המס הירוק: איך זה שדווקא מכוניות היוקרה המזהמות מוזלות

השבוע פרסמה מחלקת המחקר של בנק ישראל דו"ח המפרט את השפעות המיסוי הירוק שמוטל על רכבים על המשק הישראלי. עד 2009 הוטל על כל המכוניות שנמכרו בישראל מס קניה בגובה של 75%. בשלהי שנת 2009 נכנס לתוקפו מתווה המס הירוק, שקבע שעל כל רכב יוטל מס קניה בגובה של 83% - ומשיעור מס הקניה האמור יופחתו סכומים שנעים בין אלף ל-15 אלף שקל, בהתאם למידת הזיהום שהרכב פולט. מידת הזיהום נקבעת על פי נוסחה הלוקחת בחשבון את שיעור הפליטה של מספר גאזים מזהמים. 

שלא במפתיע, הדו"ח של בנק ישראל מצביע על שתי מגמות עיקריות, שמוכרות לנו היטב מן הדו"חות התקופתיים של רשות המסים המסכמים את ההתרחשויות בענף הרכב, בין 2000 ל-2008 חלה עלייה בנפח המנוע הממוצע של המכוניות ששווקו בישראל. לעומת זאת, מ-2009 חלה ירידה מתמדת בנפח המנוע הממוצע של המכוניות. פירוש הדבר, שהרכבים המזהמים התייקרו ואילו הרכבים הנקיים הוזלו. בפועל המצב בשטח יותר מורכב.

הפגנה נגד זיהום אוויר (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי

ראשית, נתוני בנק ישראל מתייחסים למדידת השוק משנת 2000 ועד היום. בשנת 2000 נמכרו בישראל כ-167 אלף מכוניות חדשות. לשם השוואה, בשנת 2013 נמכרו בישראל כ-213 אלף מכוניות. חלק ניכר מן הגידול קשור בשני גורמים עיקריים: בין 2000 ל-2009, כאשר הונהג שווי השימוש הליניארי, נהנו חברות הליסינג מפריחה חסרת תקדים, הפריחה היתה כה עזה עד שחלק ניכר מהמכוניות שנמכרו היו מדגמים משפחתיים בעלי מנועי 1.6 ליטרים.

רכבים אלה הלכו עם השנים והפכו לכדאיים כל כך עבור חברות הליסינג, עד שנישות הרכבים הקטנים הלכו ונחלשו וזה מסביר את העלייה המתמדת בנפח המנוע הממוצע. משנת 2009, עם כניסת מתווה המס הירוק, התווספו לשוק דגמים חדשים רבים בעלי מנועים קטנים. אבל מתברר כי כניסתם לשוק לא נעשתה על חשבון מכוניות משפחתיות.

בנוסף, כיום נפח מנוע כבר אינו מהווה אינדיקציה לסוג הרכב: מכונית הדיזל המשפחתית הפופולארית ביותר, רנו פלואנס טורבו דיזל, כלל אינה מצוידת במנוע בנפח 1.6 ליטרים, אלא במנוע בנפח 1.5 ליטרים. רוב המכוניות המשפחתיות של פולקסווג,ן שנהנות מפופולאריות גבוהה בקרב ציי הרכב, מצוידות במנועים זעירים, בנפח 1.2 ליטרים בלבד שמפיקים הספקים גבוהים באמצעות מגדשי טורבו.

ב.מ.וו סדרה 7

דווקא רכבי היוקרה הוזלו

מעבר לכך, לטענת בנק ישראל הרכבים הירוקים הוזלו ואילו הרכבים המזהמים התייקרו, אלא שבפועל השוק מתנהג אחרת. בשלוש השנים האחרונות, מאז הצגת רוב דגמי המיני המודרניים, כמעט ולא חלו תנודות במחיריהם, בוודאי לא כלפי מטה. לעומת זאת, רכבי היוקרה הכבדים הוזלו בשנתיים האחרונות, לא בגלל ניקיון המנועים, אלא משיקולי תחרותיות.  אלה המזהמות

בשוק היוקרה מתחוללת תחרות עזה מול סוכני יבוא אישי ומול דגמים עממיים שמנסים "לחדור" אל שוק היוקרה. ב.מ.וו, אאודי, אינפיניטי ומרצדס, הצטרפו בשנתיים האחרונות לחגיגת הוזלות המחיר ומחיריהן הרשמיים של מכוניות היוקרה, אלה שנחשבות למזהמות, נמוך כיום בשיעור ניכר ממחירם לפני כשלוש שנים.

האם הישועה וההוזלות יגיעו מפלח השוק הפופולארי ביותר של הרכבים המשפחתיים? לאו דווקא. המחירים הרשמיים של המכוניות המשפחתיות, שנעים בין 128 ל-132 אלף שקל למכונית משפחתית בעלת מנוע 1.6 ליטרים, גבוהים יותר משהיו אי פעם (לפני כ-6 שנים מחירה של מכונית משפחתית בישראל היה 114 אלף שקל). יתרה מזאת, כאשר בוחנים את דגמי המכוניות המשפחתיות שהוצגו בשנים האחרונות מגלים שהמנועים הולכים וקטנים. הציון הירוק הולך ומשתפר.

פיאט 500. רכב קטן ופחות מזהם

אז מדוע המחיר דווקא מטפס. התשובה: בגלל שערי מטבעות, בגלל השכלולים הטכנולוגיים וגם בגלל ציי הרכב. אלה אינם מעוניים שהיבואנים יוזילו מחירים ויפגעו בערכם של ציי הרכב. מסיבות אלה, נתוני בנק ישראל לא מייצגים את המציאות.

בשעתו, כאשר ביקשנו מרשות המסים הסבר מדוע באוגוסט האחרון עודכן מתווה המיסוי הירוק כך שהמיסוי הפך מחמיר יותר, נענינו שמדובר בדאגה לבריאות הציבור ובצורך להפוך את המכוניות ליותר נקיוות. מחברי הדו"ח קובעים חד משמעית: כשעוד ועוד ישראלים קנו מכוניות, נגרמה פגיעה להכנסות המדינה.