הריבית נותרה על 0.75%; "התמתנות מסוימת בהתחלות הבנייה"

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי, ברמה של 0.75%. זאת לאחר שמאז אוקטובר 2011 הפחית בנק ישראל את הריבית במשק עשר פעמים, בשיעור מצטבר של 2.5%. האנליסטים בשוק ההון היו הפעם חלוקים בהערכותיהם לגבי פעולתו הצפויה בנק ישראל: חלקם העריכו שהבנק יפחית את הריבית, והחלק הנוסף העריך שהריבית תישאר חודש נוסף ללא שינוי. ההחלטה להותיר גם הפעם את הריבית ללא שינוי ממשיכה לשקף את מדיניותו המוצהרת של בנק ישראל, שנועדה מצד אחד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%), ומצד שני לתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

הפחתת ריבית מקטינה את עלויות היצרנים ותורמת להגדלת הביקושים, ובדרך זו היא מסייעת להגברת הפעילות הכלכלית במשק. ריבית נמוכה יותר על השקל גם הופכת את המטבע המקומי לפחות אטרקטיבי בעיני משקיעים. בדרך זו היא גורמת להחלשתו מול המטבעות החשובים בעולם, דבר שעשוי לתרום להגדלת היצוא.

מצד שני, הגברת הביקושים כתוצאה מריבית נמוכה יותר עלולה לגרום לעלייה באינפלציה. אולם הנתונים שפרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל בשבוע שעבר מראים כי סביבת האינפלציה הנוכחית לא צריכה להטריד את בנק ישראל. מדד חודש אפריל עלה רק ב־0.1%, הרבה מתחת להערכות המוקדמות בשוק ההון שצפו עלייה ממוצעת של 0.6%. כתוצאה מכך, האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, מסתכמת כעת ב־1% בלבד והיא נמוכה בהרבה ממרכז תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה.

הנגידה קרנית פלוג ושר האוצר יאיר לפיד צילום: דוברות משרד האוצר

מה שגרם לחברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להשאיר את הריבית לחודש יוני ללא שינוי הוא החשש שלהם מהשפעת הריבית הנמוכה על מחירי הדירות. הפחתת הריבית מקטינה את תשלומי הריבית על המשכנתאות במסלול הצמוד לריבית הפריים, מגדילה לכן את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות.בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי בחודשים פברואר־מרץ עלו מחירי הדירות ב־0.4% בהמשך לעלייה גדולה יותר של 0.9% בחודשים ינואר־פברואר, וכי בשיעור שנתי גבוהים כעת מחירי הדירות ב־7.1% ממחירן הממוצע בתקופה המקבילה בשנה שעברה.

בהודעת הריבית שפרסם היום, מנסה בנק ישראל לגלגל לפחות חלק מהאשמה להמשך העלייה במחירי הדיור אל מגרשה של הממשלה. אחרי שהזכירו את ההתייקרות שנרשמה במחירי הדירות ב־12 החודשים האחרונים, מציינים מחברי ההודעה כי "בחודשים האחרונים מסתמנת התמתנות מסוימת בהתחלות הבנייה. ב־12 החודשים שהסתיימו בפברואר נרשמו 42.5 אלף התחלות ו־43.0 אלף השלמות (גמר) בנייה, כך שלראשונה מאז 2007 הכמות השנתית של גמר הבנייה גבוהה מכמות ההתחלות".

למרות הצמיחה המתונה

את ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי קיבלו הפעם חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל אף שרוב הנתונים הכלכליים שפורסמו לאחרונה תומכים דווקא בהפחתת ריבית נוספת. בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ברבעון הראשון של השנה צמח המשק בשיעור שנתי מתון של 2.1% בלבד, לעומת צמיחה גדולה יותר של 2.9% שנרשמה ברבעון הקודם. התוצר של הסקטור העסקי גדל ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 0.4% בלבד, זאת לאחר עלייה גדולה הרבה יותר של 2.1% שנרשמה בו ברבעון הקודם.

נסיגה בקצב הגידול נרשמה גם בייצור התעשייתי, שגדל ברבעון הראשון של השנה רק בשיעור שנתי של 3%, לעומת קצב גידול שנתי גדול פי שלושה של 9.6% שנרשם ברבעון האחרון של השנה שעברה. הירידה בשיעורי הצמיחה ובקצב הייצור התעשייתי הושפעה בין היתר מהנסיגה ברמת הצריכה הפרטית, שירדה ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי של 2%. זאת אחרי עליות רבעוניות רצופות שנרשמו בצריכה הפרטית מאז ינואר 2009. הצריכה הפרטית לנפש, שהשינויים בה נחשבים מדד אמין למדידת השינויים ברמת החיים, אף ירדה ברבעון הראשון בשיעור שנתי כפול של 4%.

כלל יצוא הסחורות והשירותים עלה אמנם ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 6.3%, אחרי עלייה גדולה הרבה יותר של 21.9% ברבעון הקודם. אולם היצוא ללא חברות הסטארט־אפ וללא יהלומים, שנחשב לענף תנודתי מאוד, ירד ברבעון הראשון ב־4.4%, לאחר זינוק בשיעור שנתי של 61% שנרשם בו ברבעון האחרון של 2013.

