מחקר השוואתי לא מחמיא: דואר ישראל קפא על שמריו לעומת מקביליו בעולם

המצוקה הפיננסית הקשה שנקלע אליה דואר ישראל, העומד על סף חדלות פירעון, אינה ייחודית. כמעט כל חברות הדואר במדינות המערב סובלות בשנים האחרונות מהידרדרות בתוצאותיהן הכספיות לנוכח הירידה התלולה בכמות המכתבים הנשלחים בכל שנה. כמה חדה הירידה הזאת? אזרח בריטי ממוצע שלח כ־1.5 מכתבים בשבוע ב־2012, לעומת 3.5 מכתבים ב־2006 - ירידה של 57% בתוך שש שנים. קשה לחשוב על עוד תעשייה שעסקיה נפגעו במהירות כזאת.

סקירה שהכינה חברת הייעוץ דלויט בריטמן אלמגור זהר בחנה כיצד מתמודדות חברות הדואר במדינות מערביות שונות עם אובדן ההכנסות המהיר והרגולציה הנוקשה. הסקירה הוכנה עבור הוועדה לבחינת שוק הדואר בישראל בראשות ד"ר זיו רייך, דיקן בית הספר לביטוח במכללת נתניה, שהגישה את המלצותיה בחודש אפריל האחרון.

את המדינות הנסקרות בחרו חברי ועדת רייך כמדגם מייצג של מדינות הדומות לישראל במאפיינים מסוימים - תחומי הפעילות, רמת ההתפתחות והרגולציה על הדואר. עם זאת, הבדל בולט ביניהן הוא מידת ההפרטה שלהן: הדואר הבריטי כבר עבר הפרטה חלקית שבה נותרה הממשלה בעלת השליטה, ואילו הדואר ההולנדי הופרט לחלוטין.

סניף דואר ישראל צילום: אלעד גרשגורן

1. התייעלות תפעולית

רובן המכריע של חברות הדואר נאלצו לערוך קיצוץ חד בכוח האדם כדי להתמודד עם הירידה בהכנסות. מצבת העובדים בדואר הבריטי למשל קטנה ב־25 אלף בשנים 2008–2012, ירידה של 12%. הזמנים הקשים מחייבים את חברות הדואר גם לשנות את אופי ההעסקה של העובדים, בעיקר דוורים. בניו זילנד מועברים דוורים להעסקה על בסיס שעתי במקום במתכונת גלובלית, ונוסף על כך ניתנת להם האפשרות לבחור את עומס העבודה שיוטל עליהם ולקבל תשלום בהתאם.

דרך נוספת לחיתוך הוצאות התפעול שנוקטות כל חברות הדואר היא העברת סניפים מבעלות עצמית לזכיינות. בישראל מספר סניפי הדואר הפועלים בזכיינות נמוך יחסית (65%) בהשוואה לבריטניה (97%) או לאירלנד (92%). גם היישום של מודל חנות בתוך חנות נמצא בתחילת דרכו בישראל, כשנכון ל־2013 הפעיל הדואר 31 סניפים בלבד בחנויות הנוחות של מנטה.

2. הרחבת תחומי הפעילות

כמעט כל חברות הדואר התרחבו לתחום הבנקאות בדרך כזו או אחרת כדי לפצות על אובדן ההכנסות מהפעילות המסורתית. בחלק מהמדינות, כמו בריטניה, בלגיה ואירלנד, משמש הדואר כמפיץ בלבד של שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח עבור בנקים אחרים, ואילו באחרות הדואר עצמו מחזיק בבנק מסחרי מלא.

בנק הדואר בישראל הוא יצור די מוזר: אמנם מדובר בבנק בבעלות עצמאית, אך סמכויותיו מוגבלות ונאסר עליו לשלם ריבית ולתת אשראי, הכלים המרכזיים במערכת הבנקאות.

