388 אלף שקל

לפעמים צריך לשפשף את העיניים כמה פעמים כדי להיווכח שמה שכתוב, שחור על גבי לבן, הוא אמיתי. זה מה שקורה למי שקורא את נימוקי היועץ החיצוני לחברת אנטרופי למתן הבונוס המיוחד למנכ"ל מגדל הפורש יונל כהן. 

תקציר הפרקים הקודמים: בעל השליטה במגדל שלמה אליהו החליט לתגמל את כלל עובדי החברה בבונוס חד פעמי בהיקף של שתי משכורות. כהן, המנכ"ל הפורש, לא מצא סיבה לוותר על הבונוס המיוחד, בגובה 388 אלף שקל, אף שהוא זוכה לחבילת תגמול מהמדושנות בשוק. 20 מיליון שקל שווייה. 20. מיליון. שקל.

באמת קשה למצוא מקרה יותר עקום מזה של כהן. הרצון שלו להיפגש עם שתי משכורות נוספות, אף שכבר שאב מהחברה 20 מיליון שקל בשנה אחת, מעיד על כך שכהן איבד את המצפן הפנימי. זה נראה לו בסדר לבקש עוד שתי משכורות. למה?

את התשובה ניתן לקרוא במסמך ההנמקה שסיפק היועץ החיצוני של אנטרופי, רואה החשבון אדיר ענבר. היועץ מפליא בנימוקיו הרציונליים מדוע צריך כהן לקבל שתי משכורות נוספות. ענבר כותב כי מסקנות ועדת התגמול של דירקטוריון מגדל, שהחליטה להחריג את המענק המיוחד, הנן מובנות וסבירות, וכי המענק נועד לבטא את ההערכה לתרומת כלל עובדי הקבוצה להישגי החברה. בדק ענבר ומצא שאכן כהן היה אחראי להישגי החברה בתקופות הרלבנטיות ופסק כי המענק מגיע גם מגיע לו.

יונל כהן צילם: אוראל כהן

ענבר הוא אולי רואה חשבון מדופלם, אבל לא עושה שימוש בשכל הישר. פעולה שכזו היתה מביאה מיד למסקנה שמי שמקבל שכר של 20 מיליון שקל בשנה לא צריך לקבל עוד בונוס מיוחד שנועד להיטיב עם עובדי החברה השייכים למעמד הביניים, שלעולם לא יזכו להתקרב לשכר הקרוב אפילו לשכר המופרע של כהן. לכן הצדקת הבונוס של כהן בשם עקרון השיוויון היא אחד העיוותים הגדולים שנראו כאן.

20 מיליון השקלים של כהן מורכבים מסעיפים של אי תחרות, מבונוסים ומשלל פינוקי תגמול שלהם זכאים מסודרים דומים. למשל איזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח, שחבילת השכר שלו עמדה ב־2013 על 18 מיליון שקל; ולמשל אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס, שחבילת השכר שהוא רוצה להעביר מגיעה ללא פחות מ־12.4 מיליון שקל. זו הבעיה העיקרית במנגנונים שנקבעו כדי להצדיק את שכר המנכ"לים. כל מנכ"ל מוצא לו את טבלת ההשוואה שטובה לו, לא חשוב כמה היא מעוותת. זו גם קבוצת ההשוואה שבאמצעותה מנמק ענבר מדוע הוא תומך במענק ההזוי שיקבל כהן. ועל זה נאמר - אמור לי מי קבוצת השוואה שלך ואומר לך מי אתה.