחברות התרופות ומשלמים פחות".
מנגד, בכירים בבתי חולים ציבוריים דווקא מדגישים את חשיבותה ותרומתה של שראל לבתי החולים. גם במשרד הבריאות רואים בשראל ידידה, והמנכ"ל רוני גמזו אף הצהיר בישיבת העבודה והרווחה בכנסת לפני כחודש וחצי כי הוא תומך בה תמיכה מלאה, וכי היא דווקא מסייעת לבתי החולים הקטנים להוזיל עלויות. גמזו אף הוסיף כי כל בית חולים שסבור ששראל יקרה מספקים אחרים, רשאי לערוך מכרז ולרכוש מהספק הזול ביותר.
אבל כיצד בכלל כיצד הפכה שראל מחברה שאמורה להפחית עלויות באופן גורף לכזו שבחלק מהמקרים דווקא מייקרת את המוצרים לבתי החולים? אחת הטענות המרכזיות היא שהיא נדרשת היום לתמוך במערך מנופח של 130 עובדים, חלקם בעלי שכר גבוה, שיושבים במשרדים מנקרי עיניים. גורמים בשראל כופרים מכל וכל בטענה הזאת . מביקור שערך "מוסף כלכליסט" במשרדי החברה עולה כי המשרדים אינם יוצאי דופן ביחס לנהוג בחברות מסדר גודל זה.
הדירקטור אלי אלעזרא צילום: אוראל כהן מנכ"ל החברה הראשון משה מודעי (אחיו של יצחק מודעי) הקפיד במשך שנים לא לחשוף לציבור את המתנהל בתוך החברה. אפילו כשהגיע לדיון בוועדת העבודה והרווחה בשנת 2006 והוטח בו כי שראל מתנהלת כקופסה שחורה, סירב לפרסם נתונים בנוגע למבנה ההוצאות שלה.
מודעי הוחלף ב־2007 בידי סא"ל במיל' אבי בוסקילה, לשעבר סגן קצין רפואה ראשי, אבל מורשתו החשאית, שנתמכה על ידי הדירקטוריון בראשות מנכ"ל אפריקה ישראל לשעבר, שלמה גרופמן, לא נעלמה לגמרי. עד היום שראל אינה מפרסמת מאזן, דו"ח רווח והפסד, רשימת נכסים מהותיים או מידע על עסקאות עם בעלי עניין. גם את רשימת מקבלי השכר הגבוה ועלות שכרם היא אינה מפרסמת בכתובים חרף היותה למעשה חברה ששייכת לציבור ופועלת למענו. חברות ממשלתיות וציבוריות ועמותות מחויבות לפרסם את הנתונים הללו דרך קבע. עם זאת, יצוין כי המורשת החשאית נסדקה לאחרונה כאשר לפני מספר שבועות, בשלב מתקדם של התחקיר, זימן מנכ"ל שראל בוסקילה את כתב "מוסף כלכליסט" וחשף בפניו חלק מהנתונים שהוסתרו עד כה מעיני הציבור, ואף הציג בפניו את תלוש השכר שלו, תוך שהוא מדגיש כי לו או לחברה אין מה להסתיר. עם זאת, החשיפה הזו מגיעה לאחר שמשך שנים השכילה שראל לנצל את המבנה המשפטי הייחודי שלה. כשהיה לה נוח להיתפס כגוף ממשלתי כדי ליהנות מהטבות מפליגות או להימנע מביקורת ציבורית, היא עשתה כן. אבל כשנדרשה לעמוד בחובות דיווח של גוף שמטרותיו ציבוריות, חזרה והדגישה כי היא חברה פרטית.
שראל השכילה במהלך השנים לנצל את המבנה המשפטי הייחודי שלה. כשהיה לה נוח להיתפס כגוף ממשלתי כדי ליהנות מהטבות מפליגות או להימנע מביקורת ציבורית, היא עשתה כן. אבל כשנדרשה לעמוד בחובות דיווח של גוף שמטרותיו ציבוריות, חזרה והדגישה כי היא חברה פרטית.
