לא רק שכר: התנאים שכדאי לנהל עליהם משא ומתן בעבודה

"יכולת התמרון (leverage) של עובד קשורה פחות לניסיון ויותר לכמה קשה לגייס עובדים בתפקיד שלו באותו הזמן. יש תפקידים מאוד מבוקשים כמו למשל עכשיו מפתחי מובייל ולעומתם יש תפקידים כמו מהנדסי תשתית תקשורת שהביקוש שלהם ירד", אומר גיל שלי, מנכ"ל צבירן. ככל שהתפקיד שלך יותר נחשק כך הסיכוי שהמעסיק ייעתר לבקשותיך גדל. לפני שאתם ניגשים למשא ומתן, חשוב לאסוף כמה שיותר מידע כדי שנקודת הפתיחה שלכם תהיה טובה ככל האפשר. "אם אתם כבר ממוקדים בחברה מסוימת בידקו אילו תנאים היא נותנת מבחינת בונוסים, בידקו באינטרנט רמות שכר, אם זה מתאפשר דברו עם עובדים בחברה, או עם חברת השמה. הדבר החשוב ביותר במו"מ הוא לאסוף כמה שיותר מידע מראש", אומר שלי.

מעבר למשא ומתן על השכר ישנם תנאים והטבות שיכולים להיות שווים הרבה כסף או להפוך את העבודה לטובה יותר עבורכם:

1. תנאים סוציאליים

יש דברים שקשה להתמקח עליהם עם המעסיק כמו למשל גובה ההפרשות לקרן הפנסיה, בנושא זה חשוב לדעת מה החברה מציעה, אבל השכר לפיו משולמות ההפרשות לתנאים סוציאלים בהחלט נתון למשא ומתן. למשל, אם אתם לוקחים רכב כנגד ויתור על שכר זה יכול להתבטא בכך ההפרשות לתנאים סוציאליים ייעשו לפי שכר נמוך יותר. יש הבדל משמעותי בין שכר של 30 אלף שקל לחודש או 25 אלף שקל. כמו כן, ישנם מעסיקים שמפרישים לעובדים כספים עבור קרן השתלמות וישנם גם תחומים מסויימים כמו בהייטק בהם זה מאוד מקובל. צריך להיות מודעים לתנאים המקובלים בתחום ולדעת לבקש אותם. כאשר מדובר בקרן השתלמות חשוב לברר מה גובה ההפרשה של המעסיק. לדברי שלי מרבית החברות מפרישות 7.5% מהשכר לקרן ההשתלמות. יש חברות שמפרישות עד גובה התקרה של הפטור ממס (15,712 שקל) ויש כאלו שעל כל המשכורת. "בכלל לא בטוח שעדיף להפריש לקרן מעבר לתקרה הפטורה ממס, יש חברות שמסכימות לתת את ההפרש לעובד במזומן", אומר שלי.

לפי איזו משכורת מחושבות ההפרשות הסוציאליות שלכם? צילום: עטא עיווסאת

תנאים סוציאליים נוספים שיש חברות שמציעות ויכולים להסתכם במאות שקלים בשנה הם ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים וביטוחים רפואיים שונים. גם לגבי שעות נוספות, כדאי לברר אם החברה משלמת עבור שעות נוספות או שהשכר הוא גלובלי. רצוי להגיע למו"מ מוכנים עם ידע לגבי הטבות קטנות אך משמעותיות מבחינה כלכלית כמו סבסוד ארוחת צהריים, הוצאות נסיעה ואפילו שי לחג.

2. גמישות בשעות העבודה

יש תפקידים שאינם מאפשרים גמישות בשעות העבודה כגון שירות לקוחות או תפקידי ייצור במפעל, אבל במשרות אחרות לא תמיד יש צורך להיות במשרד בשעות נוקשות. בתפקידים שבהם ניתן לאפשר זאת מעסיקים רבים יהיו מוכנים ללכת לקראת העובד. "הענקת גמישות בשעות תלויה באדם, בלויאליות שלו לארגון ובאיך שהמנהלים רואים אותו. זה משהו שכדאי לעובד להעלות וההמלצה היא להעלות את זה מוקדם ככל האפשר בתהליך, כי בסופו של דבר הבעיות יצוצו גם ככה", אומרת מלי חלד. לפי גיל שלי, לפחות בתעשיית ההייטק אין גמישות בשעות. "רוב החברות לא מאפשרות עבודה מהבית ומעט מאפשרות עבודה בשני שליש משרה", הוא אומר.

