מכה לכיל: גרמן מתנגדת לתוכנית לבצע פיילוט לכריית פוספטים ליד ערד

שרת הבריאות יעל גרמן מתנגדת לאפשר לכיל לבצע פיילוט לכריית פוספטים ליד ערד. כך נודע ל"כלכליסט". זאת לאחר שהדו"ח של המומחה החיצוני ששכר המשרד, פרופ' ג'ונתן סאמט האמריקאי, הגיע למסקנה כי מהפיילוט לא ניתן יהיה להסיק כי "לכרייה בהיקף מלא לא יהיו השפעות בריאותיות שליליות", אך צופה עלייה בתחלואה ובמקרי מוות , בשל חלקיקים מזהמים באזור.

להחלטה של גרמן עשויה להיות השפעה קשה על פעילות מפעל רותם אמפרט של כיל, שבעבר טענה כי אם לא יאפשרו לה לכרות בשדה בריר היא תיאלץ לסגור את המפעל בתוך 6 שנים ולפטר רבים מ־1,000 עובדיו. על פי ההערכות, בשדה בריר יש פוספטים בשווי של כ־25 מיליארד דולר.

גרמן, שהודיעה על עמדתה לראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אמרה אתמול ל"כלכליסט" כי "זו החלטה לא פשוטה, עם הרבה מאוד משתנים, וקיבלתי אותה כשרה שעומדת בראש המשרד שאחראי על בריאות הציבור". גרמן הוסיפה כי לא היו עליה לחצים: "אני לא יודעת מה זה לחצים, אבל היו הרבה מאוד גורמים שרצו להיפגש ולהשפיע ונפגשתי עם כולם, כולל נציגי רותם אמפרט, וגם הייתי בשדה בריר".

ניצחון לתושבי ערד

תושבי ערד יכולים לרשום החלטה זו של גרמן כניצחון במאבק שלהם נגד מתן האישור לכרייה. התושבים חוששים כי הזיהום שייווצר כתוצאה מהכרייה יפגע קשות בבריאותם של תושבי העיר, המרוחקת 3 קילומטר מהאתר, ושל תושבי היישובים כסייפה ואל־פורעה הסמוכים אליו, ואף יכול להביא למוות.

מישור שדה בריר צילום: חיים הורנשטיין

בכיל טענו בעבר כי אין דו"ח של משרד הבריאות שקבע באופן חד־משמעי כי הכרייה תסכן את בריאות התושבים, מה גם שעובדי כיל כיום בריאים ואין אצלם תוספת תחלואה. בנוסף אמרו בכיל כי אם יהיה דו"ח שיוכיח מעבר לכל ספק שתהיה פגיעה בריאותית משמעותית בתושבי האזור, החברה תוותר על הכרייה.

החלטה של גרמן לא בהכרח סותמת את הגולל על הנושא. עתה עוברת ההכרעה לחברי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בדרום, ומטבע הדברים לאמירה של שרת הבריאות יהיה בה משקל מרכזי.

כיל מתעקשת: אין סכנה

הפיילוט עליו הוחלט בסוף השנה שעברה הושג כפשרה בין משרד הבריאות, תושבי ערד וחברת כיל. בכירי המשרד התנגדו לכרייה עוד ב־2012, אז תמך סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בהחלטת המשרד שלא לאשר כרייה. הפשרה הגיעה לאחר מאבק ארוך של תושבי ערד, וכללה גם הסכמה כי לפני ביצוע הפיילוט תתקבל חוות דעת של מומחה חיצוני ומשרד הבריאות פנה אל פרופ' סאמט.

הפנייה אל סאמט נעשתה לאחר חוות דעת סותרות שהתקבלו ממומחים ששכרו (בנפרד) משרד ראש הממשלה, כיל ועיריית ערד. הדו"ח של סאמט לא פתר את המחלוקת באופן חד־משמעי והשאיר את קבלת ההחלטות בידי הממשלה. סאמט כתב כי תחת ההנחה כי כל כרייה תעלה את מספר החלקיקים המזהמים באוויר ומכאן גם טומנת בחובה סיכון, תפקיד הממשלה יהיה להחליט האם הסיכון הוא כדאי.

יעל גרמן צילום: עמית שעל

ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כתב לגרמן כי מהדו"ח של סאמט עולה כי הסיכון המרבי הצפוי לתושבי ערד מכרייה מלאה, כלומר תחת ההנחה שתושבי הפזורה הבדואית לא יהיו נוכחים באזור הכרייה כפי שהם כיום, הוא ל־6.6 מקרי מוות נוספים על כל 10,000 נפטרים במצב רגיל. במקרה של ערד, מדובר על נפטר אחד נוסף בכל 9 שנים. סיכון שכזה, כותב גרוטו, הוא גבוה יותר מהסיכון שמקובל בעולם המערבי כסיכון סביר. בארה"ב, לדוגמה, מקובל להגדיר סיכון סביר כמקרה מוות אחד על כל 10,000 נפטרים במצב רגיל.

ההחלטה הדרמטית של גרמן מצטרפת למצב הקשה בו כבר נמצא כיום רותם אמפרט. בימים אלו מנסה כיל להחיל תוכנית קיצוצים במפעל, שבמהלכה יפרשו מרצון לפחות 115 עובדים. מזה שלושה שבועות העובדים משביתים את המפעל, בשל הזמנה של 4 עובדים לשימוע שלפני פיטורים וכוונה לפטר עוד 19, בנוסף לכ־106 שהסכימו לצאת לפרישה מוקדמת.

הוועד מתנגד לפיטורים ודורש כי כיל תגייס עובדים חדשים במקום אלו שיעזבו, כדי שלא להגדיל את עומס העבודה במפעל.

מכיל נמסר בתגובה כי "ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה בנדון, שתשפיע באופן ישיר על עתיד הנגב ועל יכולת הקיום של יישובים בנגב המזרחי. ניסיון של 60 שנות כרייה בישראל, בנוסף למחקרים רבים, מוכיחים כי אין כל בעיה בריאותית בכריית פוספטים, והיא נמוכה באלפי מונים מכל פעילות תעשייתית, תחבורתית ואנרגטית בערים בישראל".