על סף חתימת עסקת הגז עם וודסייד: האוצר קבע מתווה למיסוי מכירת גז ללקוחות זרים

יותר מעשרה חודשים לאחר האישור על ייצוא גז מישראל ללקוחות זרים ובהיקף של עד 40% מנפח המאגרים שהתגלו בישראל, ויותר מחצי שנה לאחר הניסיון לקבע מודל פיננסי, משרד האוצר הודיע היום (ג') על קביעת מתווה מיסוי חדש לייצוא גז מישראל.

המתווה החדש, שגובש על ידי מנכ"לית המשרד יעל אנדורן, מפורסם "בדקה ה90"  לפני החתימה המיועדת של עסקת מאגר הגז לווייתן, שבמסגרתה אמורים השותפים שם - נובל אנרג'י, דלק ורציו - למכור 25% מהאחזקות לענקית האנרגיה וודסייד בעבור כ-2.71 מיליארד דולר. העסקה אמורה להחתם עד סוף השבוע הנוכחי, וצוותים של החברה האוסטרלית כבר נמצאים בישראל זה כשבוע כדי לסגור את פרטי העסקה.

מאגר הגז לווייתן

המודל החדש מתייחס לייצוא גז נוזלי בלבד באמצעות מתקן ימי צף (FLNG), ומתייחס רק לכ-20% מנפח המאגר. עבור ייצוא בצנרת הולכה למדינות שכנות נותר המודל הקודם שמתבסס על מסקנות ועדת ששינסקי וקובע כי מכל עסקת גז המדינה תגבה מס כללי של עד 62%.

הבעיה עם מודל המיסוי של ייצוא הגז הייתה החשש שחברות הגז ימכרו את הגז לחברה בת במחיר נמוך, וזו תייצא אותו במחיר גבוה כאשר המיסוי הסופי יגזר מנקודת המכירה הראשונה. למרות החשיבות, עד היום לא נסגר הנושא.

לפיכך, המדינה רוצה שהמיסוי יגזר מנקודת המכירה האחרונה, מה שהוביל אותה לקבוע מודל של "מחירי העברה", כלומר המכירה בין חברת הגז לחברת הייצוא. לפיכך, המודל שנבחר באוקטובר האחרון על ידי רשות המסים הוא "מתודולוגיית ה-netback לקביעת מחירי העברה ", כלומר שכל עסקה מכירה וייצוא תחושב בנפרד לצורך המיסוי. תשואה זו תקבע רק בעתיד וברגע המכירה, כאשר האוצר רוצה לקבע תמחור של 10 עד 12 אחוז על ההון.

עוד נקבע שמחיר המינימום לעניין המיסוי לא יהיה מחיר השוק המקומי, זאת כדי לא לקבוע העדפה לייצוא על פני מכירה לישראל. לפיכך, מחיר עסקאות הייצוא שיבחן לא יהיה אחיד אלא ממוצע של כלל העסקאות במשק.