120 מיליון שקל הון עצמי
מנתונים שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט" עולה כי הכנסותיה של שראל ב־2013 חצו לראשונה את רף מיליארד השקלים (ב־2012 הן הסתכמו ב־980 מיליון שקל). בכל אחת מהשנים האחרונות צברה החברה רווח נקי של כ־10 מיליון שקל. הסכום הזה לא מועבר לבתי החולים, אלא מתווסף להון העצמי של החברה, שהצטבר לכ־120 מיליון שקל. בימים אלה מתנהל משא ומתן בינה לבין משרד הבריאות בנוגע לגובה ההון העצמי, והמשרד מנסה להוביל להפחתתו ולהעברת העודפים לבתי החולים, כפי שהוסכם עם הקמתה של שראל.
יו"ר הדירקטוריון שלמה גרופמן צילום: אוראל כהן ראוי להדגיש כי כאשר משרד הבריאות ושראל אומרים שהחברה אינה שומרת את רווחיה וכי בחמש השנים האחרונות העבירה 110 מיליון שקלים לבתי החולים הממשלתיים, זה לא קורה בדרך הרגילה של העברת דיבידנד. הכספים מועברים באמצעות הנחות שונות על רכישות של בתי החולים בכפוף להתחייבויות לרכוש בהיקפים מוגדרים מראש. השיטה הזאת עשויה לגרור הטבה מיסוית, אך בעיקר יש לה משמעות הנוגעת לממוצע המחירים של שראל, משום שהיא שגורמת למחיר הממוצע של כלל התרופות להיות נמוך מכפי שהוא באמת.
החומרים שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט" חושפים גם את משכורות בכירי החברה, שלאורך השנים נשמרו בסוד. שכרו של המנכ"ל בוסקילה הוא כ־70 אלף שקל ברוטו בחודש. בכפוף לעמידה ביעדי החברה הוא זכאי לבונוס של עד שתי משכורות. שכר הברוטו של ארבעת הבאים אחריו צנוע יותר ומסתכם בכ־150 אלף שקל ברוטו בחודש במצטבר. עלות שכר חמשת הבכירים היא בין 3 ל־4 מיליון שקל בשנה, ועלות שכר ההנהלה וכלליות, שמגלמת את שכר העובדים שאינם שייכים לדרגי התפעול, השיווק והמכירה, היא כ־10 מיליון שקל בשנה.
הנתונים הכספיים שהגיעו לידי "מוסף כלכליסט" מלמדים ששראל נהנית גם מהכנסה של מיליוני שקלים בשנה מסעיף שלרוב נהנים ממנו בנקים וחברות ביטוח: הכנסות מימון. אלה נובעות מהעובדה ששראל מנצלת את מצב תזרים המזומנים הקשה בבתי החולים הציבוריים ומאפשרת להם לדחות תשלומים בתמורה לריבית חשב כללי (כיום 2.25%). היותה של שראל גוף מממן עלתה גם בדו"ח שחובר במחלקת המחקר של הכנסת לפני כמה שנים, שם נכתב כי משרד האוצר רואה בה מעין "בנק של בתי החולים הממשלתיים, והיא מעמידה לרשותם אשראי של מאות מיליוני שקלים, הכרוך בתשלומי ריבית גבוהים מאוד, המשולמים בסופו של דבר מתקציב משרד הבריאות. בתי החולים עוקפים באמצעות חברת שראל את האיסור החל על משרדי הממשלה ועל יחידות הסמך ללוות בשוק ההון, וכך מגדילים את תקציבם באופן פיקטיבי".
סדק הקנביס
"שראל נולדה בחטא", אומר זליכה, שבעת שכיהן כחשב הכללי ניסה לבטל את מעמדה כספק פטור ממכרז. "ניסינו אז להעביר את החברה לבעלות ממשלתית, ונכשלנו. ניסינו גם להגדיל את הפיקוח על שראל, ובזה הצלחנו חלקית. מונו דירקטורים מטעם משרד הבריאות והאוצר, אבל קשה לי לומר שהפיקוח קיים במלואו".
