נפתח הקרב על התקציב - דן הראל: "בעוד חודש צה"ל יפסיק את האימונים"

הקרב על תקציב הביטחון ל-2015 נפתח היום במלוא עוזו, כאשר מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, הכריז בוועידת הנגב של כלכליסט כי "בעוד חודש ומשהו צהל יפסיק את האימונים בגלל חוסר תקציב".

בשיחה עם עורכת כלכליסט, גלית חמי, אמר הראל כי מערכת הביטחון הודיעה על כך מראש - "אישרו לנו את התוכנית הזו - לא יהיו אימונים בצה"ל, וזה בשנה שבה יש יותר כסף. מערכת הביטחון צריכה לקיים את עצמה. מי שחושב שנוכל להוריד 3 מיליארד מהתקציב ולקיים את 2015, טועה. ראש הממשלה ושר האוצר בעצמם לא יסכימו לזה". המזרח התיכון עובר שינויים אדירים, בסוריה איראן ומצרים. יש כאוס. אנו חייבים לשמר את רמת הביטחון. אנו חיים כאן היטב מכיוון שצה"ל חזק ומרתיע את כל האזור. אני אומר במפורש שהתקציב לא מספיק לשנת 2014. אני לא מוציא את הזקנה למסדרון - נגמרו לנו הזקנות - לפי ועדת ברודט היינו אמורים לקבל ב-2014 תקציב של 61.7 מיליארד שקל, בפועל קיבלנו 51 ועוד תוספות. כמה זמן עוד ניתן לשמר את המערכת חיה באופן כזה?", התרעם הראל.

מנכ"ל משרד הביטחון הרחיב בדבריו בנושא הקמת עיר הבה"דים בנגב. "דיברו מילים גבוהות רבות על הדרום ועל החלום. בבוא היום כשההייטקיסטים יצטרכו לעבור לנגב, אם הם לא ירצו - אז נכשלנו".

"מצד אחד המדינה רוצה לקדם את הנגב ומצד שני הנגב אמור להפוך מפריפריה למרכז. ניתן לעשות זאת באמצעות קיצור זמן הנסיעה או באמצעות פיתוח הנגב", אמר הראל.

"מעבר צה"ל לנגב יניב תועלת. בניית מחנות שאין כדוגמתה בתולדותנו הנושאת רווח לספקים. על זה יש מעגל שני של שיפור תשתיות- עשרות אלפי אנשים יעברו לנגב והדחיפה שאנו נותנים דוחפת קדימה את כל התשתיות. יש כאן רווח של רווחה, תרבות, רפואה וגם מימוש קרקעות, ישוב הנגב ופיתוחו".

"צה"ל נמצא בנגב ואנו רואים זאת היטב בעשר השנים האחרונות. צה"ל ומחנות זרועות היבשה הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, עיר הבה"דים, בסיסי חיל אוויר, תקשוב, כל אחד ואחד מאלה מופיע בנגב וצה"ל כבר נוכח בנגב. נבטים הוא בסיס ענק, שכונת רמות מקיימת הכנה לקמפוס טרום צבאי למקצועות המודיעין ואני מקים קריית הדרכה בנגב. יוקם גם מחנה מודיעין, מחנה בבאר שבע וגדוד קשר מטכ"לי במשמר הנגב. יש בכך תועל למשק, לפריפריה, הצבא כיום אינו צבא בו חותמים חמש שנים קדימה. האתגר הוא לשמר נגדים ונגדות, אנשי טכנולוגיה, שיודעים שעליהם להישאר בגלל האתגר בצבא, לעומת המגזר הפרטי. לנו יהיה קשה לשכנע הייטקיסט מרעננה לנסוע שעה וחצי לנגב".

דן הראל, מנכ"ל משרד הביטחון וגלית חמי, עורכת כלכליסט צילום: נמרוד גליקמן

"השנה תצא קריית תקשוב בהתאם לתשתיות וקיריית מודיעין בהמשך. הרבה מאוד אנשים: 32 אלף משרתים, מהם עשרת אלפים אנשי קבע. סלתא ושמנא של צה"ל יעברו לנגב", אמר הראל והרחיב בעניין לוחות הזמנים: "נוריד שבעה בה"דים תומכי לחימה. הם ירדו מצריפין ל-240 אלף מטרים רבועים שיקימו שמונה חברות בניה שנלחמות לעמוד במועד  שנקבע לדצמבר. זה פרויקט של 2.2 מיליארד שקל שיאוכלס בתחילת 2014. אנו חורגים בזמן בגלל מחסור בידיים אך נעמוד במשימה ויעברו כאן 90 אלף איש שילמדו תמיכת לחימה. פרויקט שני הוא קריית התקשוב. כל המחשוב והפיקוד שימנו 1,500 מהנדסים בתחום ההייטק, מחשבים והצפנה - כולם ירדו לנגב ליד באר שבע כאשר פארק ההייטק נמצא בסמוך. מדובר בפרויקט של 7 מיליארד שקל. אני מדבר על אכלוס בשנת 2018 אם יחתם מכרז השנה. בנוסף, אמ"ן יעבור לנגב וקריית המודיעין תאכלס 15 אלף איש".

איך מכניסים 30 אלף איש לרכבת שמכילה רק 11 אלף?

