חקר ביצועים: השבוע של כפר ורדים כמשל של מעמד הביניים ואלי טביב
וגם: מותו של עו"ד יגאל ארנון, הקלה חדשה למשבר ביוון, המאבק על דמי הניהול ולקראת עסקת גולף-כיתן
07:5101.05.14
ארנון האחרון
עו"ד יגאל ארנון ז"ל צילום: אוראל כהן יגאל ארנון מת השבוע ערב לפני שמיעת הטיעונים לעונש במשפט של אהוד אולמרט, שאותו הוביל לפני 17 שנה לזיכוי בפרשת החשבוניות הפיקטיביות. ארנון היה גאה בזיכוי הזה. בכל הזיכויים שלו. הוא הסביר שהוא פשוט נוהג לייצג רק חפים מפשע. כי לא רק לקוחות צריכים לדעת לבחור עורך דין; גם עורך דין צריך לדעת לבחור את הלקוחות. ארנון ידע. בכלל, ארנון נמנה עם זן עורכי דין שאינו קיים עוד. מנהיג משפטי רב־תחומי, ציר מרכזי ומוריד הגשם שסביבו נבנה המשרד כולו, שהיה גם בנקאי, גם בחש בפוליטיקה, וגם היה ממובילי ה"פרו בונו" במשפט הישראלי. כמו שבעולם המדע נעלמים אנשי האשכולות, הרב־תחומיים, לטובת המתמחים הנקודתיים, גם בעולם המשפט אין יותר ארנונים.
משה גורלי
גינות סלוניקי החילוץ האמיתי
הפגנות ביוון גננים מתנדבים מרחבי אירופה הגיעו השבוע לסלוניקי כדי לסייע למקומיים לשתול גינות ירק בחלקות שהקצתה להם העירייה. "גינות החילוץ", כפי שקוראים להן ביוון, הן הסמל העדכני ביותר לעומק המשבר: שטחים נטושים של הצבא, חברת הרכבות והמוסדות הציבוריים שמחולקים לתושבים נזקקים - ויש רבים כאלה, במדינה שבה שיעור האבטלה כבר גבוה מ־27% - כדי שיגדלו את מזונם בעצמם. אבל הם גם מעידים על הסולידריות הכלל־אירופית ועל היכולת של הרשויות לחשוב מחוץ לקופסה. ואלה החומרים שמהם עשויה חבילת חילוץ יעילה באמת.
תמר טוניק
עמק הסיליקון עדיין בעולם הישן
מנכ"ל הסטארט־אפ המצליח גיטהאב, טום פרסטון וורנר, התפטר בשבוע שעבר, לאחר שמתכנתת בכירה טענה כי סבלה מאווירה סקסיסטית בחברה ומהטרדות מפורשות, בין היתר מצד המנכ"ל ואשתו. ועדת החקירה הפנימית לא מצאה תימוכין לכך, אבל ייחסה לפרסטון וורנר "טעויות בשיפוט". זמן קצר לפני כן התפטר ברנדן אייק, מנכ"ל קרן מוזילה העומדת מאחורי פיירפוקס, לאחר שתמך בקמפיין נגד נישואים גאים. יש בשני המקרים האלה מסר אחד ברור למועדון הגברים הלבנים הסטרייטים, ששולט גם בעמק הסיליקון: זה כבר לא העולם של "מד מן", ו"חדשנות" לא נגמרת בדפדפנים חדשניים, משרדים מעוצבים ותנאים מפליגים לעובדים.
דור צח
קוק - משהו! מתישהו! בקרוב!
טים קוק, מנכ"ל אפל צילום: בלומברג כניסה של אפל לתחום מוצרים חדש "קרובה מתמיד", הבטיח המנכ"ל טים קוק בשבוע שעבר. אנחנו רגילים לשמועות עונתיות סביב החברה, אבל הפעם זה מהמנכ"ל. בעצם, גם אצל המנכ"ל זו הבטחה עונתית: זה שנה לפחות, בכל שיחה עם אנליסטים ועיתונאים שקיים אחרי כל דו"ח רבעוני, הכריז קוק שהחברה עובדת על מוצרים חדשים, מפתיעים ומבטיחים. זו עוד דרך של אפל לשמור על הבאזז סביבה, לנשוף עוד אוויר חם למניה. אחר כך זה חוזר אליה כמו בומרנג: בכל אירוע השקה כולם מצפים לטלוויזיה חכמה או שעון חכם, מתבדים ומפילים את המניה. כמה זמן הריטואל הזה ימשיך, והאם הוא יתפוצץ לפני שאפל באמת תשיק מוצר מסעיר? התשובות, ובכן, "קרובות מתמיד".