בית חולים רמב"ם. בי"ח מעדיף לדלג על שראל ולנהל את המכרזים בעצמו צילום: אלעד גרשגורן
ואולם, את ביקורתו של זליכה יש לקרוא בזהירות, שכן החשכ"ל לשעבר הוא כיום כתובת לגורמים שונים המבקשים לנהל קרב מול שראל. מגדלי הקנביס הרפואי ביקשו לגייס אותו לקמפיין נגד שראל, ובמכתב פנימי שלהם שהגיע לידי "מוסף כלכליסט" נכתב: "פרופ' ירון זליכה נתן הצעה... 100 אלף שקל לחוות הדעת הכללית על שראל המבוססת על היכרותו המוקדמת... ועל חוסר הצדק הציבורי ביצירת קרטל כזה... וריטיינר של 25 אלף שקל לחודש לאחר כתיבת חוות הדעת... לארבעה חודשים... המטרה היא... כתיבת חוות דעת השוללת את שראל... שכנוע כל הפקידים הרלבנטיים שלא לאשר את הפטור ממכרז על נושא הקנביס הרפואי".
אגב, שני פקידי מדינה בכירים נוספים נתנו כתף למאמצם של מגדלי הקנביס: מזכיר הממשלה לשעבר עובד יחזקאל, בעליה של חברת ת.א.ר.א. העוסקת ב"ייעוץ אסטרטגי-רגולטורי-ממשלי", והיועצת המשפטית לשעבר של משרד התקשורת נגה רובינשטיין, כיום שותפה במשרד גולדפרב זליגמן. בהמשך אותו מסמך פנימי של מגדלי הקנביס נכתב: "זליכה־רובינשטיין מכירים אחד את השני ומאוד ישמחו לשתף פעולה... שניהם גם יתראיינו באמצעי התקשורת השונים על מנת לעורר את העניין הציבורי, מה שבהכרח יזיז את משרד הבריאות מעמדותיו". רובינשטיין אף הגישה לאחרונה, יחד עם השותף הבכיר במשרדה, אלי זהר, עתירה לבג"צ בשם המגדלים, שנועדה לגרום לביטול החלטת משרד הבריאות למנות את שראל כגוף שינהל את הסדרת המריחואנה הרפואית.
חקירה בלי שיתוף פעולה
הקשר הלא ברור של שראל לעמותה־האם בתי חולים ציבוריים למען הציבור הוביל ב־2005 את רשם העמותות למנות לה חוקר. הרשם ביקש לחקור מדוע העמותה אינה מקבלת, בניגוד להצהרותיה, את רווחיה של שראל. לתפקיד החוקר מונה רו"ח צבי איציק, אז ממשרד יהודה ברלב. מהמשרד מסרו לנו השבוע כי בעמותת בתי חולים ציבוריים למען הציבור סירבו לשתף פעולה ולאור זאת הוחזר התיק לרשם העמותות ללא ממצאים. רשם העמותות דאז ירון קידר מסר השבוע ל"מוסף כלכליסט" כי לנוכח חוסר שיתוף הפעולה עם משרד ברלב התגלגלה המחלוקת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וזה קבע כי אין מקום למנות חוקר לעמותה. גם בדיקה של חברת הייעוץ הכלכלי עדליא, ששכר זליכה, ובדיקה מקיפה של מבקר המדינה בעת ההיא הסתיימו בלא ממצא מהותי.
בעקבות ההתקפות עליה ועל העמותה־האם הגיעה לבסוף שראל לשביתת נשק עם משרדי הממשלה הרלבנטיים. היא התחייבה לאפשר פיקוח נאות ולתמוך בייעול המערכת הבזבזנית שלה. במקביל פרש מודעי והוחלף בידי בוסקילה, ושוקי אורן נכנס לתפקיד במקומו של זליכה. ב־2010 נחתם הסכם מקיף וכולל בין משרד האוצר, משרד הבריאות ושראל, שביסס הסכמות חדשות בין הגופים. בין היתר מונו פקידים ממשרדי האוצר והבריאות למועצת המנהלים של שראל, זאת חרף הוראות נציבות שירות המדינה שאוסרות על עובדי מדינה לכהן כנושאי משרה בתאגידים פרטיים.
10% יותר בכל שנה
חילופי הגברי וההסדר עם הרגולטור אפשרו לספקית התרופות לרדת שוב מתחת לרדאר הציבורי ולהמשיך להתנהל ללא שקיפות מלאה. במקביל המשיכה שראל לצמוח ולתקוע יתדות כמעט בכל בתי החולים הציבוריים. מחזורי המכירות שלה המשיכו לגדול בכ־10% בשנה, והיא שמרה על הבלעדיות שלה באספקת תרופות לבתי החולים הציבוריים הקטנים והצליחה לחדור גם אל כמה מבתי החולים הגדולים.