הראל הרחיב גם בעניין הקשיים שעומדים בפני משרד הביטחון: "יש בפנינו אתגרים שניתן לפתור. אם הם לא יפתרו לא נצליח כי לא ניכנס להרפתקאה שתפגע בצה"ל- תשתיות תחבורה בעייתיות, כבישים לבאר שבע, רכבות לבאר שבע. אנו זקוקים ל-30 אלף איש שיסעו לבאר שבע ברכבת שיכולה להכיל 11 אלף איש. הזמן שנדרש לפרויקט כמעט אזל. אנו עובדים עם המשלה כדי למצוא פתרונות. מעבר לכך יש פתרונות דיור להשכרה, פרויקטים שירימו בתים עם יזמים שיקבלו רשת ביטחון כדי שצעירים יוכלו לגור שם. אנחנו זקוקים גם לקרקע לשכונות מגורים שאנו נקים".

הראל המשיך: "מעבר לכך, חסרים בדרום רופאים. בית חולים סורוקה כבר כעת לא נותן מענה לצרכי הצבא. בנושא ידיים עובדות, נכשלנו בהכשרת ישראלים בעבודות דורשות מומחיות. כדי שנפנה את צריפין אנו זקוקים לאישור ל-300 עובדים זרים ויש החלטת ממשלה שמנעה זאת. הנושא בטיפול. מעבר לכך יש נושא תקציב-יש החלטה לפיה 4 מיליארד שקל מתקציב הביטחון ישמש מכיס הצבא. אך יש 9 מיליארד שאמורים לממן את ירידת המחנות, נכון להיום אין לזה תקציב ואי אפשר לחתום על מכרז ללא גיבוי תקציבי", הסביר הראש.

"אני מאמין שאנו יכולים לעמוד במאמץ להגשים את התכנית, ביחד עם כל משרדי הממשלה ניתן לדחוף, זה לא שמשרד התחבורה לא רוצה רכבת לדרום. אם נסיע 30 אלף אנשי צבא לדרום ברכבת, גם אנשי הייטק ירצו. ניתן להפוך את הנגב למרכז סייבר. אמר כאן שותף במשרד סומך שזו שאלה של אם ומתי. אנחנו שם, אנחנו מחוייבים וזה יקרה כשתשתיות יאפשרו. תחילת החזון מתממשת, ירידת הבה"דים מפנה קרקע בצריפין ואנו שותפים לתכנון של 7,000 יחידות דיור-נתחיל בשיווק הקרקע ואם יהיו לנו ידיים עובדות, אז אנחנו בשנה הבאה נתחיל בשיווק קרקעות צריפין. זהו חלק ממשולש הברזל של הקיריה ותל השומר-שגם על הכוונת-אנו נוריד עשרים מחנות לדרום-כולל את תל השומר. אנו נשאיר כמה מחנות עוגן במרכז וזהו אתגר שיעלה שמונים מיליארד שקלים", דברי הראל.

לתת להייטקיסטים מעטפת של מגורים ותוספת שכר

בנושא שימור כוח האדם ציין הראל כי: "העוסקים בסייבר לא טרודים בפנסיה. דמיינו את אנשי היחידות הטכנולוגיות בצומת גלילות, גרים ברמת השרון. 70% מנשותיהם עובדות – רובן בהייטק. אנחנו נותנים להם משכורת נמוכה אך הם גם מקבלים סיפוק ויכולת לקבל אחריות בתחומים שהם שיא הטכנולוגיה. בבוא היום כשיצטרכו לעבור לנגב, אם הם לא ירצו - אז נכשלנו. לנסוע שעה וחצי לנגב זה קשה - הם מרוויחים שליש וחצי משכורת ממה שמציעים להם בחברת הייטק מעבר לרחוב. בחברת הייטק הם יקבלו משכורת משולשת ורכב יותר גדול - אנו מדברים על מה שנקרא מעטפת משאבי אנוש. כמו כל רופא שיורד לנגב וכל אדם שעובר להייטק בנגב שהממשלה מסבסדת את שכרו - אנו רוצים לתת מעטפת של מגורים ותוספת שכר. אם מתוך 10,000 אנשי הייטק רק 3,000 יגיעו לדרום - נכשלנו".

לדבריו, "המעבר לנגב אינו מתבצע בחינם. בנקודה כלשהיא יצטרך הציבור לממן אתת המעבר".

הראל התייחס לנושא הפנסיה של אנשי הקבע שעלה לכותרות בתקופה האחרונה: "תקציב גמלאי ופעילי משרד הביטחון מהוות 44% מתקציב הפנסיה. יש ספינים נגדנו ואני רוצה לומר שהמשכורות אינן שמנות. הצבא הוא הארגון הגדול בישראל - יותר מפי עשר מהארגון שאחריו. עבדנו עם האוצר על תכנית ביגור. כשהייתי סגן רמטכ"ל פרשו בגיל 42, היום הגיל הוא 47 ואנו בדרך למעלה. בפועל לא נדרש בכל מקרה צבא זקן. לפי "כלכליסט" המשכורת הממוצעת של גמלאי צה"ל היא עשרת אלפים שקל. אלפי גמלאים מרוויחים מ-4,000 עד עשרת אלפים שקל ברוטו - לפי דו"ח הממונה על השכר. אנו במקום מאוד נמוך בטבלת השכר הממוצע. כך לא ניתן להחזיק צבא איכותי".