ראיון כלכליסט
דני חן, המשנה למנכ"ל כיל: "כואב שהמדינה מתנהלת ככה מול חברות"
לטענת חן, מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2, הממליצה להפחית את התמלוגים שמשלמת כיל על אשלג ופוספטים תמורת הטלת מס על רווחי יתר בשיעור של 42%, "מפלות את החברה לרעה מול המתחרות שלה"
"בוועדה לא התחשבו בעלויות הקציר, ובזה שכיל מממנת את קציר המלח בים המלח. הסכם הקציר היה אמור להיות במקום וועדת ששינסקי 2, וזה כואב שהמדינה מתנהלת ככה מול חברות", כך אומר היום (ב') דני חן, המשנה למנכ"ל כיל, בשיחה עם כלכליסט בעקבות הפרסום אתמול של מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי 2, הממליצה להפחית את התמלוגים שמשלמת כיל על אשלג ופוספטים תמורת הטלת מס על רווחי יתר בשיעור של 42%. עלות הקציר מוערכת בכ-4 מיליארד שקל, כאשר ההסכם בין המדינה לכיל נחתם לפני כשנתיים בלבד, תחת שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ.
- על רקע מסקנות ששינסקי: ההכרעה בנוגע לתמלוגי העבר של כיל - היום בצהריים
- המדינה תרוויח? המלצות ששינסקי עלולות להזיק בטווח הרחוק
- כיל על ששינסקי: "מקפיאים מיידית את ההשקעות בישראל עד למסקנות הסופיות"
לדברי חן, "קראנו אתמול את ההמלצות ואנחנו לומדים את הדו"ח. לצערנו אנחנו מצאנו טעויות עובדתיות או חישוביות בדו"ח וגם המסקנות מפלות את כיל לרעה מול המתחרות שלה. בקריאה הראשונית נראה שנקודת הייחוס היא מול תעשיית הכרייה ושם הרווחיות המקובלת היא 15%. השאלה היא מדוע יש להשוות אותנו לתעשיית הכרייה שבה כורים מחצבים כמו זהב ונחושת, ולא לתעשיית האשלג. שאלה נוספת היא גם למה הרווחיות שמשווים אותנו אליה היא 15%, אבל לנו הציבו רף של 11%?".
מפעל של כיל בים המלח
חן הוסיף כי "אם המסקנות הללו יישארו כמו שהן ואם הממשלה תאמץ את המסקנות כמו שהן ואם החלק של המדינה ברווחי המדינה יגיע למעל ל-65% זה יחייב את החברה לשנות את מבנה ההוצאות שלה, בכל הרמות, החל מההשקעה וכלה ברכש. המשכורות והתנאים של עובדי כיל הן מהטובות ביותר ולא צריך לצייר את התסריט הזה של מה זה אומר לכלכלה בנגב אם השכר של אנשים יירד ומשרות של אנשים ייפגעו".
באשר לשאלה האם יש סיכוי כי חלק מההמלצות ישתנה בדרך אל הממשלה, אמר חן כי "אנחנו נעשה את כל פעולות ההסבר והטיעונים בפני הוועדה כדי שנוכל להגיד מה המשמעות של המסקנות האלה על כיל. אם תעשיית האשלג הישראלית תהיה נכה מול תעשיית האשלג העולמית יהיו לזה משמעויות בארץ". עוד אמר חן, באשר לקציר האשלג כי "כשחתמנו על ההסכם חשבנו שזה עד 2030, ופתאום זה נהיה רק עד 2017. אני חושב שעושים עוול לנגב ולמפעל הציוני הגדול שנקרא הפקת מחצבים בנגב. אלה דברים שהתחילו לפני עשרות שנים בתנאים לא תנאים. אלה מפעלים ציוניים ועכשיו כלאחר יד מוחקים אותם בלי היסוס והתייחסות לאנשים שמתפרנסים מזה".