שיבא, שמאז הקמת שראל התנגד לרכישה בלעדית דרכה, הגדיל בשנה האחרונה את רכישותיו באמצעותה. בית החולים איכילוב, שגם הוא התנגד לרכישות דרך שראל, גם אם באופן מתון יותר, הפך לבן ברית ולאחרונה אף הכניס עשרה עובדים של שראל לניהול מחסני הלוגיסטיקה של חדרי הניתוח שלו כחלק ממה שמגדיר בית החולים כ"רצון לייעל תהליכים בשרשרת האספקה".
אבל מלבד משכורות נאות והטבות שמבוססות על כסף ציבורי, החשאיות שבה מתנהלת שראל אינה מאפשרת מעקב אחר עסקאות שלגורמים בחברה עשוי להיות עניין בהן. בעמותות, בחברות ממשלתיות ואף בחברות ציבוריות קיים פיקוח על עסקאות מעין אלה. בשראל, לעומת זאת, אין לציבור יכולת לוודא שמי מבין חברי הדירקטוריון, ששולחים זרועותיהם לכיוונים רבים במשק הישראלי, אינו מבצע עסקת בעלי עניין.
כך, למשל, תחקיר "מוסף כלכליסט" מעלה את הבעייתיות לכאורה שעלולה היתה להיווצר בעניינו של הדירקטור פרופ' מיכאל פרי, לשעבר סגן נשיא אוניברסיטת חיפה ובהמשך מייסדה של חברת הייעוץ האסטרטגי מיצוב. באתר האינטרנט של מיצוב ניתן למצוא שורה ארוכה של לקוחות החברה, ובהם חברת שראל - החברה שפרי משמש כדירקטור בה.
בשיחה עמו, בתשובה לשאלה כיצד ייתכן שהוא דירקטור בשראל כאשר החברה שייסד מספקת לה שירותים, ענה פרי כי שראל היתה לקוחה בעבר, לפני שמונה לדירקטור בה.
כמה זמן אתה דירקטור בשראל?
"12 שנה".
אז אם 12 שנה שראל לא לקוחה שלך, מדוע היא עדיין מופיעה ברשימת הלקוחות שלך באתר?
"האתר מדבר גם על לקוחות עבר. אתה יודע מה? עכשיו, כשאתה אומר, אני אשנה את זה".
אלא שלא רק שראל רשומה ברשימת הלקוחות של מיצוב. עם לקוחותיה נמנות גם שתי ספקיות מרכזיות של שראל, יצרנית התרופות טבע ומשווקת התרופות ניאופארם - עובדה שעלולה תיאורטית ליצור ניגוד עניינים חריף. "טבע היתה לקוחה בעבר", עונה פרי, "ולניאופרם נתתי חוות דעת משפטית. לאור פנייתך אבקש ממנהל האתר שישנה את רשימת הלקוחות".
פרט לפרי, בדירקטוריון שראל יושבת שורה ארוכה של אנשי עסקים. המוכרים בה הם גרופמן, שנחשב לדירקטור הפעיל ביותר בשראל; הטייקון האשקלוני אלי אלעזרא, בעליהן של חברות רבות ובהן אפרידר והכשרה ביטוח; הלל מילוא, שותף בקרן ההון סיכון אקווה אגרו; פרופ' משה רווח, המכהן כדירקטור בכמה גופים רפואיים, לרבות בבית החולים אסותא העובד עם שראל; ונגה יציב, לשעבר בכירה בחברה לישראל וכיום דירקטורית בבנק הבינלאומי.
לקוחות גם בחו"ל
שראל פועלת תחת כובעים רבים בתפר שבין מפיצת תרופות, יבואנית, יצואנית וספקית פטורה ממכרז, וככזו היא מחזיקה בכוח שמעטים בתעשייה יכולים להתמודד איתו. כך, למשל, היא מעוררת זעם בקרב גורמים רבים כאשר היא רוכשת ציוד רפואי מיבואנים, נוטלת לעצמה עמלה בסך 5%, אבל מחייבת את היבואנים לספק בעצמם את הציוד לבתי החולים. בישיבה שדנה בנושא בכנסת טען שי יעקובי מחברת רז פרוגרס, המייבאת ומשווקת ציוד רפואי, כי שראל מצליחה למכור במיליארד שקל בשנה באמצעות שתי משאיות בלבד, משום שהיא גוזרת קופונים בלי לעשות עבודה, או בלשונו, "מעבירה חשבוניות".
פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות. תמיכה מלאה בשראל צילום: עמית שעל
גורמים עסקיים אחרים מתמרמרים על ששראל חרגה מזמן מהמנדט המקורי שלה ואינה מסתפקת באספקת תרופות לבתי חולים ציבוריים. היא מוכרת גם לבתי חולים פרטיים, למרפאות פרטיות, לחברות עסקיות ולגופים מעבר לים. בית החולים בגינאה של ירדנה עובדיה ובית חולים בגיאורגיה הם רק שתי דוגמאות ללקוחות בחו"ל. חברות תרופות והפצת ציוד רפואי שפועלות מול שראל ולצדה טוענות כי העובדה שהיא יכולה לרכוש מוצרים בזול מתאגידי התרופות ולהציע אותם גם לבתי חולים פרטיים פוגעת בתחרות בשוק החופשי. "היא קונה במחירים נמוכים כי היא מונופול בהפצת תרופות לבתי חולים ממשלתיים, אבל היא מנצלת את המשאב הציבורי הזה גם כדי למכור לבתי חולים פרטיים במחירים שאני לא יכול למכור בהם. זה לא הוגן", אומר בעליה של חברת תרופות בינונית.
ביקורת אחרת, חריפה אף יותר, גורסת כי הקשר ההדוק בין שראל לבין משרד הבריאות מאפשר לה לקבל מידע עסקי חסוי על מתחריה. עדות לכך נמצאת בפרשת אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים), אגף במשרד הבריאות אשר עוסק ברישום, במתן היתרי יבוא ויצוא ובפיקוח ובקרה על ציוד רפואי. מהתחקיר עולה כי שראל קיבלה ממשרד הבריאות בעבר מידע עסקי מסווג על מתחרים. "שראל נחשפה למידע עסקי של החברה שלי באמ"ר, כלומר, למוצר שאני מייבא מספק בחו"ל", אומר מנכ"ל חברת ציוד רפואי. "אחרי שהיא ראתה את זה היא פנתה היישר לספק, הציעה לו תנאים טובים יותר והוציאה אותי החוצה".
דברים דומים אמרה לאחרונה גם חנה לאידרשניידר מאיגוד לשכות המסחר בוועדת הכספים של הכנסת: "כל התיקים שלהם (של גופים המספקים ציוד רפואי - ש"א) שניתנו למשרד הבריאות מתוך אמון שלא יעברו לגוף אחר הועברו לשראל לבדיקה במהלך שלא היה כרוך במכרז ובשום דבר אחר. הגיעו לשם תיקים של חברות פרטיות ששראל היא מתחרה שלהן. כל התוכן שלהן היה פתוח ונגיש לה".
הטענות האלה נלוות לטענות שהשמיעו ספקים באוזני "מוסף כלכליסט" על התנהלות כוחנית של שראל, לרבות אי־ציות לחוק חובת המכרזים שהיא טוענת שהחילה על עצמה. כך, למשל, מכתב שעליו חתום בוסקילה, מנכ"ל שראל, לאחד הספקים שקבל על כך לאחר שהפסיד במכרז, מלמד כי נשללה מאותו ספק זכותו לעיין במכרז שהפסיד בו, זאת אף שבישיבה בוועדה הכנסת האחרונה הצהיר בוסקילה כי "שראל החילה על עצמה את תקנות וחוק המכרזים, והיא פועלת על פי תקנות וחוק המכרזים". בוסקילה אף נימק את סירובו לאפשר לספק לעיין במכרז, וקבע כי הוא סבור שמטרת העיון שדורש הספק היא להיחשף למידע עסקי.
