מי מפחד מהסינים: המאמץ האחרון של המדינה לטרפד את מכירת תנובה
במשרד האוצר ובמשרד הכלכלה חוששים ממכירת תנובה לברייט פוד הסינית ומגבירים בימים האחרונים את הרגולציה על תנובה. החשש המוצדק הוא מכך שבעתיד כל שינוי רגולטורי שיפגע בחברה יעורר חזית מול הממשל הסיני
06:4715.05.14
במשרד הכלכלה ובמשרד האוצר לא מתלהבים מהעברת תנובה לידיים סיניות. למעשה, זה תקופה ארוכה הם לא מתלהבים מהכוח שצברה תנובה וחוששים שמא היא עושה שימוש לרעה בכוח הזה. חוסר ההתלהבות הזה עובר כחוט השני בהחלטות הרגולטוריות שהתקבלו מאז מחאת הקוטג' ונועדו לרסן את כוחה של תנובה. כשלמציאות הזו הצטרפה האפשרות שהממשל הסיני, באמצעות חברת ברייט פוד, יהפוך לבעלים של אחת מספקיות המזון הדומיננטיות בישראל, ההסתייגות של המדינה מתנובה הפכה לחשש אמיתי.
קראו עוד בכלכליסט:
- בעקבות חקירת תנובה: רשות ההגבלים פשטה על משרדי מגה ושופרסל
- האוצר לתנובה: נבחנים מהלכים נוספים להורדת מחירי המזון והגברת התחרותיות
- הסינים התחייבו לא לפטר "כל עוד מצבה של תנובה יאפשר"
בחודשים האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, ככל שגברו הדיווחים על הסגירה הצפויה של העסקה הוחרפו הלחצים. הם לא הגיעו מדרגים בכירים במיוחד, איש בפקידות הבכירה למעט יו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן לא יצא נגד העסקה בגלוי. אבל כשמחברים את הנקודות - את הדיווחים, המהלכים וההדלפות - קשה להתעלם מההרגשה שיד אחת מכוונת הכל.
בישראל חוששים מחזית מדינית־פוליטית מול סין
אז למה בירושלים חוששים כל כך מהעסקה? מכיוון שברייט פוד היא חברה ממשלתית. בכל מקום שבו מעורב קונצרן ענק בינלאומי עשויה להתעורר חזית בין־מדינתית, כאשר מתבצעים שינויים רגולטוריים דרמטיים שעשויים לפגוע באינטרס העסקי של הגוף שעומד מנגד. כאשר ביקשה פוטאש הקנדית לרכוש את כיל הישראלית הגיעו המגעים למישור המדיני הבכיר ביותר. במקרה הסיני החשש הזה מתחדד במיוחד לאור העובדה שברייט פוד שייכת לממשל הסיני, ולאור הרגישות הקיימת ממילא בביצוע עסקאות מול סין.
הרגולטורים בישראל סבורים שביום שאחרי הרכישה, כל ניסיון לערוך שינויים רגולטוריים או מבניים במונופול של תנובה יפתח למעשה חזית מדינית־פוליטית עם הממשל הסיני. ברייט פוד, מבחינתם, היא לא עוד רוכשת בינלאומית אלא זרועו הארוכה של הממשל הסיני, וככזו יכולת התמרון בצד הישראלי מולה תהיה מוגבלת.
ביקור במפעל של ברייט דיירי
"אנחנו מכירים את תנובה וחושבים שמוצריה יכולים להתאים לשוק הסיני"
ערב חתימת העסקה לרכישת גרעין השליטה בתנובה על ידי הקונצרן הסיני ברייט פוד, ביקר כתב "כלכליסט" במפעל של ברייט דיירי בשנגחאי ומדווח על צפיות בכירי החברה מתרומת תנובה לפיתוח שוק הגבינות בסין
תומר ורון, שנגחאי ,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
מסיבה דומה אגב מגביל הממשל האמריקאי את הממשל הישראלי מביצוע עסקאות ביטחוניות עם הסינים, ומביצוע עסקאות במוצרים שיכול להיות להם שימוש כפול ביטחוני ואזרחי. השיקול במקרים הללו הוא בראש ובראשונה ביטחוני, אבל מערכת היחסים הפוליטית והדיפלומטית בין המדינות במקרה של שימוש לא רצוי במוצרים הללו מדאיגה את הישראלים ואת האמריקאים.
