בנק ישראל: היקף הגזירות בתקציב 2015 יצטרך להסתכם ב-18 מיליארד שקל
על פי הכלל התקציבי החדש שרקחו נתניהו ולפיד, אמור תקציב השנה הבאה לגדול ב-2.6%, שהם כ-8 מיליארד שקל. אולם עפ"י חישובי בנק ישראל, התוספת לתקציב השנה הבאה תהיה קטנה בהרבה - רק ב-1.1%, ולכן יהיה צורך להקטין את התוספת הריאלית שתינתן לתקציב
בנק ישראל שב ומטיל ספק בהצהרותיו החוזרות ונשנות של שר האוצר יאיר לפיד, לפיהן בשנת 2015 לא יוטלו מסים נוספים.
- משרד האוצר: הגירעון בשליש הראשון של השנה - רק מיליארד שקל
- אין מנוס מעוד קיצוצים ומסים
- הבלימה במשק הגיעה: התוצר העסקי קפוא והצריכה מתכווצת
בסקירה הפיסקלית החצי שנתית שהוא מפרסם היום (ב'), מבהיר בנק ישראל כי היקף הגזירות, קיצוצים תקציביים ותוספת מסים, שיהיה על הממשלה להטיל על הציבור בתקציב השנה הבאה, יסתכם בסכום גדול במיוחד של כ-18 מיליארד שקל.
בסקירה, מבהירים מחבריה סוגיה חשובה, שלא הרבו לדבר עליה עד היום. על פי הכלל התקציבי החדש שרקחו לפני כמה חודשים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד, אמור תקציב השנה הבאה לגדול בשיעור ריאלי של 2.6%, שהם כ-8 מיליארד שקל. אולם על פי חישובי בנק ישראל, התוספת לתקציב השנה הבאה תהיה קטנה הרבה יותר ותסתכם רק ב-1.1%, שהם כ-3.3 מיליארד שקל.
הסיבה לפער העצום בין שני המספרים היא שחישוב כלל ההוצאה התקציבית נערך במונחים ריאליים, בניכוי מדד המחירים לצרכן. התקציב הנוכחי לשנים 2013-14 נבנה על סמך הנחת אינפלציה גבוהה מדי, ולכן יהיה צורך להקטין את התוספת הריאלית שתינתן לתקציב השנה הבאה. יחד עם זאת מציינים מחברי הסקירה כי השנה קיימת שאלה משפטית האם יש צורך בכלל לבצע את התאמת המחירים, שכן הממשלה עברה לכלל הוצאה חדש ולכן אין מדובר בעדכון שגרתי של התקציב על פי כלל קיים.
בצד ההוצאות בתקציב, נכתב בסקירה של בנק ישראל כי אומדני ההוצאות של הממשלה בשנת 2015 גבוהים בהרבה מתקרת ההוצאות שתהיה הממשלה רשאית להוציא על פי הכלל התקציבי. הסיבות העיקריות לפער זה הן תוספת העלות הנובעת מהתוכניות שאישרה הממשלה, חקיקת חוקים שונים בכנסת, וההשפעה של מגמות דמוגרפיות וכלכליות שונות. לדברי בנק ישראל, אם בסופו של דבר התאמת המחירים בכלל התקציבי לא תבוצע, יסתכם הסכום שיהיה על הממשלה לקצץ בתקציבה בשנה הבאה כ-7.3 מיליארד שקל. לעומת זאת, אם ההתאמה תבוצע, יגדל כבר הקיצוץ הנדרש לכ-12 מיליארד שקל.
ההחלטה האם לבצע את התאמת המחירים בכלל התקציבי תשפיע גם על צד ההכנסות בתקציב, או במילים פשוטות יותר: כמה מסים נוספים יהיה על הממשלה להטיל בשנת 2015. הסיבה לצורך להטיל מסים נוספים היא יעד הגירעון השאפתני שקבעה הממשלה לשנה הבאה, של 2.5% מהתוצר שהם כ- 27 מיליארד שקל.
הגירעון בתקציב הוא למעשה הפער בין סך הוצאות והכנסות הממשלה. על פי חישובי בנק ישראל, היקף ההכנסות הצפויות של הממשלה לא יספיק בשנה הבאה כדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע, ולכן יהיה עליה להטיל מסים נוספים.
על פי אומדנים הנגזרים ממודל המס של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אם התאמת המחירים בכלל התקציבי תבוצע, והקיצוץ יסתכם כאמור בכ-12 מיליארד שקל, יהיה על הממשלה להטיל בשנה הבאה מסים נוספים בסכום של כ-6 מיליארד שקל. לעומת זאת, אם התאמת המחירים לא תבוצע וגידול ההוצאות ימותן רק בכ-7.3 מיליארד שקל, תוספת המסים הנדרשת תגדל ליותר מ- 10.5 מיליארד שקל.