העתיד בקנביס בצ'כיה
לאן פניה של שראל כעת? יש הסבורים כי הקמפיין הנוכחי שמנהלים נגדה מגדלי הקנביס כלל לא נועד להשיג ניצחון בקרב על השוק המקומי. מטרת הקמפיין, הם אומרים, למנוע מהחברה מנתניה להשתלט גם על שוק יצוא המריחואנה הרפואית מישראל (מגעים בין ישראל לצ'כיה בעניין, למשל, כבר מתקיימים). "היום כולם מדברים על כך ששראל תפיץ לבתי מרקחת פה את הקנביס", אומר גורם המקורב למגדלים, "אבל בעצם המלחמה האמיתית תהיה על הכסף הגדול שנמצא באירופה".
תגובות: "שראל אינה צריכה לעבוד בחינם"
תגובת שראל, כפי שנמסרה בשיחה עם המנכ"ל אבי בוסקילה: "נגד שראל מתנהל קמפיין פופוליסטי ורווי הטעיות מצד ארגון מגדלי הקנביס, שלהם אינטרס עסקי ברור שלא להסדיר את תחום הקנביס הרפואי. שראל אינה מונופול והיא שולטת רק בכ־10%–15% מהפצת התרופות. החברה נוסדה כדי להפחית עלויות ואינה יקרה מספקים אחרים".
לעניין העמלות שהיא גובה והטענה שהיו עמלות של 30%: "ייתכן שלאורך השנים היו מקרים חריגים, אבל אלה אינם הכלל. ככלל, העמלה ששראל גובה חד־ספרתית, וכל עמלה גבוהה מ־15% דורשת אישור שלי".
לעניין חברת מיצוב של מיכאל פרי: "שראל אינה לקוחה של מיצוב ולא היתה כזו מאז מוניתי לתפקיד. אין ניגוד עניינים בפעילות הדירקטורים בשראל".
לעניין אמ"ר והעברת מידע על מתחרים מצד משרד הבריאות: "היתה תקופה שבה עובד של שראל, שהיה חתום על הסכם ניגוד עניינים, סייע למשרד הבריאות אך לא נחשף למחירי המוצרים. בכל מקרה, הדבר נפסק לנוכח טענות איגוד לשכות המסחר".
לעניין טענותיו של שי יעקובי: "להגיד ששראל 'מעבירה חשבוניות' זה מופרך. שראל מפעילה מרכז לוגיסטי מפואר, כותבת מפרט טכני, מנהלת מכרז ואינה צריכה לעבוד בחינם. יצוין כי במקרים שבהם החברה לא מבצעת את ההובלה העמלה שהיא גובה נמוכה יחסית". מהחברה נמסר כי בעקבות דבריו היא שוקלת צעדים משפטיים נגד יעקובי.
לעניין הטענה ששראל אינה מאפשרת למפסידים לעיין בתוצאות המכרז: "ככלל שראל מאפשרת לספקים שהפסידו עיון מלא במכרזים, אך כאשר יש חשש שמטרת הספק היא להיחשף למידע עסקי, היא מתירה עיון חלקי בלבד. מבדיקה שערכנו לאור טענתכם מתברר כי היה מקרה של ספק שלא קיבל זכות מלאה לעיון במכרז לאור חשש כי ביקש להשיג מידע עסקי על מתחריו".
לעניין הקשר עם איכילוב נמסר מהמרכז הרפואי: "60% מרכש התרופות של המרכז הרפואי נעשים על ידי שראל. מספר קטן של עובדי שראל מוצבים כדרך קבע במתחם המרכז הרפואי לצורך ניהול מחסן קדמי של שראל, שהוקם לטובת חדרי הניתוח, מתוך רצון לייעל תהליכים בשרשרת האספקה".
תגובת משרד הבריאות: בכל פעם שאנו מבקשים להסדיר את נושא הקנביס, גורמים אינטרסנטיים מבקשים להכשיל זאת, הפעם באמצעות תקיפת שראל. הדירקטורים מטעם המדינה הממלאים תפקיד בשראל אינם מקבלים שכר מלבד שכרם בשירות המדינה. לעניין אמ"ר, בעבר, כדי להאיץ רישומים, נעזר המשרד בשראל. הפרויקט הסתיים כמתוכנן ולא הופסק בשל טענות איגוד לשכות המסחר".
ירון זליכה מסר כי אינו עובד עם מגדלי הקנביס.
פנייה לעו"ד ברוך אברהמי שמרכז את פעילות עמותת בתי חולים ציבוריים למען הציבור לא נענתה.