אחת הדוגמאות המובהקות לקרב שנפתח נגד עסקת תנובה־ברייט פוד היא פשיטת רשות ההגבלים העסקיים אתמול על משרדי שופרסל ומגה. החקירה של תנובה מתנהלת כבר יותר משנתיים והפשיטה, שבמסגרתה נלקחו מסמכים ישנים יחסית והוחרמו מחשביהם של עובדים לשעבר, היתה יכולה להתבצע בכל זמן אחר. אלא שברשות החליטו לערוך אותה דווקא ערב השלמת עסקת ברייט פוד ו־48 שעות בלבד לאחר שאגף התקציבים שלח מכתב יזום למנהלי המחלבות הגדולות בישראל, ובהם למנכ"ל תנובה אריק שור, כדי להודיע להם שהמהלכים הרגולטוריים שנועדו להגביל את כוחה של תנובה בשוק המזון לא הסתיימו.
למכתב שנשלח לשור, שנולד בדרגים הבכירים של משרד האוצר ונחתם בידי רפרנט באגף התקציבים, היתה ממוענת כל צמרת האוצר - מראש אגף התקציבים, דרך המנכ"לית והיועץ המשפטי ועד הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה, כאילו רצה מישהו לרמוז לגילה "אנחנו באוצר עשינו את שלנו, עכשיו תורך".
הצד של משרד האוצר בפיקוח על תנובה נוגע לבחינת האפשרות להגדיל את הרגולציה על החברה באמצעות הכנסת מוצרים נוספים לפיקוח, בעיקר בסקטור הגבינות הצהובות, לאחר שהשמנת 38% והגבינה הלבנה 5% כבר הוכנסו לפיקוח. במקביל, ברשות ההגבלים העסקיים נבחנת זה תקופה האפשרות לפרק את תנובה לכמה גורמים, אך סיכויי ההתממשות של האפשרות הזו נמוכים יחסית.
צילום: בלומברג הרעיון לפרק את תנובה כבר עלה בדיוני ועדת המזון (ועדת קדמי) שהתכנסה אחרי מחאת הקוטג'. לא מדובר בהצעה חסרת בסיס חוקי - סעיף 31 לחוק ההגבלים העסקיים קובע שהממונה דיויד גילה, שהיה חבר בוועדת המזון, רשאי לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים ולבקש להפריד מונופול לכמה תאגידים, אם הוא מוצא שהוא פוגע בתחרות או בציבור בצורה משמעותית. הממונה אמנם לא פעל עד היום בכיוון של פירוק תנובה, אבל זה לא אומר שבעתיד הוא לא יפעל כך. למען האמת, זוהי עמדה שנשמעת לא אחת במשרדי הרשות בירושלים הן מכיוון המחלקה הכלכלית והן מכיוון המחלקה המשפטית.
תנובה הוכרזה כמטרה מאז המחאה החברתית
תנובה היא מונופול מוכרז בחלב לשתייה ובמוצרי חלב מאז דצמבר 1988, וברשות ההגבלים לא מתלהבים מכוחה הרב בשוק המזון הישראלי בשל העובדה שהחברות שבבעלותה נמצאות בנוכחות גדולה גם בשוק הבשר, העופות, הירקות, הפירות, הביצים ועוד. מאז המחאה החברתית גילה זוכה לרוח גבית מנבחרי הציבור לפעול בכל דרך אפשרית כדי לרסן את הגוף שנתפס כגפרור שהצית את המחאה. גילה, גם בהרצאות מול אורחים מחו"ל, מרבה להשתמש בדוגמה של מחאת הקוטג' כדוגמה למקרה קיצוני שבו תאגיד מזון מנצל את כוחו המונופוליסטי.
מאז שנכנס לתפקיד הממונה פעל גילה לא מעט מול תנובה. הוא הוביל חקיקה להחלשת כוחה, פתח נגדה בחקירות פליליות והטיל עליה קנסות מינהליים. גורמים בתנובה מספרים שלתחושתם הוא החליט לשבת להם על הווריד.
מעבר לחוק המזון, שמגביל למשל את שטחי המדף של תנובה בכל סופר ל־50%, לאחרונה אישרה הרשות תיקון לחוק המבטל את הפטור מהתאגדות בקרטל של משווקי תוצרת חקלאית. במהלך הדיונים בכנסת אמר גילה במפורש כי מטרת התיקון היא להחליש בין היתר את כוחה של תנובה שנהנתה מהפטור.
