OECD: על האוניברסיטאות להקל על בוגרי הכשרות מקצועיות להשתלב במסלולים אקדמיים
דו"ח של הארגון מזהיר מפני מחסור קרב של בעלי מקצועות טכניים והנדסיים בתעשייה. לצד שבחים על המגוון הרחב של מסלולי ההכשרה המקצועית, הוא מבקר את ההיצע הכללי הנמוך יחסית שלהם ביחס למדינות אחרות
הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) פרסם היום (ג') דו"ח על מצב המסלולים להכשרה מקצועית בישראל (כלומר, הכשרה שאינה בהכרח כרוכה בהשגת תואר אקדמי).
לצד שבחים על הגיוון הרב של ההכשרות המקצועיות הנגישות לאזרחי ישראל – שמספרן גבוה ממאה - על מספר התלמידים הרב במסלולים להכשרה מקצועית – יותר מ-70 אלף בשנה - וכן על זמינותן לאוכלוסיות מוחלשות, מותח הארגון ביקורת על ההיצע הכללי הנמוך יחסית שלהן ביחס למדינות חברות אחרות בארגון.
המכללה להכשרה והסבה מקצועית בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי הביקורת הזו בולטת במיוחד לנוכח הלחצים על שוק העבודה בישראל המצויינים בדו"ח: שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה של נשים ערביות וגברים חרדים וכן מחסור צפוי בעובדים מיומנים במקצועות שדורשים מומחיות הנדסית או טכנית, זאת עקב יציאה קרובה לגמלאות של רבים מבעלי המקצוע שעלו לישראל בשנות התשעים ממדינות ברית המועצות לשעבר.
הארגון ממליץ לארגוני העובדים והמעסיקים להרחיב את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להיאבק במחסור הצפוי בבעלי מקצוע, וכן להקים ארגון גג ממשלתי להכשרות מקצועיות, שישלב את כל בעלי העניין .
ב-OECD מציינים גם שהאופק ההשכלתי של תלמידים שבוחרים במסלול של הכשרה מקצועית הוא צר, והיצע הלימודים המתקדמים בענפים השונים אינו מספק. הארגון מבקר את ההתעלמות של המוסדות האקדמיים מהכשרות מקצועיות של המועמדים, דבר שעלול להרתיע אזרח בעל תעודת מקצוע להרחיב את השכלתו התיאורטית בתחום.
נקודת חולשה נוספת שמציין הארגון היא המחסור במורים במסלולים להכשרה מקצועית במערכת החינוך העל יסודי, שמלבד היותם בעלי מקצוע בעלי נסיון בתעשיה, הם גם בעלי השכלה פדגוגית. מסיבה זו הארגון ממליץ להציע מסלולים להכשרה פדגוגית לבעלי מקצוע שמעוניינים לעבור לתחום ההוראה. המלצה נוספת הנוגעת לעניין זה היא תמרוץ בעלי מקצוע לעבוד במשרות שישלבו עבודה בתעשייה והוראה.
