אקשטיין: "על בנק ישראל לקבוע שמשכנתא נותנים רק בריבית קבועה"

"על בנק ישראל לנתק את הקשר בין המדיניות המוניטארית לשער החליפין על ידי קביעה שאפשר לקחת משכנתאות רק בריבית קבועה לתקופה ארוכה מחמש שנים", כך אמר היום (ב') פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לשעבר של נגיד בנק ישראל והמשמש כיום כראש הפקולטה לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה.  

בפאנל בנושא התחזקות השקל ומדיניות מטבע החוץ בכנס הרצליה הוסיף אקשטיין: "בצורה כזו המדיניות של שער החליפין לזמן קצר לא תהיה מושפעת ממה שקורה בתחום הדיור, שהוא בתחום האחריות של הממשלה".

כיום בנק ישראל לוקח בחשבון בקביעת הריבית שלו את ההשפעה של הורדה או העלאה של הריבית על הייצוא ועל מחירי הדיור, כאשר ההשפעה על שניהם היא הפוכה. העלאת ריבית מחזקת את השקל ופוגעת בהכנסות היצואנים אך מורידה את התמריץ של משקיעים להשקיע בנדל"ן וכך לעלות את מחירי הדיור, וההיפך.

אקשטיין אמר כי "הקשר בין מדיניות הריבית ובועת הדיור היא בעיה מרכזית ופה בנק ישראל צריך לנקוט במדיניות אגרסיבית. עדיף להגדיר שער ריצפה מקסימאלי כדי להקטין סיכונים ליצואנים ובשוויץ וצ'כיה עושים את זה בהצלחה לא מעטה. יש טענה שזה יגרום להתקפה ספקולטיבית אבל למיטב ידיעתי לא היתה התקפה ספקולטיבית וזה לא סביר שיקרה".

אקשטיין. "בנק ישראל צריך לנקוט במדיניות אגרסיבית" צילום: ארז חרודי

ככלל, אקשטיין ממליץ לבנק ישראל להוריד את הריבית כדי להחליש את השקל ואז אם צריך גם לרכוש מטבע חוץ.

בארי טאף, לשעבר יועץ של פישר ואחד האנשים המרכזיים של מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל בתקופת סטנלי פישר, אמר כי לדעתו "הצעדים שנקטנו היו יעילים כי הם הרוויחו זמן וזמן נדרש כדי לתת אפשרות למשק להסתגל להתחזקות השקל. לדבריו, אין אפשרות לעשות יותר מכך כי מדובר בכוחות חזקים שבאים מחו"ל ומייספים את השקל. "אנחנו צריכים להיות מוכנים להתמודד עם שינויים אם חושבים שיש טקטיקה יותר טובה כמו קביעת רצפה לשער חליפין יכול להיות שזה יהיה הצעד הנכון", אמר טאף.

אלישע ינאי: "ב-5 השנים האחרונות נעצרנו"

אלישע ינאי, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר בפאנל כי "אנחנו מתבלבלים מהסטארט-אפים והאקזיטים, במקום לשים את הדגש על היצוא, מבלי לדבר סרה בסטארט-אפים. בחמש השנים האחרונות נעצרנו וזו עצירה מלאכותית כי הבעיה המרכזית לטעמנו זה שקל חזק בצורה לא נורמלית. אני אדבר על זה עם הנגידה עוד יומיים. יש לנו בעיה נוראית עם תיסוף השקל.

אלישע ינאי צילום: שרון דרעי

"תבדקו מה באמת עוצמת החוזק שלנו, אולי אלה ספקולנטים. אנחנו חושבים שיש ספקולנטים. הוא קונה שקל דולר ב-4 שקלים ולוחץ על השוק להוריד את השקל ל-3 שקלים כמו באסטיונר. זו הרצת מניות. אני לא מומחה, אבל שיבדקו את זה ויראו מה הסיפור פה, מה פתאום אנחנו כ"כ חזקים. יש לנו 3,000 מפוטרים ב-12 החודשים האחרונים ואני מקווה שזה לא יימשך".

לעומתו אמר ד"ר בועז שוורץ כי "לדעתי אין ספקולציה בשקל היום. יש כסף שהוא יותר כסף חם וארוך טווח ממה שאנחנו רואים היום ויש כניסה של כסף ארוך טווח בישראל, אנשים שמאמינים בחוזק השקל ובכיוון שלו ולדעתי הכיוון שלו הוא רק להתחזק. הממשלה צריכה לעזור ליצונאים להעלאת את התפוקה ולהתמודד עם יוקר המחיה, שהוא לא רק מחאת הפלפלים". 

פרופ' עומר מואב צילום: גיא אסיאג

פרופ' עומר מואב מהאוניברסיטה העברית אמר כי "זה לא נכון שתקנו כחול לבן יוצר מקומות עבודה ובכלל הפרדה בין יבוא ליצוא היא טעות כי לא צריך לשים דגש על היצוא ולא על היבוא. יצוא זה אמצעי להשיג רמת חיים ולא שאנחנו הציבור מסבסדים את היצוא. תראו את האבסורד במדיניות הממשלה. מצד אחד היצוא והיבוא זזים ביחד אז כל המשאבים של מלחמה ביבוא ועזרה ליצוא עולה הרבה כסף ומבזבז משאבים.

"גם התיאוריה השגויה שהגדלת יבוא יוצרת אבטלה עומדת בסתירה גם להיגיון הכלכלי וגם לעובדות, כי ככל שמייבאים יותר אז גם מייצרים יותר אז במקביל להרס המשרות שאין להם יתרון יחסי נוצרות משרות בהן למשק הישראלי יש יתרון יחסי וגם כשמסתכלים על הנתונים אז דווקא תקופות שיש גידול ביבוא כאחוז מהתוצר האבטלה יורדת, לא עולה. זה לא קשר סיבתי, אבל איך שלא מסתכלים על הנתונים רואים את הסיכום שפתיחת המשק למסחר בינלאומי יש לה יתרונות רבים ואין לה מחיר בתעסוקה. ולכן כדי לעודד את היצוא יש להגדיל את היבוא, כלומר להסיר חסמים".