מנכ"ל הדואר חיים אלמוזנינו. לא לבד צילום: עמית שעל

3. טיפול בחבילות

בעוד כמות המכתבים בירידה, מספר החבילות הנשלחות דווקא עולה בעקביות לאור הפופולריות הגוברת של המסחר האינטרנטי. דואר ישראל עדיין מחייב לקוחות להגיע לסניף, אבל בשאר המדינות החלוקה של חבילות עד הבית היא סטנדרט מזמן, וכך גם השימוש בלוקרים אלקטרוניים המאפשרים לאסוף חבילות בכל זמן, כלי נוסף שדואר ישראל טרם הטמיע.

דרך אחרת לייעל את משלוח החבילות הופעלה בניו זילנד: הלקוחות שם יכולים להדפיס בבית ברקוד מיוחד, להדביק אותו על החבילה מראש ואז להפקיד אותה בתיבת שירות עצמי מבלי לחכות בתור.

4. הגברת התחרות

ישראל ואוסטרליה הן היוצאות מן הכלל בעובדה ששוק הדואר בהן טרם נפתח לתחרות מלאה. בשאר המדינות יכולות חברות פרטיות להתחרות בדואר בכל התחומים שהוא פועל בהם. על אף הפוטנציאל לאיבוד הכנסות כניסת תחרות לשוק אמורה בסופו של דבר לסייע לחברת הדואר, בין השאר בהאצת תהליכי ההתייעלות בהן.

אחד מהמודלים המעניינים שנועדו לעודד תחרות מגיע ממדינות כמו בריטניה, שם מחויב הדואר לפתוח את רשת החלוקה שלו לשימוש המתחרים במחירים מופחתים. כך קורה שהמתחרים עוסקים בהפקת הדואר או באיסוף שלו מחברות עסקיות, אך עושים רק את חצי הדרך ומשאירים את המכתבים במרכזי מיון לשם חלוקה לבתים.

5. דה־רגולציה

הירידה בהיקף פעילות הדואר מחייבת את הרגולטורים להקטין בהתאם את הדרישות שהם מטילים על החברות. הנושא השנוי במחלוקת ביותר בהקשר זה הוא מספר ימי חלוקת הדואר. ברוב המדינות נשמרת באדיקות הדרישה לחמישה ואפילו שישה ימי חלוקה בשבוע, אך גם טאבו זה הולך ונפרץ.

המובילות בנושא הפחתת ימי החלוקה הן ניו זילנד והולנד. בהולנד ממוין הדואר שנשלח מגופים גדולים לשתי קטגוריות - דחוף ולא דחוף. הדואר שמקוטלג כדחוף ממשיך להיות ממוין ומחולק שישה ימים בשבוע, אך רוב הדואר הכמותי מוגדר כלא דחוף ולכן ממוין ומחולק שלושה ימים בשבוע בלבד. לעומת זאת, ניו זילנד צפויה להיות המדינה הראשונה שתפחית את ימי החלוקה בקביעות לשלושה.

נושא נוסף שמטריד את הרגולטורים הוא הפיקוח על התעריפים שגובות חברות הדואר, המופעל כדי להבטיח שהשירותים יהיו נגישים לכל. הגישה הרווחת כיום היא שמנגנון הפיקוח על המחירים אינו מתאים למצב שבו קשה לחזות את הביקוש העתידי ולכן יש לקבוע תעריף שיבטיח רווחיות סבירה לדואר לאורך זמן.

מצב הרווחיות של דואר ישראל אינו מזהיר בהשוואה למקביליו בעולם. דואר ישראל מוציא אחוז גדול יחסית מהכנסותיו על תשלום שכר, מגוון פחות את מקורות ההכנסה שלו ומפעיל אחוז נמוך מאוד מסניפיו בזכיינות. הוא צריך להתמודד גם עם קשיים אובייקטיביים - מספר דברי הדואר שנשלחים כנגד נפש בישראל קטן משמעותית מאשר ברוב מדינות אירופה, והמחיר של שירותי הדואר נמוך למדי בהשוואה עולמית.