$
משפט

חגיגה בתחנה: מי עורכי הדין שמתפרנסים מהקפאת ההליכים של התחנה המרכזית החדשה?

שכר הנאמנים בתיק התחנה המרכזית החדשה מגיע לכ־3.58 מיליון שקל, אבל עלות השכר המצטברת בתיק כבר מסתכמת ב־7.85 מיליון שקל שישולמו לשורה של עורכי דין ורואי חשבון שסיפקו שירותים בתיק. מסמך שהוגש לביהמ"ש מעניק הצצה לחגיגות שמתרחשות הרחק מעיני הנושים ותוך מעורבות אפסית של הכנ"ר

ענת רואה 07:5219.05.14

עלות השכר המצטברת שקיבלה שורה של עורכי דין ורואי חשבון תמורת טיפול בתיק התחנה המרכזית החדשה (התמח"ת) עומדת על 7.85 מיליון שקל, כולל מע"מ. התמח"ת נמצאת כשנתיים וחצי בהקפאת הליכים, אך עדיין שום דבר דרמטי לא התחולל בתיק: התמח"ת עודנה בהקפאת הליכים, המכירה שהציעו הנאמנים לבצע בוטלה בינתיים, והסוף אפילו לא נראה באופק. בסכום העצום של שכר הטרחה הזה חולקים למעט הנאמנים, חיים קמיל ועליזה שרון, שניהם רואי חשבון, עוד שורה ארוכה של עורכי דין ומשרדיהם שביצעו שלל פעולות משפטיות, חלקן חיונית והכרחיות, אחרות מעוררות שאלות.

במקרה של התמח"ת, השורה התחתונה של הוצאות שכר הטרחה רחוקה מלהיות לב העניין. מסמך שהגישו הנאמנים בהוראת השופט בנימין ארנון ובו ריכוז כל הוצאות השכר המצטברות בתיק, מאפשר הצצה נדירה וכנראה גם חד־פעמית לעומקן של חגיגות השכר בתיקים מסוג זה על חשבון הנושים ובמעורבות אפסית מצד זה שאמור לפקח ולמנוע אותן, הכנ"ר פרופ' דוד האן.

 

כונס הנכסים הרשמי, דוד האן. לא היה מודע להוצאות הגבוהות כונס הנכסים הרשמי, דוד האן. לא היה מודע להוצאות הגבוהות

 

מתחילים בנס

 

ואלה ההוצאות העיקריות על שכר הטרחה, לפי המסמך: שכר הנאמנים קמיל ושרון הוא כ־3.58 מיליון שקל, מתוכם קמיל קיבל קצת יותר ממיליון שקל, והיתרה שולמה לשרון. בנוסף, מאחר שהן קמיל והן שרון רואי חשבון, הם קיבלו אישור לשכור שירותים משפטיים. המשרד העיקרי שמספק להם את השירותים האלה הוא שלמה נס ושות', שקמיל שותף בו. משרד נס גבה לא פחות מ־1.92 מיליון שקל נוספים מהקופה תמורת הייעוץ המשפטי המצטבר.

 

אבל זו רק תחילת הרשימה, והחלק ה"רגיל" שלה. עו"ד אורי גאון ממשרד לוינבוק קיבל 407 אלף שקל נוספים תמורת הכנה של שתי חוות דעת; עו"ד אורי זעירא קיבל כ־400 אלף שקל על "סיוע בהכרעה בתביעות חוב"; עו"ד ישראל שלו קיבל 230 אלף שקל תמורת טיפול משפטי בצו סגירה; עו"ד רן שליש, שטיפל בתיקי ההוצאה לפועל של החברה קיבל מיליון שקל; עו"ד אבנר כהן קיבל 52 אלף שקל, משרד זליגמן בראשות עו"ד אלי זהר קיבל 29 אלף שקל; והרשימה כוללת עוד שלל שמות.

 

 

נראה שהסיבה המרכזית לחגיגת השכר בתיק התמח"ת נעוצה בהחלטת בית המשפט למנות נאמנים ששניהם רואי חשבון. זו ההחלטה שקיבל השופט ארנון בינואר 2012, אז פנתה התחנה בבקשה להקפאת הליכים ומינויו של רו"ח קמיל לנאמן. הנושים דרשו למנות נאמן נוסף ובלתי תלוי, וארנון בחר בדרך מאוד לא מקובלת. ברוב תיקי הפירוק, כשיש שני בעלי תפקיד, אחד מהם הוא עו"ד והאחר רו"ח. ארנון מינה בנוסף לרו"ח קמיל את רו"ח שרון. נראה שבספטמבר 2013 הבין ארנון את הבעייתיות שנוצרה והחליט למנות נאמן שלישי, עו"ד יוסי בנקל, כדי שיעסוק בשלל הסוגיות המשפטיות בתיק הסבוך.

