למה הדיאטה נכשלת בלילה?
פרופסור יקר, בכל פעם שאני חוזר ממשמרת לילה אני פושט על המקרר ומשמיד את הדיאטה שלי. וזה אחרי שכל היום עמדתי בפיתוי. למה השליטה העצמית שלי הולכת לישון בחצות? ומה עליי לעשות? מני
מני היקר,
לתופעה המוכרת מאוד שאתה מתאר קוראים ריקון אגו. לאורך כל היום כולנו נתקלים בפיתויים קטנים ועושים ככל שביכולתנו לעמוד בפניהם. אנחנו שומרים על שליטה עצמית כדי להיות אנשים פרודוקטיביים ואחראיים יותר, ונלחמים בדחפים של דחיינות - צפייה בסרטון החתולים האחרון ביוטיוב, הוצאת כספים מיותרת וכך הלאה. היכולת לעמוד בפני דחפים היא כמו שריר. אפשר לאמן ולחזק אותה, אך ככל שאנחנו מאמצים אותה יותר, כך אנחנו מעייפים אותה. ובסוף היום השליטה העצמית שלנו מותשת ותשושה מכדי לעצור בעדנו. זו אחת הסיבות שתעשיית הפיתויים - ברים ומועדוני חשפנות - פועלת בעיקר בלילה.
דבר אחד שאתה יכול לעשות הוא לנהוג ב"שיטת אודיסאוס והסירנות". לפי הסיפור, כשאודיסאוס חלף על פני אי הסירנות, הוא הורה לכל המלחים שלו לסתום את האוזניים בדונג כדי שלא ישמעו את השירה המפתה שגורמת לאנשים לקפוץ למים, וציווה על המלחים לקשור אותו לתורן כדי שיוכל לשמוע את הסירנות אבל לא יוכל לקפוץ. המקבילה המודרנית לטקטיקה הזאת היא להוציא מהבית את כל הפיתויים. כשאתה מטיל על עצמך את המשימה לאכול באחריות רבה יותר או ממחר לעמוד בכל הפיתויים, אתה יכול רק לקוות שיהיה בסדר. הרבה יותר בטוח לחזור בלילה לבית שאין בו עוגה במקרר.
למה ילדים משלימים מיד?
בתי בת העשר תהתה: אם ילד התנהג בנבזות כלפי החברה הכי טובה שלו והחברות ביניהם נגמרה, איך בתוך יומיים הם שוב החברים הכי טובים?
אביאל
התופעה הזאת היא מנפלאות הזיכרון הגרוע. אנחנו נהנים מהיתרון הזה כשאנחנו צעירים, ונהנים ממנו שוב כשאנחנו מזדקנים. בין לבין אנחנו מלאים בכעסים ונוטרים טינה.
שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il