איך להתמודד עם היחס המחפיר בשדות תעופה?

דיוויד היקר, 

אני לא בטוח למה בשדות תעופה מתנהגים כך, אבל אני אספר לך מה עוזר לי כשאני נקלע למצבים כאלה, ואני טס לא מעט.

כשאני מבין שאני הולך להיתקע כמה שעות טובות בטרמינל, או גרוע מכך, בתוך הכיסא שלי, על מסלול ההמראה, הדבר הראשון שאני עושה הוא לנסות לחשוב על נפלאות הטיסה ולהזכיר לעצמי עד כמה הטכנולוגיה הזאת מדהימה. זה עוזר לדקה או שתיים.

שדה תעופה שדה התעופה בכלכותה הודו צילום: בלומברג

אחר כך אני מנסה להסתכל על החוויה העגומה, על חוסר הסבלנות של אנשי הביטחון, על התשובות האוטומטיות שדיילי הקרקע עונים לי לפעמים, על מה שנראה לי כמו חוסר אכפתיות מצד נציגי החברה כלפי הבעיות האישיות שלי ובאופן כללי על העובדה שאני מקבל יחס דומה בכל שדה תעופה בעולם כמעט. בזה אני מוצא ראיה לתכונות האנושיות שמשותפת לכולנו, משפחת האדם. בכל טרמינל, נמל ומעבר גבול בעולם המאבטחים והצוותים המקומיים גסי רוח ולא מתחשבים.

המסקנה שעולה מכך, בעיניי, היא שברגע ששמים אנשים שונים, בעלי אמונות שונות, מרקע שונה ותרבות שונה, באותו המצב - במקרה זה בתפקיד כפוי הטובה, המתיש והשוחק של שירות לקוחות ועבודה מול נוסעים חסרי סבלנות ועצבניים - כולם מתגלים כאותו דבר פחות או יותר. כולם, בסופו של דבר, יישברו ויפסיקו "לקחת את הנוסעים" אישית.

וככל שיותר אנשים טסים ומבקרים בשדות תעופה שונים בעולם, יותר אנשים מגלים את קווי הדמיון העמוקים בינינו. ומי יודע, אולי התסכולים האלה הם מה שיקרב אותנו להשגת שלום עולמי, איחור אחרי איחור, תלונה אחרי תלונה.

בכל אופן, זה מה שאני מספר לעצמי כשהטיסה מתעכבת ואני תקוע

בטרמינל, בלי הסברים, ולאף אחד לא אכפת ממני. וזה ממש עובד. 

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il