קמור תעביר למדינה תשלומים שקיבלה על ה-BMW של אסי אבוטבול
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של יבואנית הרכב על דרישת המדינה לחלט את כספי מכירתם של שני רכבים שבבעלות ראש ארגון הפשיעה
09:4827.05.14
בית המשפט העליון דחה שלשום את ערעורה של חברת קמור רכב, יבואנית רכבי BMW, על דרישת המדינה לחלט (להחרים) את כספי מכירתם של שני כלי רכב שבבעלות ראש ארגון הפשיעה אסי אבוטבול.
קראו עוד בכלכליסט:
- ניסיון ליטול נכס עיקרי של נושי קמור נבלם על ידי המפרקים
- בנזיד עדשים: מיכה טלמור רכש את נכסי קמור אירופה
- רשות ני"ע נגד קמור: הסתרתם את הסכנה מפני המשקיעים
במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגד אסי אבוטבול ו-23 אחרים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ואשר בסיומו הורשע אבוטבול בחברות ובניהול ארגון פשיעה ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, חילטה המדינה שני כלי רכב שרכש מחברת קמור. בית המשפט הורה על מכירת כלי הרכב ועל כך שתמורת המכירה תוחזק בידי המדינה עד לסיום ההליך הפלילי. זאת, לאחר שקבע שכלי הרכב שייכים לאבוטבול, על-אף שהם רשומים על שם אשתו ואחותו.
אסי אבוטבול. בית המשפט קבע כי כלי הרכב שייכים לו, על-אף שהם רשומים על שם אשתו ואחותו צילום: שאול גולן את התמורה עבור כלי הרכב, בסך כ-257 אלף שקל כל אחד, שילם אבוטבול בין היתר באמצעות שיקים דחויים שנסחטו מחברות עסקיות, קורבנות ארגון הפשיעה (חברת מיקרוטק התקנות ותקשורת וחברת גליקסמן שיווק ביצים). על כלי הרכב נרשם משכון לטובת יבואנית הרכב, להבטחת תשלום תמורתם. כמה מהשיקים הדחויים לא נפרעו, ונותרה יתרת חוב בסך של 150 אלף שקל לטובת החברה.
בתום ההליך הפלילי ביקשה המדינה לחלט, בין השאר, את התמורה הכספית ממכירת כלי הרכב לטובת אוצר המדינה, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון וחוק מאבק בארגוני פשיעה. קמור רכב התנגדה לחילוט, בטענה שזכויותיה הקנייניות בכלי הרכב, המובטחות באמצעות שעבוד, עדיפות על זכותה של המדינה לחילוט.
בית המשפט המחוזי אישר את החילוט, וכעת דחה בית המשפט העליון את ערעורה של קמור, תוך שהוא קובע כי קמור אמנם הוכיחה את זכויותיה בכלי הרכב, אך היא לא עמדה בנטל להוכיח כי רכשה את הזכויות בתום-לב.
בית המשפט העליון קבע כי חברת קמור היתה מודעת למהות הפעילות של ארגון הפשיעה של אבוטבול, ולמקור הכסף ששימש לרכישת כלי הרכב. כן נפסק, כי מודעות זו נלמדת מהתנהלותה החריגה של החברה אל מול אבוטבול ואנשיו, שסטתה ממהלך עסקיה הרגיל, בין היתר בהסדרי התשלום החריגים שנעשו עם ארגון הפשיעה של אסי אבוטבול, תוך שימוש בשיקים דחויים שבעליהם אינם קשורים לעסקה, ומעורבותו של אחד מעובדי החברה בפעילות ארגון הפשיעה.
עוד נפסק כי ניתן לייחס לקמור את מודעותו של רוני וייס, אחד הבעלים ומנהל בכיר בחברה, אשר לגביו נקבע כי היה מודע להתנהלותו של אבוטבול ושל ארגונו, ולאופן המימון לרכישת כלי הרכב שמקורו בעבירה. נקבע כי הובאו ראיות להוכחת קשריו של וייס עם ארגון הפשיעה, למשל בהענקת הטבות מפליגות רבות לאבוטבול ולאנשיו.
בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי לא נדרשת מודעות של החברה לכך שהשיקים המסוימים הם פרי סחיטה, כטענתה של קמור, אלא די במודעותה לכך שמדובר בארגון פשיעה הכולל במסגרתו פעילות עבריינית ענפה לרבות סחיטת כספים, כאשר לכך נוספות אינדיקציות לכך שהשיקים המסוימים נסחטו.
המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד יעל בלונדהיים מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. את קמור ייצג בערעור עו"ד דרור ארד-איילון.
