בניינים חולים

"התסמינים האלה חולפים כשאתה יוצא מהבניין", מסביר ד"ר בני מלנקי, מנהל מקצועי של חברת אמירים בריאות וסביבה ומומחה לתחום הבניינים החולים. במילים אחרות, כשאין בניין - מתחילים להרגיש טוב יותר.

יולי חורש, בטר אייר צילום: אריאל שרוסטר

ד"ר מלנקי מספר שלפעמים כמה שעות באוויר הפתוח מספיקות לסילוק התסמינים, ולפעמים, אם החשיפה לבניין ממושכת, נרגיש טוב יותר רק בסוף השבוע, כשנתרחק ממנו לפרק זמן משמעותי. במקרים כאלה ניתן להסביר במונחים רפואיים ברורים את הדכדוך של החזרה למשרד ביום ראשון בבוקר.

הממשלה אחראית רק לאוויר שמחוץ לבניין

לדברי ד"ר מלנקי, הסיבות העיקריות לתסמונת הן חוסר אוורור מספק והתרבות חיידקים, ובעיקר עובשים, במערכות המיזוג של הבניין, שלא מנוקות כמעט לעולם. "אין אבא רגולטורי לנושא הזה, אף אחד לא לוקח אחריות", הוא אומר, "גם בבניינים החדשים שנבנים בארץ אין מספיק אוויר צח, ואפילו כשיש אוויר צח הוא לא מגיע לכל מקום. חוסר אוורור מביא לעליית רמות הפחמן הדו־חמצני בבניין, יש התרבות של עובשים במערכת המיזוג, וישנו נושא יובש האוויר - האוויר מהמזגן יוצא יבש מדי וזה גורם ליובש בעיניים וצריבה והרגשה רעה. יש גם בעיה של רהיטים שפולטים חומרים, שטיחים שצוברים אבק ולכלוך, לפעמים בעיות תאורה ועוד. כל הדברים האלה יחד גורמים להרגשה רעה".

ח"כ דב חנין ניסה בעבר למצוא גורם רגולטורי שיטפל בבעיה, אך ללא הצלחה. מסמך מסכם של מחלקת המחקר והמידע של הכנסת ב־2011 ציין כי משרד התמ"ת דאז (כיום משרד הכלכלה) לא מפקח על איכות האוויר בבנייני משרדים, והמשרד להגנת הסביבה טען כי אין לו סמכות על האוויר שבתוך הבניין אלא רק על האוויר שבחוץ. המסמך סיכם כי יש צורך בחקיקה בנושא, אך מאז לא נעשה דבר.

כשאין רגולטור פעיל, ניתן לצפות מהמעסיקים שיקחו אחריות על הטיפול בבעיה, ולו רק משום שעובדים עם כאבי ראש ועיניים צורבות הם עובדים פחות טובים. בפועל, מעט מאוד חברות נדרשו לנושא, ועוד פחות ביצעו צעדים לשיפור המצב.

פתרון פרוביוטי או חיטוי בכימיקלים

חברת בטר אייר הישראלית מציעה מערכות שמשפרות את איכות האוויר בבניין באמצעות פרוביוטיקה סביבתית. מה זה אומר? כשאנחנו נוטלים אנטיביוטיקה יש צורך לקחת גם תוסף פרוביוטי כדי לשקם את החיידקים הטובים בגוף, ובאותו אופן גם סביבת החיים שלנו צריכה טיפול חיידקי נאות, שלאו דווקא כולל השמדת חיידקים מזיקים.

בחברה יוצאים נגד חומרי החיטוי, ואומרים כי הפתרון הוא לא קטילת החיידקים והעובשים, אלא הוספת חיידקים "טובים" שיאזנו את התמונה הסביבתית לטובתנו, ויטפלו באותם חיידקים ועובשים שעלולים לגרום למחלות ותסמונות שונות.

