שמים גבול לשכר הבכירים: הכל בזכותי (ובזכות הריבית)

בימים הקרובים אנו צפויים לשמוע איך תפגע ההגבלה שמקדם שר האוצר יאיר לפיד במערכת הפיננסית כולה. בכירים יתבטאו, בעילום שם כמובן, ויטענו כי בתנאים החדשים המוסדות הפיננסיים לא יצליחו לגייס אנשים טובים. כי, לטענתם, איזה מנהל שפוי ורציני ירצה לעבוד בשביל (רק) 3.5 מיליון שקל בשנה? הפגיעה תהיה קשה, הם יאמרו, כי במערכת הפיננסית חייבים מנהלים יקרים. אחרי הכל הם עושים עבודה חשובה – מנהלים את המערכת הפיננסית, יסכמו הבכירים.

במוסדות הפיננסים, שדיווחו בחודש האחרון על גובה שכרם של חברי ההנהלה הבכירה, אנו רואים לצד המנכ"ל והיו"ר מגוון תפקידים נוספים שנמצאים ברשימות אלו באופן קבוע. הרבה סמנכ"לים שמקבלים שכר ברמה של 1–2 מיליון שקל בשנה. ואנו, שלא יושבים בקומות העליונות במשרדים של המוסדות הפיננסיים בלב תל אביב, מסתכלים עליהם ביראה וחושבים שאם הם משתכרים כל כך הרבה, הם בטח עושים עבודה חשובה. הם הרי מנהלים בבנק/ קרן פנסיה/ חברת ביטוח/ חברת כרטיסי אשראי.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

יש גם מנהלים מוכשרים

כאן חשוב לעצור ולהדגיש: ישנם אנשים מאוד מוכשרים שמנהלים את המערכת הפיננסית בישראל. אלא שמי שמכיר את התעשייה הזאת מקרוב יודע להטיל ספק בחשיבות עבודתם של חלק מהאנשים ברשימות השכר. כך למשל, סמנכ"ל האסטרטגיה יהיה זה שבדך כלל יביא רעיונות ספק מוזרים, ספק מוצלחים, אלא שמחלקת התפעול - שם רוצים בעיקר להצליח להחזיק את הראש מעל המים - ישבצו את אותם רעיונות בתוכנית העבודה של 2018, ולכן לרוב הוא מעביר את ימיו בארוחות צהרים עם סמנכ"ל הפיתוח העסקי. זה האחרון, יביא מצידו הצעות לפתיחת סניפים, בשנה שלאחריה יציע לצמצם סניפים, בשנה שלאחריה להתמקצעות והסבת סניפים, ולאחר מכן למיזוג סניפים. ואם בכל זאת יהיה איזה רעיון אמיתי שיעלה על שולחן ההנהלה, יהיה זה היועץ המשפטי שברוב המקרים ימצא את הדרך להרוג אותו.

צריך לזכור כי המוסדות הפיננסיים בישראל הם ספינות ענק שעובדות על מנוע אחד בסיסי: אתם. הם לוקחים מהלקוחות כסף היכן שרק ניתן.

כל זמן שהריבית שתשלמו על האשראי תהיה גבוהה מהריבית שתקבלו על הפיקדונות וכל זמן שביטוחי המנהלים שלכם ימשיכו להניב דמי ניהול שמנמנים, הספינות ישוטו קדימה. אולי עם מכות קלות פה ושם, אבל קדימה. ולכן, הגופים האלו יכולים לשאת על סיפונן הנהלה ענקית ויקרה במשכורות שהן לא בהכרח מוצדקות.