על הפעילות הריאלית במשק כותבים מחברי הודעת הריבית כי מכלול הנתונים שהתווספו בחודש האחרון מוביל לחוסר בהירות בנוגע לתמונת המצב בתחום זה. לדבריהם, האינדיקטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מעידים על צמיחה מתונה מזו שהוערכה בחודש הקודם, אולם קיימת אי־ודאות לגבי מידת ההתמתנות. האומדן הראשון לרבעון הראשון מצביע על האטה בצמיחה, בעקבות צמצום הצריכה הפרטית וההשקעה, בעוד שנתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על גידול בתעסוקה וצמצום האבטלה, ובעוד שחל שיפור במדדי האמון והציפיות לפעילות. סימני התמתנות ניכרים גם בנתוני המדד המשולב, ובכלל זה ביצוא הסחורות.

בבנק מעדיפים להמתין

גורם נוסף שתמך ככל הנראה בהחלטה להמתין עם הפחתת הריבית, לפחות חודש אחד נוסף, הוא העובדה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את אומדני החשבונות הלאומיים שלה לאחור בתדירות גבוהה, הן למעלה והן למטה.

בחודש שעבר, לדוגמה, החליטה הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית ללא שינוי על סמך אומדני הצמיחה לרבעון האחרון של 2013, שעודכנו אז על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלפי מעלה. על סמך אומדנים אלה ונתונים חיוביים נוספים, אחד מששת חברי הוועדה אף הציע בדיון להעלות את הריבית. אלא שבשבוע שעבר עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אומדן הצמיחה לרבעון האחרון של 2013 פעם נוספת, אך הפעם הוא עודכן כלפי מטה.

מסיבה זו העדיפו כנראה היום חברי הוועדה המוניטרית לחכות חודש נוסף עם החלטה על הפחתת הריבית, וזאת כדי לא להיקלע למצב שבו עדכון חדש של אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש הבא יציג אותם באור קצת מגוחך.

תגובות

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל כי "הבנק הפתיע בהחלטתו כשבחר שלא להוריד את הריבית במשק למרות שורה של נתונים כלכליים שהצביעו על החרפת ההאטה במשק. כפי הנראה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לא הסתפקה בנתונים שהתקבלו עד כה ורוצה לראות שההאטה ברבעון הראשון כאן כדי להישאר. לדעתנו, היה צורך אמיתי להוריד את הריבית ב-0.25% לשפל של 0.5% מאחר שהמשק נמצא במדרון החלק בדרך למיתון".

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, אמר כי "בפרסום בנק ישראל מצוינים הגורמים העיקריים להחלטה שדווקא מצביעים על הצורך בהורדת ריבית. הריבית הנמוכה בשוק היא הכרח המציאות וגם אם נראה כי היא אינה אפקטיבית, צריך להבין שלאחר נתוני המדד האחרון ונתוני הדוחות של החברות הקמעוניות אשר הצביעו על ירידה בביקושים ועל המשך ההאטה הכלכלית, בנק ישראל צריך להגיב".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה יהודה אלחדיף הביע אכזבה מהחלטת בנק ישראל להותיר את גובה הריבית על כנו. לדבריו, "זוהי השתהות שאינה במקומה, אשר תעלה ביוקר למגזר העסקי המשווע לתמריצים. הפחתת שיעור הריבית במשק החודש היא צו השעה נוכח הנסיגה החמורה בצמיחת התוצר העסקי שהינו הנמוך ביותר מאז שנת 2009. הריביות הנמוכות יותר בארצות הברית ובאירופה והאינפלציה המזערית המגרדת את הרף התחתון של היעד שנקבע, תומכים גם הם בהורדת ריבית כבר החודש".

מבית ההשקעות הלמן אלדובי נמסר כי "נתוני הצמיחה והאינפלציה האפסית ידחפו להורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים. הנתונים הכלכליים שפורסמו בשבועות האחרונים העידו על האטה במשק, כולל נתוני הצריכה והייצור התעשייתי. בנוסף לכך, המדד האחרון היה נמוך ובהחלט תומך בהורדת הריבית".

ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, עפר קליין, אמר בתגובה: "הגורמים העיקריים שתמכו בהותרת הריבית ללא שינוי היו המשך הצמצום באבטלה, השיפור במדדי האמון והמשך העלייה במחירי הדירות ובמשכנתאות. לדעתנו, בנק ישראל גילה אחריות בכך שלא רץ אחרי שוק ההון והאידיקטורים הראשוניים למצב המשק".

לדברי עוזי לוי, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אינפיניטי, "בראיה גלובאלית, סביבת הריביות בעולם המערבי נמוכה ואיננה צפויה לעלות בטווח הקצר, ובגוש האירו אף צפויה הקלה כמותית.  אנו ממשיכים להחזיק בדעה כי יש מקום להפחתה נוספת בשער הריבית".