מחוץ לנבחרת: הדירקטורית לא דיווחה על התמודדותה ביש עתיד ונפסלה

נפסל מינויה של יונה אדמון לדירקטורית בקרן ההשתלמות לעובדים סוציאליים, זאת מכיוון שהתגלה כי אדמון היתה מספר 6 ברשימת יש עתיד בבחירות המוניציפליות ברמת גן ולא דיווחה על כך בתהליך המיון של ועדת ברנר, זאת למרות סעיף מפורש המחייב גילוי כזה מצד מועמד. במקביל, לפני חג השבועות אושרו עוד 27 דירקטורים חדשים מנבחרת הדירקטורים של אורי יוגב על ידי שרי השיכון, החינוך והמשפטים.

הקריטריונים לבחירת הדירקטורים של רשות החברות הם בעיקר כמותיים וכוללים ניסיון ניהולי, השכלה, ניסיון בכהונה בדירקטוריונים, ניסיון בעבודה במגזר הציבורי אך גם רקע והבנה בתחום העסקי. כך סוננו 500 מתוך 14 אלף מועמדים, שעברו שלב ונבדקו על ידי ועדת ברנר. תפקידה של הוועדה הוא לבחון זיקה פוליטית וניגודי עניינים.

עם זאת, לא כל זיקה פוליטית גורמת בהכרח לפסילת מועמד, שכן לעתים הניסיון הציבורי שמהווה את אחד הקריטריונים יכול בקלות ליצור גם זיקה פוליטית כלשהי, וכל עוד אין קשר בעייתי בין הזיקה הפוליטית לבין התפקיד הרלבנטי, אין הכרח לפסול את המועמד. במקרה של אדמון, הבעיה לא היתה הזיקה אלא אי־הדיווח עליה, מכיוון שאם היתה מדווחת, במידה שיש לה כישורים מיוחדים רלבנטיים, אדמון היתה יכולה לקבל את התפקיד.

לפיד צילום: יוסי זמיר

הבעיה המרכזית בתהליך מינוי הדירקטורים היא שרמת ביצועיהם של המועמדים לא מקבלת ביטוי בקריטריונים, ויכולה לקבל ביטוי רק בראיונות (מלבד אינדיקציות ברורות כמו אזכור בדו"ח מבקר המדינה או נמצאים בהליך משפטי). אך ראיונות אלה לא בהכרח משקפים את המציאות בצורה אובייקטיבית. כך למשל, נבחרה אירית אילוז לכהן כדירקטורית בחברה לניהול קרן השתלמות לעובדי מדינה, לאחר שהיתה סמנכ"ל הכספים והמשנה לנשיא של חברת אמפל, שקרסה עם חוב של 900 מיליון שקל בעקבות הפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל, ונכשלה ב־2013 בניסיון להגיע להסדר חוב בבית המשפט בניו יורק. עם זאת, נודע ל"כלכליסט" כי רשות החברות תבחן, בעקבות הביקורת הציבורית, האם נפלה טעות כלשהי בשאלונים של הדירקטורים שכבר אושרו בכל הנוגע לכשירותם ויכולותיהם של הדירקטורים.

בדרך לפחות דירקטורים

בהשוואה למצב הקודם, תוכנית נבחרת הדירקטורים עדיין נראית עדיפה. אם לפני נבחרת הדירקטורים, 34% מהמועמדים של השרים נדחו על ידי ועדת ברנר בשל סיבות שונות כמו זיקה פוליטית, היעדר ניסיון או השכלה, ניגוד אינטרסים ועוד, הרי שמתוך הנבחרת אישרה ועדת ברנר כ־98% מהמועמדים. אמנם אישורה הוא לא בהכרח חותמת האיכות המיטבית, כפי שהתגלה בסיבוב האישורים הראשון, אך הפער בכל זאת מעיד על שיפור.

צעד נוסף שבוחנים כעת ברשות החברות הממשלתיות, בין היתר בעקבות לחץ ציבורי, הוא צמצום מספר הדירקטורים בדירקטוריונים של החברות. כבר עכשיו הוחלט על צמצום דירקטוריון החברה לשיקום הרובע היהודי מ־12 דירקטורים ל־7, וגם בחברת ענבל (חברה ממשלתית לביטוח) יצומצם הדירקטוריון מ־12 דירקטורים ל־9. הממשלה כבר החליטה בעבר כי בדירקטוריונים ממשלתיים יכהנו 7–12 דירקטורים, ורוב החברות נמצאות בטווח זה, אך עדיין גם בו יש עיוותים, כמו למשל כהונתם של 12 דירקטורים בקרן הרשב"י, שמנהלת את אתר הקבר של רבי שמעון בר יוחאי - מספר שווה לגודלו של דירקטוריון עמידר - שאחראית על הדיור הציבורי.

השר אריאל מוביל

מתוך 27 הדירקטורים החדשים שאושרו בגל השני, 17 אושרו על ידי שר השיכון אורי אריאל לחברות ציבוריות שבתחום אחריותו, כמו עמידר, שקמונה, חברת ערים והאגודה לתרבות הדיור. שר החינוך שי פירון אישר 9 דירקטורים לחברות כמו החברה למתנ"סים או הכפר הירוק, ושרת המשפטים ציפי לבני אישרה דירקטורית לקרן השתלמות לשופטים. השרים העיקריים שצריכים לאשר מינויים מלבד שר האוצר (שהודיע כי יתמוך במי שיעמוד בתנאי ה"נבחרת") הם שר השיכון, שר התשתיות סילבן שלום, שר הביטחון בוגי יעלון ושר התחבורה ישראל כץ. לאחר הגל השני של האישורים אושרו 44 דירקטורים, שהם כשליש מה־150 שאושרו על ידי ועדת ברנר. אדמון סירבה להתייחס לנסיבות פסילתה לדירקטורית.