קפיטליזם 3.0
תיקון עולם: טביעת כדורגל אקולוגית
אצטדיוני המונדיאל של ברזיל עמדו ביעדים הירוקים של הבנייה והתפעול שלהם, כמעט
אוהדים מחוץ לאצטדיון מינייראו צילום: אימג'בנק, Gettyimages
קשה לומר שהמונדיאל הוא אירוע ידידותי לסביבה: כמות התיירים העצומה שמגיעה בטיסות לא תורמת להפחתת גזי החממה. המשאבים העצומים שנדרשו לבנייה ולשיפוץ של 12 האצטדיונים במדינה דרשו מחיר כבד מהסביבה. וברזיל נאלצה להיפרד ממספר לא סופי של מיליארדי דולרים שכה זקוקים לה ברפואה, בחינוך ובתחבורה במדינה. אבל לפחות נעשו מאמצים לשזור גוונים ירוקים. כך למשל, ברוב האצטדיונים הותקנו פאנלים סולאריים - באצטדיון הלאומי בברזיליה הותקנה מערכת של 2.5 מגה־ואט ובארנה פרנמבוקו הותקנה מערכת של 1 מגה־ואט. האחרון גם ישמש כקמפוס אוניברסיטאי, מלון ומרכז קונגרסים לאחר המשחקים.
אצטדיונים אחרים, כמו הארנה פנטנאל, נבנו עם טביעת כף רגל מזערית כקו מנחה. כל העץ ששימש לבניית האצטדיון מגיע מיערות מקומיים שמגדלים באופן מבוקר. כל פסולת הבנייה בפרויקט מוחזרה, פיקוח קפדני על איכות הקרקע והאוויר בעת הבנייה מנע זיהום, והמבנה מאפשר הקטנה מסיבית בתום המשחקים והפיכתו לאזור רב־שימושי. אצטדיון פונטה נובה זכה לדרגת כסף בתקן LEED הבינלאומי לבנייה ירוקה - הוא נבנה ברובו מחומרים ממוחזרים מאצטדיון סלבדור באהיה שקדם לו, בצדו שובץ פתח שמצנן את הטמפרטורות הלוהטות עבור האוהדים, והגג שלו שעשוי מחומרים מתקדמים הוא מהגגות הקלים בעולם.
אבל יש גם כישלונות: אצטדיון מנאוס שבאמזונס למשל. הרכיבים לאצטדיון הזה נשלחו דרך הנהר במסע של חמישה ימים, והתוצאה היא אצטדיון מוקף ג'ונגל, בעיר שאין בה קבוצת כדורגל שתוכל להשתמש בו בהמשך. גם ארנה קורינתיאנס הוא כישלון מוחלט - לא רק שהאצטדיון כשל בכל תוכנית סביבתית שתכנן ליישם, הוא אפילו לא היה מוכן בזמן לפתיחת המשחקים. הוא חרג ב־18% מהתקציב ובמהלך בנייתו הרשלנית נהרגו שמונה עובדים. זה גם האצטדיון שהכי מרגיז את הברזילאים, שעדיין מנסים לפלוש אליו במסגרת מחאת המונים.