בדיקה של החברה בבית חולים ידוע בישראל - שבשל תוצאות הבדיקה סירב לחשוף את זהותו - העלתה כמות משמעותית של עובשים במסנני המיזוג, כולם ברמות החורגות מההמלצות של ארגון הבריאות העולמי (WHO).בחברה מסבירים שבתי חולים הם ככל הנראה תיבות הפנדורה הגדולות של מערכות המיזוג, ובאופן אירוני שם נמצאות גם האוכלוסיות הרגישות והפגיעות ביותר למעבר של חיידקים ועובשים מעוררי מחלות.

בטר אייר הוקמה ב־2009, והבעלות בה נחלקת שווה בשווה בין פזית גלבוע ורועי בן חיים וקבוצת אקוסנס של יולי חורש, שי קוטנר ומיכאל הופמן. הגישהשמציגה החברה, של "חיה ותן לחיות" עם מגוון רחב של חיידקים ועובשים, מנוגדת כיום לחלוטין לתפיסות המקובלות בענף. כך, הפתרונות המתחרים של החברה לטיפול בתסמונת הבניין החולה מבוססים על קטילה של החיידקים והעובשים, באמצעות ניקוי וחיטוי של הבניין כולו או של תעלות המיזוג בלבד, באמצעות רובוטים מנקים או עם מגע יד אדם. בינתיים, ככל הנראה, הטכנולוגיה המבטיחה ביותר להפוך לסטנדרט בקטילת החיידקים היא טכנולוגיית UV, שבאמצעות תאורת UV קוטלת את כל מה שחי בתעלת המיזוג.

יולי חורש, ממקימי בטר אייר, טוען שהבעיה המרכזית בגישות הניקוי הללו היא שחומרי חיטוי מכילים לפעמים כימיקלים מסוכנים, ושבאופן כללי הריגה של חיידקים גורמת בסוף היום לפיתוח של חיידקים אלימים יותר - בדיוק כמו מה שקורה היום עם חיידקי־העל העמידים לאנטיביוטיקה.

בנק הפועלים מהמר על החיידק הידידותי

הלקוח הראשון של בטר אייר היה מגדל עזריאלי, שהתקין את המערכת של החברה בבנייני המשרדים. בדיקה של מערכת המיזוג בבניין גילתה מושבות גדולות של עובשים מסוג פניציליום ואלטרנריה. במקרה כזה מומלץ לערוך ניקוי יסודי של מערכת המיזוג כולה. במקום ניקוי בעזריאלי היו מוכנים להמר על המערכת של בטר אייר, שהצליחה במקרה הזה לפתור את הבעיה.

כיום נמנים עם הלקוחות של בטר אייר גופים גדולים כתיאטרון הקאמרי, בנק הפועלים, הילטון ובזן - אך לדברי חורש, "לא קל לשווק את הפתרון שלנו, במיוחד כשהלקוחות שלך הם בעלי בניינים שמנסים לחסוך בעלויות התפעול. מצד שני אני לא רוצה להתלונן כי ההכרה בנושא הזה הולכת וגדלה". הפתרון של בטר אייר עולה 500–5,000 שקל לחודש לבניין, אך יש לציין כי עדיין אין בדיקה קלינית מקיפה שמוכיחה מעל לכל ספק כי הפתרון של החברה הוא יעיל.

בחברה מתקינים מערכות דומות גם בחו"ל, איטליה, הונג קונג, סינגפור ועוד, אך עדיין נמצאים בתחילת הדרך. בחברה הושקעו כמה מיליוני דולרים בטכנולוגיה, והיא מפתחת כיום גם מוצרים אחרים. כך למשל היא מפתחת מוצר בשם אלרג'י פרי, שעלה בשבועות האחרונים למדפי סופר־פארם, ומנסה להיאבק באלרגיה לקרדית אבק הבית באמצעות גישת הפרוביוטיקה הסביבתית.