החשכ"לית והממונה על השכר עצרו את הרפורמה בחשמל

ההכרזה על הרפורמה בחברת החשמל שתוכננה להיום נדחתה ברגע האחרון לאור חוסר שביעות של הפקידות הבכירה במשרד האוצר מתנאיה. מדובר בהתנגדות בעיקר מצידם של החשבת הכללית והממונה על השכר באוצר. ביטול ההכרזה התבצע שעות ספורות לאחר ההזמנה לקחת חלק באירוע. ההתנהלות הזו בצירוף העובדה שממילא הוחרגו מההמלצות הסופיות הסכמות עם העובדים תמוהה במיוחד לאור מצבה הבעייתי של חברת החשמל והצורך למצוא פתרון מיידי לבעיותיה הפיננסיות ־ חובות אדירים של 74 מיליארד שקל.

אלא שמנהל רשות החברות הממשלתיות בינתיים לא מתרשם מההתנגדות ביתר האגפים באוצר ושוקל להציג את עקרונות הרפורמה בכל מקרה.

מיכל עבאדי בויאנג'ו אורי יוגב. הוא דוחף לצאת, היא רוצה לעצור צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

שאלות ביחס לתזרים

משרד האוצר העמיד אתמול בחזית ההחלטה לבטל את ההכרזה את מנכ"לית המשרד יעל אנדורן. אנדורן לא היתה חלק מהוועדה בראשות מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב, לא השתתפה בדיונים מול הוועד, לא ישבה במצגות של רשות החשמל והממונה על ההגבלים.

אולם בתום ישיבה שהתקיימה אתמול, ערב ההכרזה על הרפורמה גילתה אנדורן עולה שהחורים ברפורמה כל כך גדולים, שהם מערערים את עצם קיומה. אלא שמי שאחראית בעיקר על דחיית ההכרזה על הרפורמה היא לא מנכ"לית האוצר אלא דווקא החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו. החשבת הכללית בחנה מספר תחשיבים ותרחישים בנוגע להשפעת הרפורמה על מצבה של חברת החשמל ביום שאחרי. בחינה של אותם תחשיבים העלתה חשש שהמדינה לא בטוחה בעצמה במודלים שהיא מציעה לרפורמה, ובהיעדר תעריף חשמל קבוע קשה לנבא כיצד ייראה תזרים המזומנים של החברה בשנים הקרובות. החשש השני הוא שכל מה שמציעים לחברת החשמל עלול "לחזור כבומרנג" למדינה, שתגלה עוד כמה שנים שהרפורמה לא הגשימה את ייעודה, בעיקר בנושא נתח השוק בתחום ייצור החשמל.

מתנגדים לחריגות השכר

לחששות של עבאדי הצטרפו בימים האחרונים גם אלו של הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם שאמר כי הצגת הרפורמה ללא הסכמות עם העובדים מסוכנת ומעקרת את המסקנות מתוכן. אמסלם גם חשש שבדרך הזו יולבנו חריגות השכר של עובדי החברה אותם דורש אמסלם מהעובדים להחזיר.

וועד העובדים דורש כחלק מהרפורמה "לכבס" את כל חריגות השכר - מדובר בקרוב ל־4 מיליארד שקל שאף הוזכרו בדו"ח מבקר המדינה. עוד דורש הוועד מענק חתימה, מענק פיצוי לפורשים והגדלת שכר הבסיס של מי שיישאר. העלות הכוללת היא כ־11 מיליארד שקל, אבל הממונה על השכר והחשבת הכללית לא רוצים לשלם סכום כזה.

עוד סעיף שנוי במחלוקת כפי שעלה אתמול בישיבה באוצר הוא מודל הסחר בחשמל, אותו "שוק סיטונאי" שאמור להתקיים ביום שאחרי הרפורמה - במקור המדינה רצתה להוציא את ניהול המערכת מידי חברת החשמל, להקים חברה ממשלתית חדשה ולתת ליצרנים להתחרות על בסיס יומי על התעריף - אבל אז התגלה שמי שכבר סגר חוזים לא יכול להשתתף כי זה לא יעבוד עם המודל הפיננסי שלו. סוגיה נוספת שעלתה אתמול היא הבקשה הבלתי מתפשרת של סוגיה נוספת שלא נפתרה היא תעריף החשמל. כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הכנסות חברת החשמל אמורות לרדת כבר בשנת הרפורמה הראשונה בכ־15%, אולם בהיעדר צעדי התייעלות, מכירת רכוש, הנפקה בבורסה והמרת הון למניות - החברה תסיים את 2015 בהפסד של 3.5 מיליארד שקל. והחשש הוא שבעלת הבית, מדינת ישראל, תיאלץ להכניס את היד לכיס.

מעל כל אלה עומדת המחלוקת הכי גדולה - שאלת היום שאחרי הרפורמה. מחישוב שהוצג אתמול בבוקר התגלה שכושר הייצור של חברת החשמל ב־2018 יישאר באותה רמה גם ב־2025, הודות למכירת שלושה אתרי ייצור והקמת שתי תחנות כוח חדשות, שיאפשרו לה גם לשכור עובדים חדשים בשכר נמוך יותר מאלה שיפרשו במסגרת הרפורמה. אם כך, שואלים באוצר, מה הטעם ברפורמה אם חלקה של חברת החשמל בשוק החשמל נותר זהה? הרעיון החדש היה שחברת החשמל תמכור את האתרים, אבל לא תקים חדשים - וזה כבר ממוטט את כל המודל עליו גובשה הרפורמה.

אלא שגם הרגולטור הרלוונטי לחברת החשמל, רשות החשמל לא מודע לפרטים מהותיים ביחס לעתיד החברה והרפורמה. לפני כשלושה שבועות שלחה רשות החשמל - שתפקידה לקבוע את התעריפים במשק החשמל - מכתב חסוי למנכ"ל רשות החברות אורי יוגב, שם היא מזהירה שהרפורמה דינה להיכשל. לתפיסתם ולחששו הגדול של הממונה על השכר אמסלם, כל מה שיתנו לחברת החשמל הוא בגדר "מתנה על מתנה", כך שעלות הרפורמה עלולה להתברר כגבוהה מדי ותיפול בסופו של יום או על כתפי האוצר או על כתפי הציבור.

יצרני החשמל הפרטיים, שמתנגדים לרפורמה, מיהרו לברך על הפשלה של האוצר. "ועדת יוגב נולדה בחטא. מצד אחד, הוטל עליה ביצוע רפורמה במשק החשמל, ומצד שני - הבראת חברת החשמל והשגת הסכמות עם הוועד", אומרים שם, וקוראים "לבטל את הפארסה".