כמו כן, ולאור המלצת חברת הייעוץ מקינזי שתנובה אימצה בעבר כדי להעלות את מחיר הקוטג' בשל נתח השוק הגדול שלה, הרשות עוררה לחיים תיקון ישן בחוק ההגבלים שמאפשר לה לפעול מול מונופולים שגובים מחיר מופרז מצרכנים. על פי גילוי דעת שפרסם גילה בחודש שעבר, הרשות תטיל קנסות של עד 24 מיליון שקל על מונופול שיגבה מהצרכנים מחיר הגבוה מ־20% מעלות הייצור. כמו כן הרשות תמכה בהחלטת משרד הכלכלה לבטל את הפטור ממכס שניתן לתנובה ליבוא של אבקת חלב - החלטה שהתגלגלה לפתחו של בג"ץ.
שומר בכניסה למפעל ברייט דיירי בשנגחאי צילום: תומר ורון דו"ח מקינזי עמד גם בלב חקירה פלילית שנפתחה נגד תנובה בספטמבר 2011 בחשד להסתרה לכאורה של חלקים ממנו. הרשות דרשה מתנובה להעביר אליה את הדו"ח המלא שהוכן עבור אייפקס לפני רכישת השליטה בענקית המזון בסוף 2007, בשיתוף הכלכלנית הראשית של תנובה ד"ר שולה פסח. חלק ממסקנות העבודה היו לדוגמה שתנובה יכולה להעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה ב־15% לפחות מבלי שהביקוש למוצרים ייפגע. בסופו של דבר, במסגרת הסכם פשרה בין הרשות לתנובה שאושר על ידי בית הדין להגבלים, שילמה החברה 3 מיליון שקל והתיק נגדה נסגרה.
נגד תנובה עדיין פתוח תיק חקירה נוסף וגדול יותר על עבירות הסדרים כובלים, שהן החמורות ביותר בחוק ההגבלים. מדובר בחקירה פלילית שנפתחה ביולי 2012 בחשד שתנובה ביצעה התערבות אסורה בסידורי המדפים ברשתות השיווק. הרשות חקרה בעבר בכירים בתנובה בתיק זה, וכאמור אתמול ביצעה השלמות חקירה בתיק כשפשטה והחרימה מסמכים ומחשבים ממשרדי מגה ושופרסל.
הממונה על הגבלים דיויד גילה. פעל לא מעט לריסון תנובה צילום: אוראל כהן "לא נסתם הגולל בטענות שלנו נגד תנובה", אמר גילה בדצמבר 2012 בוועידת התחזיות של "כלכליסט" בהקשר של חקירה זו. "בתיק תנובה הגדול יש חשדות להפרות מהותיות של החוק. יש שם חשדות להפרות, שאם יתבררו כנכונים, הן הפרות מהותיות שפוגעות בצורה משמעותית בצרכן".
גם בתחום ההפרות המינהליות הצליחה תנובה להסתבך עם הרשות. בחודש שעבר הודיע גילה שהוא שוקל להטיל קנס מינהלי בגובה מיליון שקל על תנובה וקנס מינהלי בגובה 300 אלף שקל על החברה־הבת טיב טירת צבי, שבה היא מחזיקה 50%, בגלל היותן צדדים להסדר כובל. על פי קביעתו של גילה, החברות לא ביקשו הארכת פטור מהסדר כובל שעליו חתמו, כפי שמחייב החוק, במשך כשלוש שנים.
נראה שהמאמצים לטרפוד העסקה לא עבדו
ועכשיו מגיעה חברה סינית ממשלתית ורוצה לרכוש את תנובה. עקרונית, העסקה הזאת אינה דורשת אישור מיזוג מהממונה על הגבלים. אבל חברות, בטח אם הן זרות, מתעקשות בדרך כלל לרכוש חברות ישראליות כשהן נקיות מהליכים פליליים ומינהליים נגדן.
עסקאות עבר במשק כבר הוכיחו שרגולטורים יודעים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לפגוע בעסקאות כאלה. כך למשל כאשר אותה קרן אייפקס, שכעת מוכרת את תנובה לסינים, רצתה לרכוש את בית ההשקעות פסגות - ששילם לרשות ניירות ערך כופר של 150 מיליון שקל כדי לסיים הליכים פליליים נגדו בפרשת הרצת איגרות החוב הממשלתיות.
כעת קשה להתעלם מההרגשה שהרגולטורים עושים כל שביכולתם כדי "ללכלך" את תנובה בעיני הרוכשים הסינים ולטרפד את העסקה. למרות כל המאמצים, הקרב הזה כנראה כבר הוכרע.