 

עו"ד בנקל והתהפוכות

 

שכרו של בנקל בתיק טרם נקבע, והבקשה לפסוק לו שכר היא זו שהובילה את השופט לדרוש מהנאמנים להגיש לו פירוט של ההוצאות עד כה. צירופו של בנקל יצר תהפוכות בתיק, כשקודם לכן ביקשו קמיל ושרון למכור את כל נכסי התמח"ת לחברת נ.י.פ, שהיא חברה־בת של נצבא, בעלת השליטה בתמח"ת. זאת, במסגרת הסדר שברובו היה מבוסס על מחיקת חובות, שהתבססו על הטענה שנצבא נושה מובטחת.

 

אלא שבנקל בדק וקבע שלדעתו נצבא היא נושה נדחית, כלומר כזו שצריכה לחכות לתורה עד שכל יתר הנושים (בהיקף של כמיליארד שקל) יקבלו מלוא החובות כלפיהם. מדוע קמיל ושרון לא עמדו על הבעייתיות הזו בעצמם ומדוע הציעו לאשר עסקת מכר שהמרוויחה העיקרית ממנה היתה בעלת השליטה? הסבר אפשרי עשוי להיות בעובדה שמעמדה של נצבא לא נבדק בהיבט הזה במועד שבו עמדה העסקה בפני בקשה לאישור.

 

קמיל ושרון שכרו את עו"ד גאון שהכין חוות דעת לגבי תוקף רישום השעבודים של נצבא ומצא אותם תקינים. אך הוא לא התבקש ולא בדק את השאלה הבסיסית: האם השעבוד בכלל קיים. גאון הכין חוות דעת נוספת ללא אישור מראש מהשופט, שאף נזף בנאמנים. קמיל ושרון התנצלו, והעלות גולגלה כמובן על הנושים. חוות הדעת השנייה היתה יקרה אף יותר מהקודמת (217 אלף שקל).

 

הכרעות במיקור־חוץ

 

מבדיקת "כלכליסט" עולה שסמוך לתחילת ההליך פנו הנאמנים לשופט ועדכנו אותו שהם מתכוונים לשכור שלל יועצים משפטיים, כשהבקשה הזו אושרה. באותה בקשה הם כתבו ש"לאור העובדה שהנאמנים רואי חשבון", אין לצפות שיוכלו לקיים לבדם את הליווי המשפטי. הם הודיעו ששכרו את משרד שלמה נס ואת עו"ד זעירא לפי שעות עבודה בפועל בתעריף לפי נוהל הכנ"ר - 100 דולר לשעה לפני מע"מ. מפירוט ההוצאות עולה ש־400 אלף השקלים ששולמו לזעירא היו בתמורה ל"סיוע בהכרעה בתביעות חוב סבוכות, תיקוני הכרעות חוב, טיפול בערעורים על הכרעות חוב". היעזרות בעו"ד חיצוני להכרעה בתביעות חוב מעוררת תהיות, מפני שלכאורה מדובר בסמכות כמו שיפוטית שמוענקת לנאמן, שאמור לקבוע את סכום החוב של כל נושה. לא ברור מדוע הנאמנים לא בדקו את התביעות בעצמם.

 

איפה היה הכנ"ר שאמור לפקח על שכר הנאמנים? כשהתבקש להתייחס לבקשת השכר של בנקל, הודיע הכנ"ר שהוא סבור שאין להכביד עוד על הנושים ועל שלושת בעלי התפקיד לחלוק ביניהם את מסגרת השכר שנקבעה קודם ונועדה לשניים. לאחר שהנאמנים הגישו את הפירוט, הגיש הכנ"ר תגובה נוספת שממנה השתמע שהוא כלל לא היה מודע להוצאות הגבוהות שנגרמו מהשימוש בשלל יועצים משפטיים, אף שלפחות חלק מהיועצים נשכרו לאחר שבית המשפט אישר זאת. לפי הכנ"ר, מרגע שמונה נאמן שלישי, "אין עוד סיבה" שהוא לא יבצע פעולות כאלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x