כשניגשים למשא ומתן עם המעסיק חשוב להגיע עם כמה שיותר ידע מראש צילום: שאטרסטוק

3. השתלמויות והכשרות

הכשרות מקצועיות והשתלמויות יכולות לתרום להתפתחות האישית של העובד וכן לאירגון שיקבל עובד מיומן ומקצועי יותר. ברגע שההכשרה קשורה לתפקיד, יש לגיטימיות רבה יותר לבקש אותה. "אם אדם עושה תפקיד מסויים ורוצה להתפתח מבחינה מקצועית באמצעות קורס אז כמובן שבקשה כזו יכולה להיענות בחיוב בקלות רבה יותר מאשר הכשרה שלגמרי לא קשורה לתפקיד ולא תתרום לארגון. מדובר במצב בו שני הצדדים מרוויחים - העובד מתפתח מבחינה מקצועית וגם לחברה כדאי להשקיע בעובד הזה", אומרת חלד. היא ממליצה להצמיד את הבקשה לשיחת המשוב השנתית. "בזמן שהעובד מבין שהמנהל מאוד מרוצה ממנו ואף מציב יעדים נוספים אפשר להעלות את עניין ההכשרה הנוספת. כמובן שאם רואים בעובד אדם שעומד להתקדם לתפקיד ניהולי יש מקום לבקש הכשרה לתפקיד", היא אומרת.

4. ימי חופש

 בישראל אמנם יש חוק שמחייב את המעסיק לתת מספר ימי חופש בשנה לכל עובד לפי ותק אבל מדובר רק במינימום. מעבר לכך, מספר ימי החופשה שמקבלים עובדים תלוי במדיניות החברה ובבכירות העובדים. "ככל שאתה יותר בכיר הסיכוי שלך להשפיע על כמה ימי חופש תקבל גבוה יותר, אבל חשוב להתעכב על הנושא כי יש לחופשות ערך כלכלי רב", אומר שלי. לפי נתונים של צבירן ברוב החברות יש מדיניות חופשה אחידה לכלל העובדים ובחלק קטן יותר של החברות מכסת החופשות נקבעת בחוזה אישי. חשוב לנהל משא ומתן על ימי החופשה כי ברגע שזה נקבע מספרם יעלה יחד עם שאר עובדים. חבר הנהלה בכירה בשנה הראשונה זוכה בממוצע ל-2.5 ימי חופש יותר מאשר מנהלים בדרג ביניים. מנהלים בדרג הביניים מקבלים בממוצע בשנה הראשונה 1.5 ימי חופש יותר מאשר שאר העובדים. לפי החוק עובד בשנה הראשונה מקבל 10 ימי חופשה (בהנחה שהוא עובד 5 ימים בשבוע).

ימי החופש שתקבלו תלויים במדיניות החברה ובבכירות צילום: שאטרסטוק

5. אופק קידום ו"טייטל"

לפני שאתם מחליטים לעבוד בחברה כדאי לדעת מה מדיניות הקידום של עובדים בה. האם נהוג לקדם עובדים מבפנים או שבכל פעם שמתפנה תפקיד בכיר "מצניחים" עבורו מישהו מבחוץ? "זה מסוג המידע שצריך לאסוף על חברות לפני שמחלטים לעבוד בהן. אין דרך לברר זאת מלבד לראיין עובדים בחברה", אומר שלי.

נניח שהחלטתם שיש אופק קידום, האם כדאי לכם להסכים לשכר נמוך משציפיתם מכיוון שבעתיד אתם מאמינים שהמשכורת שלכם תעלה? "חברות לא יודעות היום בכמה הן יעלו את השכר בשנה הבאה. הן מגבשות מדיניות שכר ומעלות משכורות לפי מה שקורה בשוק ולא לפי העובד הספציפי. לכן, לא הייתי מסתפק בהתחלה בשכר נמוך יותר בהסתמך על כך שהחברה מעלה משכורות כל השנה. זה דבר שיכול להשתנות ואין לך בתור עובד שום דרך להשפיע עליו", אומר שלי. עם זאת, כן מומלץ לברר מהי מדיניות הבונוסים בחברה כי הבונוס מהווה חלק מחבילת השכר.

לשם התפקיד שלכם, או "הטייטל" יש משמעות בעיקר בקורות החיים. "הרבה אנשים מזלזלים בזה אבל ל'טייטל' יש משמעות כלכלית. הגדרת התפקיד כוללת גם את ה'טייטל' בעיקר בחברות גדולות. בחברות קטנות אין לזה כל כך משמעות אך מצד שני הרבה יותר קל להן לחלק תארים", אומר שלי.