7.1 מיליארד שקל רווח

ב־2013 גם ענף הביטוח וגם הבנקים סיכמו שנה מוצלחת מאוד. חמשת הבנקים הגדולים הציגו רווח מצרפי של 7.1 מיליארד שקל, וחמשת חברות הביטוח עם רווח כולל של כמחצית מכך. אבל רגע לפני שהנהלות המוסדות הפיננסים מייחסות את הרווחים הנאים הללו לכישורי ההנהלות הייחודיים והחד פעמיים, ומשתמשות בכך כתירוץ להצדיק את תוכניות התגמול הנדיבות לבכירי המוסדות, צריך לזכור שהרווחים הללו מגיעים בזכות עוד כמה מאפיינים של המערכת הפיננסית ושל תנאי השוק:

פעילות במבנה שוק מונופוליסטי: בענפים בהם רמת התחרות אינה גבוהה קל יותר להציג רווחיות עודפת. אף אחד מהגופים הפיננסים הגדולים בישראל לא עובד על שולי רווח דקים. כך למשל, בין חברות הביטוח לא קיימת תחרות על הכספים - 132 מיליארד שקל - שמנוהלים בפוליסות ביטוחי המנהלים המשתתפות ברווחים שדמי הניהול בהן גבוהים מאוד. כלומר, בין אם ההנהלה מבריקה ובין אם לא, מדפסת הכסף בחסות הפוליסות כבר תוסיף את הנתח שלה לתוצאות החברה.

הריבית הנמוכה על פקדונות הבנקים: סביבת הריבית הנמוכה שנמשכת בארץ כבר שנים ומביאה לריביות אפסיות בפיקדונות הבנקאיים, שולחת את החוסכים לשוק ההון. את ההשפעה של הסטת החוסכים לשוק ההון על הבנקים ניתן לראות בעליה נוספת בעמלות מפעילות בשוק ההון שמוצגת בדו"חות השנתיים של הבנקים לשנת 2013. כך למשל, הבנק הבינלאומי, בנק שמוטה פעילות בשוק ההון, מדווח על עליה של 7% ברווח מעמלות מפעילות בניירות ערך, ועלייה של 21% בעמלות מהפצת מוצרים פיננסים. הבנקים בעצמם מייחסים זאת לעליה בנפח הפעילות של הלקוחות, ולא למהלך גאוני כזה או אחר של ההנהלה.

הריבית הנמוכה ופריחת המוצרים הפיננסים: מנקודת מבטם של הגופים המוסדיים הריבית הנמוכה מייצרת הכנסות נאות לתעשיית קרנות הנאמנות שצמחה ב־35% במהלך 2013, כך שכלל הנכסים המנוהלים בה הגיע של 230 מיליארד שקל. גם תעודות הסל, פוליסות החיסכון והתיקים המנוהלים פרחו בשנה זו. על כל אלו, גוזרים הגופים הפיננסיים קופון.

הריבית הנמוכה והעלייה בנטילת משכנתאות: אחד המרוויחים העיקריים בשל הריבית הנמוכה הוא בנק מזרחי טפחות, הבנק הגדול בתחום המשכנתאות שהציג ב־2013 עלייה בהיקף של כ־12% לעומת שנה שעברה. על בועת הנדל"ן שמתדלקת את שוק המשכנתאות והובילה לצמיחה אדירה בפעילות הבנק לא צריך להכביר מילים, אבל יתכן שהיא גם הסיבה לכך שהבנק הציג תוכנית תגמול נדיבה לבכיריו. לפי התוכנית נושאי משרה יוכלו להשתכר עד 125% משכר הגבוה ביותר של מקבילם בקבוצת ההשוואה - ארבעת הבנקים האחרים.

הריבית הנמוכה ושוק המניות: הריבית הנמוכה מובילה גם את השווקים לשיאים, שנשברים שוב ושוב. לאחר שנה של פריחה באג"חים, כעת אנו רואים פריחה בשווקי המניות ומדד ת"א 25 נסחר ברמות שיא. השווקים הגבוהים משתקפים היטב בעיקר בדו"חות חברות הביטוח, שמנהלות תיקי נוסטרו (ביטוחי חיים, כללי והון) עצומים בהיקף של 110 מיליארד שקל שמנוהלים בשוק ההון. כלומר, שווקים גבוהים ולקוחות שבויים יובילו לרווחים עודפים, גם אם ההנהלה לא תציג מיומנויות גבוהות.