מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו למד על משבר הדסה מהעיתון
מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' רוני גמזו, הגיע לוועדת גבאי וסיפר על חוסר השליטה של המשרד על הנעשה בהדסה והמסקנות צריכות להישמע היטב עד לחברי ועדת גרמן
רק ב-24 ביולי 2012, דרך כתבה בעיתון, למד מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, שיש משבר בבית החולים הדסה. בעדות מול ועדת גבאי לבחינת המשבר בבית החולים, הוא מספר כי מיד לאחר מכן זימן דיון דחוף בניסיון לדלות מידע מהנהלת המשרד על מה שקורה בבית החולים הגדול בירושלים, אך "ההנהלה שלי לא כל כך ידעה".
העדות של גמזו היא אולי מהחשובות והמכריעות שהובאו בפני הוועדה. מנכ"ל משרד הבריאות שופך ומספר על תולדות המשבר בהדסה עשור אחורה, על הכשלים הניהוליים שגרמו לבית החולים להתבוסס בתחושת היוקרה והמוניטין שלא ייפגעו לעולם ולכן אין צורך להשיב לתחרות שמתחילה להתפתח במרכז הארץ ובירושלים עצמה, ובמיוחד על בעיות השליטה של משרד הבריאות על המערכת שהוא אמון עליה. כך כאשר גבאי שואל את גמזו מי בהנהלת משרד הבריאות אמור לדעת מה המצב בבתי החולים שאינם ממשלתיים גמזו מודה ש"אין לי".
פרופ' רוני גמזו צילום: עמית שעל
לא בטוח שמנהלי בתי החולים יודעים לקרוא דו"ח כספי
בסופו של דיון החירום שזימן גמזו חזרו אליו אנשי המשרד לאחר ששוחחו עם אנשי בית החולים ומסרו לו כי הדסה בגרעון שוטף של 150-200 מיליון שקל. גמזו מספר כי הסכום הדהים אותו, אך הוא לא קיבל דיווח על הגרעון המצטבר של בית החולים, שאז כבר החל להתקרב למיליארד שקל. גבאי מצידו מדגיש שבמצגת שהוכנה לשרת הבריאות יעל גרמן עם כניסתה לתפקיד במרץ 2013, עדיין לא צויין הגרעון האדיר של הדסה, כראייה לכך שגם בשלבים מאוחרים יחסית של המשבר למשרד הבריאות פשוט לא היה מושג מה הולך בתוך בית החולים.
מי שרוצה עוד דוגמה למשבר השליטה של המשרד במערכת הבריאות, שחורגת מעבר לכל מה שתקנה או חוק יכולים להגדיר, יכול למצוא אותה בשיחת אגב בין גמזו לגבאי על היכולות החשבונאיות של מנהלי בתי החולים. גבאי טוען כי "יש דברים שהם בסיסיים כמו (לדעת לקרוא מהדוח הכספי – מ"פ) מה הגירעון המצטבר של הארגון. אם מנכ"ל לא יודע דבר כזה, אז מה הוא כן יודע? הוא לא יודע את זה, הוא לא יודע את השר"פ" וגמזו עונה לו כי "אני לא משוכנע שיש ידע ויכולת לחפש אפילו את המספר הזה בתוך הדוח הכספי". במילים אחרות, בעיית הרגולציה והשליטה על הנעשה במערכת הבריאות אולי חמורה מאשר במשרד הבריאות בלבד, וזהו מצב עניינים שעל ועדת גרמן, שדנה בימים אלו האם להכניס או לא להכניס שירותי רפואה פרטית בבתי החולים, להרחיב את תיירות המרפא ולהסדיר את השליטה של המשרד בבתי החולים הממשלתיים, צריכה לתת עליו את הדעת.
שערי צדק ענו, הדסה שלחו עו"ד
גמזו מספר גם על מה שהוא מכנה "בעיית השר"פ" בהדסה, בעדות שמראה את היחס של בית החולים אל המשרד: "כשנכנסתי לתפקיד לקח לי איזה שנה-שנה וחצי כדי לשאול את שאלות השר"פ. בהתחלה בכלל מי במשרד הבריאות יכול להעז לבקר בית חולים שהוא פרטי-ציבורי על נושא השר"פ. אני חושב שזה היה באמצע-סוף 2011 והעזתי להגיד לשערי צדק ולהדסה, שני הגדולים, אבל גם שלחתי מכתבים ללניאדו ומעייני הישועהו ואמרתי להם 'חברים, אני רוצה ללמוד איך אתם עובדים, אני רוצה להוציא חוזר שר"פ'. אז הזמנתי אותם אליי וכשהם מציגים לי את נהלי השר"פ, אגב שתי ישיבות, אחת הדסה, אחת שערי צדק, יונתן הלוי (מנהל שערי צדק – מ"פ) שורק את הנתונים, שורק אותם, שוטף אותנו בנתונים, זוכר כל אחד, כל רופא. בהדסה קודם כל אנחנו מקבלים פסקת פתיחה של עורך הדין של הדסה שאומר 'מי אתם בכלל? תזכרו שאלו הנהלים היסטוריים שלנו, אבל אנחנו נגיד לכם כמה דברים'. ושם אנחנו מרגישים את חוסר הידע המושלם, חוסר ההבנה. קל לנו להשוות, אנחנו אחרי אינטראקציה גם עם שערי צדק, קל לנו להשוות, אז אנחנו גם רואים".
אחד הדברים שגמזו מספר שהוא רואה זה את השימוש של רופאי הדסה בניתוחי שר"פ בשעות הבוקר, למרות שהניתוחים צריכים להיות מוגבלים לשעות אחר הצהריים, שאז מסתיימת המשמרת הציבורית. "ואני שואל, 'למה אתם עושים שר"פ בוקר?', זה נוגד את ההיגיון שלי. עזוב את ההיגיון הציבורי, את ההיגיון העסקי. ואז הם מסבירים לי את ההיגיון העסקי. אתה לא יכול להפסיד בשר"פ, כי אתה מקבל את טופס 17 ועליו אתה מקבל כמה אחוזים וכל מי שבאופן דמגוגי אמר שמפסידים מהפעולה עצמה טועה". מאוחר יותר תטען הנהלת הדסה כי חלק גדול מניתוחי השר"פ הם הפסדיים.
הנקודה הזו עניינה את גבאי, שלאורך כל הדרך עולה הרושם שסימן את ועדי בית החולים, ובמיוחד ועדי הרופאים, כמי שלקחו חלק פעיל מדי בהחלטות הניהוליות של הדסה. גבאי שואל האם " זה יהיה נכון לומר שבעצם הרופאים הפקיעו את השר"פ בהדסה, ובנו לעצמם עסק בתוך בית החולים?" וגמזו עונה לו כי "אני חושב שבדיפוזיה, באבולוציה, זה מה שהיה". איך זה קורה? גמזו רומז כי הרופאים משתמשים ביוקרה ובמוניטין המקצועי שלהם כדי להפוך את הניתוחים בבוקר להכרח רפואי, ללא קשר ליתרון הכספי לרופא: "כרופא, אין לי שום בעיה להסביר למה, תשמע, זה לא אחר הצהריים, זה בבוקר, זה יהיה בבוקר. זה ניתוח מוח, אני חייב".