איתי שמושקוביץ
סלינגר, לתת גב
דורית סלינגר צילום: עמית שעל שני שלישים מהחוסכים לפנסיה משלמים את דמי הניהול המקסימליים, וכך מפסידים מאות אלפי שקלים. הם פראיירים מבחירה, או מחוסר ברירה, או מבלי דעת. יש התארגנויות שמנסות להוריד את דמי הניהול, כגון התאחדות הסטודנטים הארצית שמקימה קבוצת רכישה או היוזמה החברתית getpensia. אבל זה לא מספיק, כי סוכני הביטוח והמעסיקים יכולים לחסום כל יוזמה לדמי ניהול נמוכים. החוק מאפשר להם. כדי לשנות אותו נדרשת התערבות של הממונה דורית סלינגר, שמפזרת הרבה הבטחות אבל בפועל עוד לא ממש הכניסה את הידיים לבוץ. זה הזמן שלה לפעול. אחרי שנים שבהן הרגולטור הפגין בעיקר נמנום ואדישות, השוק בוגר מספיק להניע מהלכים בעצמו. אבל הוא לא יכול לעשות את זה לבד. הרגולטורית צריכה לתת לו גב.
שאול אמסטרדמסקי
האוזר, לעצור את בעלי העניין
שמואל האוזר צילום: אוראל כהן בעל השליטה בכלל תעשיות לן בלווטניק מנסה למכור את הבעלות על כיתן ההפסדית מאז סוף 2012, ללא הצלחה. עכשיו מסתמן פתרון, שבו החברה־הבת גולף תקנה את כיתן מהחברה־האם המשותפת להן. אלא שכיתן היא חברה פרטית, וגולף ציבורית. בעלי שליטה שמעביר חברה פרטית הפסדית לידי הציבור, בתוך המשפחה, כבר ראינו כאן, כשנוחי דנקנר מכר את ישראייר לאי.די.בי פתוח. המוסדיים אישרו אז את העסקה, וספגו ביקורת נוקבת. גם רשות ניירות ערך חטפה על שאפשרה את הסיבוב הזה בטענה ש"כל עוד הכל שקוף והמוסדיים אישרו, אין לנו מה לעשות". אלא שלרשות בראשות שמואל האוזר יש מה לעשות. גם למוסדיים. הפעם הם צריכים להראות שהם למדו את השיעור, ולמנוע מבעל השליטה לחלץ את עצמו באמצעות מכירת ההפסדים שלו לציבור.
אתי אפללו
כפר ורדים, משל כלל־ארצי
צילום: אלעד גרשגורן שלטי ה"למכירה" הרבים בכפר ורדים הם קו ישיר שעובר בין תקציב הממשלה המוגבל למעמד הביניים השברירי. בג"ץ הכריח את האוצר לקבוע קריטריונים להטבות מס, שהובילו לכך שעוד כ־200 יישובים נכנסו לרשימה. אבל התקציב לא גדל, היישובים ייהנו מהטבות פחותות, וחלק מצאו עצמם בחוץ. למשל כפר ורדים. חלק מהתושבים הסתמכו על ההטבה הזאת בחישוב ההוצאות וההכנסות שלהם, וכעת נשארו עם משכנתא שגדולה עליהם ועם בתים שהם נאלצים למכור. אין שום סיבה לשמוח לאידם, כפי שעשו טוקבקיסטים. אצלם זו הטבת מס, אצל כל אחד אחר אלה יכולים להיות פיטורים או מחלה, וכל המאזן יקרוס. הפעם זה קיצוץ ממשלתי מצד אחד, בכל רגע זה יכול להיות קיצוץ אחר. המיתון ותקציב 2015 עוד לפנינו. שלטי ה"למכירה" עלולים לצוץ בכל פינה.
נעמה סיקולר
טביב לא משלם
אלי טביב צילום: עוז מועלם החוק ברור: "מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי־תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, דינו - מאסר חצי שנה או קנס". בכדורגל הישראלי לא מכירים את החוק הזה, והלנת שכר היא נורמה, אולי אפילו אסטרטגיה של חלק מבעלי הקבוצות. אלי טביב עשה זאת בהפועל כפר סבא ובהפועל תל אביב, ועכשיו בבית"ר ירושלים - ומנמק ב"בעיות תקציב", "ספונסרים שלא שילמו", "כספים שלא הועברו מהעירייה" וכו'. למרבה הצער, התקשורת נותנת לו במה להאשים את השחקנים "החצופים" בכך שלא קיבלו את שכרם ("הם לא עלו לפלייאוף העליון") ושבחרו לא להגיע לעבודה שלא משלמת להם. חבל שאיש לא הסביר לו שגם אם הטענות נכונות, מעביד שלא משלם לעובדיו עדיין עובר על החוק.
אוריאל דסקל
