הדרך מהמשכנתא למכולת

נתוני הצמיחה לרבעון הראשון הצביעו על מגמה מדאיגה של ירידה בצריכה הפרטית. הצמיחה לנפש נמצאת במגמת ירידה כבר שני רבעונים. ירידה כה חדה בצריכה קצת מפתיעה. הרי האבטלה במשק ירדה לרמה מאוד נמוכה תוך גידול בשיעור האנשים שעובדים. מדד אמון הצרכנים אפילו השתפר לאחרונה לרמה יחסית גבוהה לעומת השנה האחרונה. העלאת המסים שהייתה מתוכננת בתחילת השנה בוטלה בסוף.

אז מהי הסיבה לשינוי בהרגלי הצריכה?

יתכן מאוד שהסיבה העיקרית להאטה בצריכה היא השילוב בין קיפאון בשכר עם גידול בעומס החוב של הצרכן הישראלי. השכר הריאלי במשק עולה בקצב מאוד איטי ועדיין לא הגיע אפילו לרמה שהייתה לפני המשבר בשנת 2007. למרות שיעור האבטלה הנמוך והעובדה שהמשק ממשיך לייצר משרות חדשות השכר לא עולה. המציאות היא שמתוך כ-50 אלף משרות שכיר שהתווספו למשק בשנה האחרונה, 80% נוצרו בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מהשכר הממוצע בכלל המשק.

מנגד, העלייה הנמשכת במחירי הנדל"ן גורמת לגידול מהיר בהיקפי המשכנתאות. היחס בין סך החובות של משקי הבית לסך השכר שמשולם במשק עלה ב-30% מאז שנת 2008, בעיקר בזכות הגידול במשכנתאות.

הנזק החמור של התנפחות מחירי הדיור לא מסתכם רק באפשרות שהבועה תתפוצץ עם כל ההשלכות הכואבות על המשק. ירידה חדה במחירי הדירות יכולה לקרות ויכולה גם לא. הנזק הוא שהצרכן מוצא את עצמו מתמודד עם מצב שבו ההכנסה הפנויה שלו לאחר תשלומי החוב הולכת ומתכווצת. גם אם מחירי הדירות יישארו יציבים לאורך זמן, כל משק בית שירכוש דירה מעתה ולשנים קדימה ימצא את עצמו עם מעט מדי כסף שיישאר לו לצריכה לאחר החזר תשלומי משכנתא, וכך יהיה כל עוד השכר במשק לא מדביק את הפער שנפתח ביחס לעליית מחירי הדירות של השנים האחרונות. לפחות כרגע, הדבקת הפער לא נראית סבירה.

הבעיה חמורה אף יותר. הרי שכשמדברים על חוב של משקי בית בישראל תמיד מציינים שביחס לתוצר הוא לא גבוה בהשוואה למדינות אחרות ולכן המצב לא כל כך נורא. אולם היחס המתייחס לצרכן הממוצע עשוי לפספס את התמונה המלאה. אם לי יש רק חובות ולשכן רק נכסים, בממוצע מצבנו נראה בסדר, כאשר למעשה 50% מה"משק" שמורכב ממני וממנו נמצא בסיכון.  

מוציאים פחות צילום: עומר הכהן

בישראל, ככל הידוע לנו, אין נתונים על התפלגות החובות בין משקי בית. גם במדינות אחרות אין הרבה נתונים כאלה. לעניין זה מאוד מעניין הדו"ח שפרסם לאחרונה הבנק המרכזי השוודי שבחן את הנושא. משקי בית בשוודיה עמוסים בחובות משמעותית יותר מאשר בישראל. הדמיון בין המדינות מתבטא בכך שגם בשוודיה זינק שוק הנדל"ן בשנים האחרונות ויחד אתו גם גדל מאד היקף המשכנתאות.

במחקר של הבנק השוודי נמצא שעומס החובות – קרי יחס בין סך החוב לסך ההכנסה פנויה - של אלה שישי להם משכנתא גבוה בכ-80% משל כלל האוכלוסייה.לאנשים שלקחו משכנתא לאחרונה היחס עולה ב-110% מעל הממוצע. וגרוע מכל - היחס בין סך החוב להכנסה פנויה אצל בעלי הכנסה נמוכה גבוה יותר מאשר אצל בעלי הכנסה גבוהה יותר.

עוד ממצא של הסקר הראה שבקבוצות הגילאים של בני 33-42 שנה, עומס החובות גבוה יותר מאשר בקבוצות גילאים אחרות. זאת בדיוק קבוצת הגילאים בה אנשים צורכים יותר מכיוון שהם נמצאים בשלבים של הקמת משפחה, רכישת בית וגידול ילדים.

אנחנו מניחים שבישראל המצב לא שונה בהרבה מזה שבשוודיה: הלווים הצעירים שלקחו משכנתא בשנים האחרונות, במיוחד בעלי הכנסה לא גבוהה, הם בעלי עומס החוב הכבד ביותר. המצב הזה מכביד וימשיך להכביד על הצריכה הפרטית ומייצר סיכון לכלל המשק.